5 תשובות
בפרשת נח כתוב "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים" כלומר שכל האנושות דיברה אותה השפה כי כולם היו בני נח וכולם היו באותה גישת חיים ובעקבות מגדל בבל כתוב "הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר" כלומר הקדוש ברוך הוא העניש אותם וגרם לזה שהם לא ידברו באותה השפה ושכל האנושות תהפוך להיות אומות נפרדות
אז בעצם אנחנו רואים שלפני העונש של דור הפלגה כולם היו משפחה אחת והמציאות הזאת שכל העמים נפרדו לשבעים אומות זה תוצאה של חטא וקלקול ואנחנו יודעים שכל חטא צריך להיתקן אז זה אומר שהמצב המתוקן של המציאות הוא שכל האנושות תהיה מאוחדת כביכול כמו משפחה אחת
אז מה בעצם המשמעות הזאת של העונש של דור הפלגה? למה צריך לחלק את כולם? מה ההבדל בין "שפה אחת ודברים אחדים" לבין המציאות של הריבוי של האומות?
אנחנו רואים במציאות שכשיש אומות מדינות וזהויות שונות זה יכול ליצור מריבות ומלחמות אבל מהצד השני הניגודיות הזאת יוצרת גוונים שונים ועל ידי כך המציאות יכולה להשתכלל ולעומת זאת כשיש מציאות של "שפה אחת ודברים אחדים" אומנם נוצרת מציאות של שלום ואחדות ומהצד השני המציאות עומדת במקום ולא מתפתחת ובעצם יכולה להגיע לידי קלקול
כידוע דור הפלגה רצו להלחם בקדוש ברוך הוא שהוא השורש העליון של האחדות כמו שכתוב עליו "יְהוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" והם ראו בכח האנושי שלהם שהם כביכול אחד ובגלל זה הם היו לכאורה שלמים כי כשיש אחדות יש שלמות והם רצו להתייחס לעצם כאל השלמות העליונה ומגדל בבל זה הנקודה שמחברת את כולם והגובה שלו בא לבטא את זה שהם כביכול הגיעו לפסגה והם בשיא ואין משהו גדול מזה ובגלל זה הם כביכול לא צריכים את הקדוש ברוך הוא אבל זה שקר! ודווקא האחדות שלהם היא זאת שהובילה לקלקול שהיה להם
ההפרדה שהקדוש ברוך הוא הפריד אותם לאומות היא בטלה את האחדות והיא יצרה חלקיות שכל אומה היא חלקית ויש מעלה בלהיות חלקי כי כשאדם חלקי הוא מבין שהוא צריך להשתכלל ולהתפתח אל השלמות הגדולה והחלקיות הזאת גורמת לאדם להבין עד כמה שהוא צריך את השורש העליון - את הקדוש ברוך הוא ורק הוא זה שיכול לחבר את כל האומות ואת כל האנשים ואי אפשר לעשות חיבור ואחדות במציאות אלא רק על ידי הדבקות בקדוש ברוך הוא כי רק הוא אחד ממש
האחדות באה על ידי ההתקשרות של כולנו כמו איברים שונים בגוף שיש לו תכלית עליונה אחת וממילא יוצא שכל המציאות יכולה להתאחד כי כולנו כאן למטרה אחת ואם אדם יחשוב שאפשר להגיע לאחדות בלי חיבור לקדוש ברוך הוא זאת אחדות שהיא שיקרית כמו פאזל שלא מספיק שהוא יהיה שלם אלא שהוא יהיה מסודר לפי התמונה שלו והדבר הזה זה מה שרצו דור הפלגה בגלל שהם היו "שפה אחת ודברים אחדים" אז הם רצו לשים את עצמם כמרכז בלי הקדוש ברוך הוא שהוא כביכול התמונה של בפזאל במשל
זאת בדיוק הסיבה למה הקדוש ברוך הוא אחר כך אומר לאברהם אבינו "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" כלומר שאברהם אבינו ישפיע טוב לכל האומות כי תכלית הלאומיות של עם ישראל זה לא רק להתגדל בשביל עצמינו אלא כדי ליצר "מרכז התקשרות" של כל האנושות לקדוש ברוך הוא וזה יקרה על ידי בית המקדש שעליו נאמר "וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם" ומתוך זה האנושות תגיע למצב של אחדות וממילא האנושות תגיע למצב של "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" בגלל שסוף סוף האנושות כולה תגיע למצב שהיא דבקה בקדוש ברוך הוא שהוא השורש האחדותי של העולם וממילא כולם יהיו מאוחדים בלי פירוד וזה בעצם מה שהרב קוק זצ"ל כותב באורות ישראל "ראויה היא האנושיות שתתאחד כולה למשפחה אחת"
ברוך השם כבר כיום אנחנו רואים יותר ויותר שהמציאות הזאת של אחדות האולם מתחילה לקרות בין אם זה מוסר אוניברסלי או הגלובליזציה ובכללי הכלכלה שהיא יותר ויותר עולמית וזה איזושהי תשתיש שהעולם מתחיל להיות מוכן לקראת הופעתו של הקדוש ברוך הוא בעולם ועל זה התפללנו בראש השנה וביום כיפור "וְיֵעָשּׂו כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם" קודם יעשו כולם אגדה אחת ואחר כך יבוא לעשות רצונך בלבב שלם

שבעזרת השם נזכה להתחזק ולחזק כל בן אדם שחי בעולם שנזכה לתקן את הפירוד בעולם שגם אומות העולם יראו את מלכותו של הקדוש ברוך הוא בגאולה השלמה שתבוא על ידי משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:
ממליץ לך לחפש בטיקטוק/אינסטגרם/פייסבוק סרטוני שיעורי תורה עם סיפור ומסר ולשנן לשבת

אשרייך צדיקה שהשם ישמח אותך
תחפשי בגוגל איזה משהו יפה ותקראי טוב פשוט או שתקראי ותכתבי משהו משלך שמבוסס על הפרשה
https://ibb.co/yb5slcxj
https://ibb.co/6jrzdnq4
פרשת השבוע פרשת נח
"עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה" (בראשית ו', י"ד)

בפרשה שלנו בורא עולם מצווה את נח לבנות תיבה שתציל אותו ואת משפחתו מהמבול שעתיד לבוא.

רש"י מסביר מדוע נצטווה נח לבנות את התיבה במשך מאה ועשרים שנה:
"וְלָמָּה הִטְרִיחוֹ בְּבִנְיָן זֶה? כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּהוּ אַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל עוֹסֵק בָּהּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ: מַה זֹּאת לְךָ? וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, אוּלַי יָשׁוּבוּ" (רש"י על בראשית ו', י"ד)

רש"י מלמד אותנו שבניית התיבה הייתה הזדמנות עבור אנשי הדור להתעורר ולשנות את דרכם. במשך מאה ועשרים שנה הם יכלו לראות את נח בונה את התיבה, לשאול אותו לפשר מעשיו ולשמוע ממנו שהמבול עתיד לבוא.

ספר הזוהר החדש מתאר שכאשר נח יצא מן התיבה וראה את העולם חרב, הוא התחיל לבכות ואמר לפני בורא עולם:
"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִקְרֵאתָ רַחוּם, הָיָה לְךָ לְרַחֵם עַל בְּרִיּוֹתֶיךָ"

נח פנה לבורא עולם ואמר: אתה נקרא רחום, אז מדוע לא ריחמת על בריותיך ולא הצלת אותן?

השיב לו בורא עולם:
"רַעְיָא שַׁטְיָא, כְּעָן אֲמַרְתְּ דָּא, וְלָא בְּזִמְנָא דַּאֲמָרִית לָךְ בְּלִישְׁנָא רְכִיכָא... כּוּלֵּי הַאי אִתְעַכָּבִית עִמָּךְ, וַאֲמָרִית לָךְ, בְּדִיל דְּתִבְעֵי רַחֲמִין עַל עָלְמָא"

תרגום: רועה שוטה! עכשיו אתה אומר את הדברים האלה, ולא בזמן שדיברתי איתך בלשון רכה. כל כך הרבה זמן התעכבתי איתך ואמרתי לך זאת, כדי שתבקש רחמים על העולם.

וממשיך בורא עולם בדבריו:
"וּמִכְּדֵין דְּשָׁמַעְתְּ דְּתִשְׁתֵּיזִיב אַתְּ בְּתֵיבוּתָא, לָא עָאל בְּלִבָּךְ בִּישׁוּתָא דְּעָלְמָא, וַעֲבַדְתְּ תֵּיבוּתָא וְאִשְׁתְּזֵבְתָּא. וּכְעָן דְּאִתְאֲבֵיד עָלְמָא, פָּתְחֵית פּוּמָךְ לְמַלָּלָא קֳדָמַי בַּעְיָין וְתַחֲנוּנִין" (זוהר חדש, פרשת נח)

תרגום: כאשר שמעת שאתה עתיד להינצל בתיבה, לא נכנס בלבך צערו של העולם. בנית את התיבה וניצלת. ועכשיו, לאחר שהעולם אבד, פתחת את פיך לבקש לפניי רחמים ותחנונים.

הזוהר מלמד אותנו שנח אמנם היה צדיק, אך היה חסר במעשיו הדאגה לאחרים.
הוא בנה תיבה שתגן עליו ועל משפחתו, אך לא ביקש רחמים גם על שאר אנשי העולם.

כאשר אנחנו רואים אדם שמתמודד עם קושי או אדם שהתרחק מבורא עולם, עלינו להתפלל עליו ולנסות לעזור לו ככל יכולתנו.

וכך אומרת הגמרא:
"בִּזְמַן שֶׁהַצִּבּוּר שָׁרוּי בְּצַעַר, אַל יֹאמַר אָדָם: אֵלֵךְ לְבֵיתִי וְאֹכַל וְאֶשְׁתֶּה וְשָׁלוֹם עָלַיִךְ נַפְשִׁי... אֶלָּא יְצַעֵר אָדָם עִם הַצִּבּוּר... וְכָל הַמְצַעֵר עַצְמוֹ עִם הַצִּבּוּר זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּנֶחָמַת צִבּוּר" (תלמוד בבלי, תענית י"א.)

הגמרא מלמדת אותנו שכאשר הציבור נמצא בצער, אל לנו להתנתק מהמצב ולחשוב רק על עצמנו, אלא עלינו להשתתף בצערם של אחרים.

וכך מלמדת אותנו הגמרא על מעלת המבקש רחמים על חברו:
"כָּל הַמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר, הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה" (תלמוד בבלי, בבא קמא צ"ב.)

לפעמים אנחנו כל כך עסוקים בצרות שלנו, עד שאנחנו שוכחים שיש אנשים נוספים שזקוקים לישועה.
פרשת נח מזכירה לנו שלא מספיק לדאוג רק לתיבה שלנו, אלא עלינו להתפלל על עם ישראל, לעזור למי שנמצא בקושי ולנסות להקל על סבלם של אחרים.

שבת שלום.
אמונתי בך :)