8 תשובות
לדעתי ללכת למצעד הגאווה
ואהבת לרעך כמוך מופיע בתורה
ואם את רוצה להגיד דברי תורה ולעשות דברי תורה
אז רק שם
ואהבת לרעך כמוך מופיע בתורה
ואם את רוצה להגיד דברי תורה ולעשות דברי תורה
אז רק שם
אנונימי
כמובן! (:
בפרשת קרח כתוב "וְזֶה לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם לְכָל תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַיהוָה לְךָ נְתַתִּים בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַיהוָה לְךָ יִהְיֶה כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכֲלֶנּוּ" כלומר הקדוש ברוך הוא אומר שלכהנים יהיו מתנות מעם ישראל כמו ביכורים תרומה גדולה וכו' וכאן בפסוקים אין כמות מוגדרת של נתינה אלא יוצאים ידי חובה מכל כמות אפילו שיבולת אחת ולכאורה אם הסיבה למתנות האלה היא כדי לפרנס את הכהנים אז היה צריך לתת סכום נתינה קבוע אחרת אין הנאה לכהן והיא לכאורה חסרת משמעות!
לעומת זאת בנוגע ללויים כתוב "וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד" כלומר שיש כמות מוגדרת של נתינה כמו שכתוב "מעשר" כלומר אחד מתוך עשר והדבר הזה הוא רק מוסיף על הקושי שהבאנו בנוגע לכהנים! מה זה החילוק הזה??
אז באמת התשובה היא שאותם מתנות כהונה לא באות כדי לפרנס את הכהנים אלא הן באות כדי לגלות את הקדושה שיש בשדה של כל יהודי וזה מתבטא על ידי "הראשית" כמו שהנביא אומר "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה" כלומר הנביא מדמה את עם ישראל לתבואה הראשונה
אם נשים לב איך התבואה צומחת אנחנו נראה שהיא מתחילה מגרעין אחד שבסוף בזכותו אפשר להצמיח עוד שדה שלמה כלומר יש כאן יסוד של ריבוי מתוך נקודה שורשית אחת וזה בדיוק כמו שהעולם נוצר - מתוך נקודה שורשית אחת שהיא ישראל ומתוכו מופיעים כל הנבראים ואותה נקודה כוללת בתוכה את כל המציאות
כמו שהחלקאי מטפח את הגרעין ומוציא את הכח שחבוי בו כלומר את כל העצים והפירות שמתפתחים ממנו - ככה גם כשהקדוש ברוך הוא ברא את ישראל בתור גרעין לעולם אחרי שהקדוש ברוך הוא מטפח אותו נוצר העולם וכל המציאות וכמו שהתכלית של העץ הוא הפרי ככה התכלית של המציאות הוא עם ישראל ומהדברים האלה יוצא שלמרות שכלפי חוץ בעולם נראה נפרד בפנימיות שלו העולם בשורש שלו הוא אחד
הנקודה הזאת של "הראשית" שהיא שורש קדושתם של עם ישראל לא מופיע רק ברוחניות אלא היא מופיע גם כן בגשמיות על ידי התרומה והביכורים שנקראו גם כן "ראשית" והתורה באה ללמד אותנו שכל הברכה שיש לנו בעולם הזה היא בזכות אותה ראשית ובגלל זה התורה ציוותה אותנו להביא אפילו משהו קטן לכהנים שהם נציגי הקודש כדי לחבר אותנו לאותו מימד קדוש של הראשית שהוא מימד שהולך על פי איכות ולא על פי כמות ומתוך המצווה הזאת אנחנו מבינים את סגולת הקודש של עם ישראל שלמרות שעם ישראל קטן - הוא מקור הברכה כולה
ועכשיו נשארו עם העניין של הלויים... אצל הלויים המתנות הן בשיעור של אחד מתוך עשר והם בעצם שייכים כבר לבחינה כמותית ולא איכותית וזה בא לרמז לנו על שתי בחינות שיש ליהודי בחינה של סגולה ובחינה של בחירה... בחינת הסגולה - יצירה אלוקית שהכל נמצא בה וזה אותה הראשית שאמרנו קודם ובחינת הבחירה - ההתאמצות של האדם להוציא את מה שיש בתוכו כלפי חוץ כי בלי הבחירה הזאת האדם לא יצמח ממש כמו שהגרעין לא יצמח בלי שיטפלו בו אלא הוא ישאר אותו הדבר
הדבר הזה הוא גם ההבדל בין קדושה לטהרה הקדושה היא כמו הסגולה - משהו שהקדוש ברוך הוא קובע והטהרה היא כמו הבחירה - פעולה שהאדם עצמו עושה כדי להיטהר ועל הלויים כתוב "קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם" כלומר רואים שהלויים הם בבחינת הטהרה וזה התפקיד שלהם - להדריך את עם ישראל שילכו בדרך ישרה ושיוציאו את הכח הפנימי שלהם החוצה וזאת הסיבה שהתורה צוותה לתת ללויים דווקא מתנה עם שיעור קבוע - כי האור שהן מאירים לעם ישראל הוא בעניין כמותי
מכאן יוצא שעבודת הבחירה היא עניין כמותי כי צריך להרבות בתורה ומצוות וזה לא רק עניין איכותי ולא מספיק שנעשה רק מצווה אחת כי אז זה כמו גרעין שלא מטפחים אותו ובגלל זה הוא לא מצמיח פירות טובים ולעומת זאת אם כן יטפחו את הגרעין בצורה הטובה ביותר - ככה הוא גם יצמיח פירות בצורה הטובה ביותר
שבעזרת השם נזכה לטפח את הגרעין האישי של כל אחד מאיתנו שבעזרת השם נזכה להתקדם בעבודת השם ושנזכה לראות את הגאולה השלמה שתבוא על ידי משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:
בפרשת קרח כתוב "וְזֶה לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם לְכָל תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַיהוָה לְךָ נְתַתִּים בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַיהוָה לְךָ יִהְיֶה כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכֲלֶנּוּ" כלומר הקדוש ברוך הוא אומר שלכהנים יהיו מתנות מעם ישראל כמו ביכורים תרומה גדולה וכו' וכאן בפסוקים אין כמות מוגדרת של נתינה אלא יוצאים ידי חובה מכל כמות אפילו שיבולת אחת ולכאורה אם הסיבה למתנות האלה היא כדי לפרנס את הכהנים אז היה צריך לתת סכום נתינה קבוע אחרת אין הנאה לכהן והיא לכאורה חסרת משמעות!
לעומת זאת בנוגע ללויים כתוב "וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד" כלומר שיש כמות מוגדרת של נתינה כמו שכתוב "מעשר" כלומר אחד מתוך עשר והדבר הזה הוא רק מוסיף על הקושי שהבאנו בנוגע לכהנים! מה זה החילוק הזה??
אז באמת התשובה היא שאותם מתנות כהונה לא באות כדי לפרנס את הכהנים אלא הן באות כדי לגלות את הקדושה שיש בשדה של כל יהודי וזה מתבטא על ידי "הראשית" כמו שהנביא אומר "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה" כלומר הנביא מדמה את עם ישראל לתבואה הראשונה
אם נשים לב איך התבואה צומחת אנחנו נראה שהיא מתחילה מגרעין אחד שבסוף בזכותו אפשר להצמיח עוד שדה שלמה כלומר יש כאן יסוד של ריבוי מתוך נקודה שורשית אחת וזה בדיוק כמו שהעולם נוצר - מתוך נקודה שורשית אחת שהיא ישראל ומתוכו מופיעים כל הנבראים ואותה נקודה כוללת בתוכה את כל המציאות
כמו שהחלקאי מטפח את הגרעין ומוציא את הכח שחבוי בו כלומר את כל העצים והפירות שמתפתחים ממנו - ככה גם כשהקדוש ברוך הוא ברא את ישראל בתור גרעין לעולם אחרי שהקדוש ברוך הוא מטפח אותו נוצר העולם וכל המציאות וכמו שהתכלית של העץ הוא הפרי ככה התכלית של המציאות הוא עם ישראל ומהדברים האלה יוצא שלמרות שכלפי חוץ בעולם נראה נפרד בפנימיות שלו העולם בשורש שלו הוא אחד
הנקודה הזאת של "הראשית" שהיא שורש קדושתם של עם ישראל לא מופיע רק ברוחניות אלא היא מופיע גם כן בגשמיות על ידי התרומה והביכורים שנקראו גם כן "ראשית" והתורה באה ללמד אותנו שכל הברכה שיש לנו בעולם הזה היא בזכות אותה ראשית ובגלל זה התורה ציוותה אותנו להביא אפילו משהו קטן לכהנים שהם נציגי הקודש כדי לחבר אותנו לאותו מימד קדוש של הראשית שהוא מימד שהולך על פי איכות ולא על פי כמות ומתוך המצווה הזאת אנחנו מבינים את סגולת הקודש של עם ישראל שלמרות שעם ישראל קטן - הוא מקור הברכה כולה
ועכשיו נשארו עם העניין של הלויים... אצל הלויים המתנות הן בשיעור של אחד מתוך עשר והם בעצם שייכים כבר לבחינה כמותית ולא איכותית וזה בא לרמז לנו על שתי בחינות שיש ליהודי בחינה של סגולה ובחינה של בחירה... בחינת הסגולה - יצירה אלוקית שהכל נמצא בה וזה אותה הראשית שאמרנו קודם ובחינת הבחירה - ההתאמצות של האדם להוציא את מה שיש בתוכו כלפי חוץ כי בלי הבחירה הזאת האדם לא יצמח ממש כמו שהגרעין לא יצמח בלי שיטפלו בו אלא הוא ישאר אותו הדבר
הדבר הזה הוא גם ההבדל בין קדושה לטהרה הקדושה היא כמו הסגולה - משהו שהקדוש ברוך הוא קובע והטהרה היא כמו הבחירה - פעולה שהאדם עצמו עושה כדי להיטהר ועל הלויים כתוב "קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם" כלומר רואים שהלויים הם בבחינת הטהרה וזה התפקיד שלהם - להדריך את עם ישראל שילכו בדרך ישרה ושיוציאו את הכח הפנימי שלהם החוצה וזאת הסיבה שהתורה צוותה לתת ללויים דווקא מתנה עם שיעור קבוע - כי האור שהן מאירים לעם ישראל הוא בעניין כמותי
מכאן יוצא שעבודת הבחירה היא עניין כמותי כי צריך להרבות בתורה ומצוות וזה לא רק עניין איכותי ולא מספיק שנעשה רק מצווה אחת כי אז זה כמו גרעין שלא מטפחים אותו ובגלל זה הוא לא מצמיח פירות טובים ולעומת זאת אם כן יטפחו את הגרעין בצורה הטובה ביותר - ככה הוא גם יצמיח פירות בצורה הטובה ביותר
שבעזרת השם נזכה לטפח את הגרעין האישי של כל אחד מאיתנו שבעזרת השם נזכה להתקדם בעבודת השם ושנזכה לראות את הגאולה השלמה שתבוא על ידי משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:
*פרשת השבוע פרשת קורח *
> *"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר... וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת"* (במדבר ט"ז, א')
בפרשה שלנו קורח סוחף אחריו קבוצת אנשים למחלוקת קשה נגד משה רבנו, עד שלבסוף האדמה פותחת את פיה ובולעת אותם.
און בן פלת, שהיה אחד מאנשי המרד, לא הגיע לעימות הסופי ולכן ניצל ולא נבלע באדמה.
הגמרא במסכת סנהדרין מבארת את הפסוק במשלי:
> *"חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵּיתָהּ, וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶּהֶרְסֶנּוּ"* (משלי י"ד, א)
מסבירה הגמרא:
> *"חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵּיתָהּ", זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹן בֶּן פֶּלֶת. "וְאִוֶּלֶת בְּיָדָהּ תֶּהֶרְסֶנָּה", זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח"*
שני האנשים הללו היו באותו מצב בדיוק, ושניהם חזרו הביתה נסערים. אך התוצאה שלהם הייתה תלויה בנשים שלהם.
הגמרא מסבירה מה אמרה אשתו של קורח לקורח:
> *"אָמְרָה לֵיהּ: חֲזִי מַאי קָעָבֵיד מֹשֶׁה! אִיהוּ הֲוָה מַלְכָּא, לְאַחוּהּ שַׁוְּיֵהּ כָּהֲנָא רַבָּא, לִבְנֵי אֲחוּהִי שַׁוְּיִנְהוּ סִגְנֵי דְכָהֲנָא... וְעוֹד דְּגָיֵיז לֵיהּ לִמְזַיְיכוּ וּמִיטַלֵּל לְכוּ כִּי כּוּפְתָּא, עֵינָא יְהַב בִּמְזַיְיכוּ"* (תלמוד בבלי, סנהדרין ק"י.)
פירוש: תראה מה עושה משה! את עצמו הוא עשה מלך, את אחיו אהרן הוא מינה לכהן גדול, ואת בני אחיו הוא מינה לסגני כהנים. ועוד, הוא גילח לכם הלויים את כל שערות הגוף (כחלק מתהליך הטהרה) ומשחק בכם כאילו אתם שוטים, ונתן עין רעה בשיער שלכם.
לעומת זאת, און בן פלת שחזר הביתה גם עצבני ומוכן למרד, אשתו התנהגה איתו בחכמה:
> *"אָמְרָה לֵיהּ: מַאי נָפְקָא לָךְ מִינַּהּ? אִי מָר רַבָּה אַנְתְּ תַּלְמִידָא, וְאִי מָר רַבָּה אַנְתְּ תַּלְמִידָא"* (תלמוד בבלי, סנהדרין ק"ט:)
פירוש: מה יוצא לך מהמריבה הזו? הרי אם האדון משה ינצח ויישאר המנהיג, אתה תישאר רק תלמיד. ואם האדון הזה קורח ינצח ויהיה המנהיג, אתה עדיין תישאר רק תלמיד!
אשתו של און מסבירה לו שאין לו שום אינטרס אמיתי. הוא פשוט משחק בקרב אגו של מישהו אחר.
הפרשה והגמרא מלמדות אותנו כמה חשוב להיות בסביבה טובה, ולהתייעץ תמיד עם אנשים שיחזקו אותנו באמונה וירימו אותנו, ולא חלילה עם כאלה שעלולים לגרום לנו ליפול.
ועלינו לשים לב שכאשר אחרים מתייעצים איתנו, ניתן להם עצה של אמונה כאשתו של און, ולא עצה גרועה כאשתו של קורח.
וכך פוסק הרמב"ם להלכה:
> *"דֶּרֶךְ בְּרִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ בְּדֵעוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו אַחַר רֵעָיו וַחֲבֵירָיו... לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִתְחַבֵּר לַצַּדִּיקִים וְלֵישֵׁב אֵצֶל הַחֲכָמִים תָּמִיד"* (רמב"ם, הלכות דעות ו', א')
שבת שלום
----------------------
; *אמונתי בך *
https://emunati-becha.my.canva.site/
> *"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר... וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת"* (במדבר ט"ז, א')
בפרשה שלנו קורח סוחף אחריו קבוצת אנשים למחלוקת קשה נגד משה רבנו, עד שלבסוף האדמה פותחת את פיה ובולעת אותם.
און בן פלת, שהיה אחד מאנשי המרד, לא הגיע לעימות הסופי ולכן ניצל ולא נבלע באדמה.
הגמרא במסכת סנהדרין מבארת את הפסוק במשלי:
> *"חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵּיתָהּ, וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶּהֶרְסֶנּוּ"* (משלי י"ד, א)
מסבירה הגמרא:
> *"חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵּיתָהּ", זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹן בֶּן פֶּלֶת. "וְאִוֶּלֶת בְּיָדָהּ תֶּהֶרְסֶנָּה", זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח"*
שני האנשים הללו היו באותו מצב בדיוק, ושניהם חזרו הביתה נסערים. אך התוצאה שלהם הייתה תלויה בנשים שלהם.
הגמרא מסבירה מה אמרה אשתו של קורח לקורח:
> *"אָמְרָה לֵיהּ: חֲזִי מַאי קָעָבֵיד מֹשֶׁה! אִיהוּ הֲוָה מַלְכָּא, לְאַחוּהּ שַׁוְּיֵהּ כָּהֲנָא רַבָּא, לִבְנֵי אֲחוּהִי שַׁוְּיִנְהוּ סִגְנֵי דְכָהֲנָא... וְעוֹד דְּגָיֵיז לֵיהּ לִמְזַיְיכוּ וּמִיטַלֵּל לְכוּ כִּי כּוּפְתָּא, עֵינָא יְהַב בִּמְזַיְיכוּ"* (תלמוד בבלי, סנהדרין ק"י.)
פירוש: תראה מה עושה משה! את עצמו הוא עשה מלך, את אחיו אהרן הוא מינה לכהן גדול, ואת בני אחיו הוא מינה לסגני כהנים. ועוד, הוא גילח לכם הלויים את כל שערות הגוף (כחלק מתהליך הטהרה) ומשחק בכם כאילו אתם שוטים, ונתן עין רעה בשיער שלכם.
לעומת זאת, און בן פלת שחזר הביתה גם עצבני ומוכן למרד, אשתו התנהגה איתו בחכמה:
> *"אָמְרָה לֵיהּ: מַאי נָפְקָא לָךְ מִינַּהּ? אִי מָר רַבָּה אַנְתְּ תַּלְמִידָא, וְאִי מָר רַבָּה אַנְתְּ תַּלְמִידָא"* (תלמוד בבלי, סנהדרין ק"ט:)
פירוש: מה יוצא לך מהמריבה הזו? הרי אם האדון משה ינצח ויישאר המנהיג, אתה תישאר רק תלמיד. ואם האדון הזה קורח ינצח ויהיה המנהיג, אתה עדיין תישאר רק תלמיד!
אשתו של און מסבירה לו שאין לו שום אינטרס אמיתי. הוא פשוט משחק בקרב אגו של מישהו אחר.
הפרשה והגמרא מלמדות אותנו כמה חשוב להיות בסביבה טובה, ולהתייעץ תמיד עם אנשים שיחזקו אותנו באמונה וירימו אותנו, ולא חלילה עם כאלה שעלולים לגרום לנו ליפול.
ועלינו לשים לב שכאשר אחרים מתייעצים איתנו, ניתן להם עצה של אמונה כאשתו של און, ולא עצה גרועה כאשתו של קורח.
וכך פוסק הרמב"ם להלכה:
> *"דֶּרֶךְ בְּרִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ בְּדֵעוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו אַחַר רֵעָיו וַחֲבֵירָיו... לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִתְחַבֵּר לַצַּדִּיקִים וְלֵישֵׁב אֵצֶל הַחֲכָמִים תָּמִיד"* (רמב"ם, הלכות דעות ו', א')
שבת שלום
----------------------
; *אמונתי בך *
https://emunati-becha.my.canva.site/
מתוך עלון משכן שילה
דבר תורה
מתורת ה"אור החיים" הקדוש
רבינו חיים בן עטר זיע"א
לחיות את ההווה!
"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה... וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן" (במדבר טז, א-ג).
בפתח פרשת השבוע - פרשת קורח, התורה מזכירה את דתן ואבירם ומציינת אותם כשותפים העיקריים לקורח במרד נגד משה רבינו.
מרן ה'אור החיים' הקדוש מקשה בעניין זה קושיה עצומה: מה גרם לשני אנשים "פשוטים" כדתן ואבירם להרגיש שהם יכולים לערער על הנהגתו של גדול הנביאים?!
והצדיק משיב בנועם קודשו:
"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם פירוש: גם אוֹתָם לקח כְּדֵי לְעַרְעֵר גַּם מִכֹּחָם, שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן, הַבְּכוֹר לְיַעֲקֹב, וּבְאֶמְצָעוּת זֶה הֶחֱשִׁיבוּ עַצְמָן, "וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה" פירוש: קִימָה וּמַעֲלָה בְּהַשְׁוָאָה עִם מֹשֶׁה"!
כלומר, האור החיים הקדוש חושף בפנינו את האמת המכאיבה על דתן ואבירם: הם לא נלחמו למען צדק, אלא למען זיכרון של העבר, כצאצאיו של ראובן הבכור. דתן ואבירם היו כלואים בסיפור של העבר - בבכורה שניתנה לסבם לפני מאות שנים ונלקחה ממנו. הם חיו בתחושה תמידית שהם "מנושלים" מהמעמד שהיו ראויים לו.
לכן הם הרגישו שווים למשה רבינו לא בגלל מעשיהם, אלא בגלל הייחוס המשפחתי שזרם בעורקיהם.
ובעניין זה מספרים על עשיר שירד מנכסיו ועבר לגור בדירה צנועה, ועל הקיר תלה שעון זהב עתיק ומפואר, ירושה מסבו המיליונר. בכל פעם ששכניו הציעו לו עזרה או עבודה, היה מצביע על השעון ואומר: "אתם יודעים מי היה סבא שלי? אני לא צריך טובות מאף אחד!"
יום אחד השעון הפסיק לעבוד, אך האיש סירב לתקן אותו, בטענה ש"שעון כזה לא מתקנים בידיים פשוטות!" לבסוף האיש נשאר רעב בחדר חשוך, כשהוא בוהה בשעון יקר ערך שאינו מראה את השעה הנכונה. הוא היה עסוק ב"זהב של אתמול" עד ששכח לחיות את "היום"!
והלקח לחיים נפלא ועצום! אדם נמדד לפי מעשיו היום, לא לפי עץ המשפחה שלו. מי שחי על חשבון תהילת אבותיו, סופו שיאבד גם את כבודו שלו!
דבר תורה
מתורת ה"אור החיים" הקדוש
רבינו חיים בן עטר זיע"א
לחיות את ההווה!
"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה... וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן" (במדבר טז, א-ג).
בפתח פרשת השבוע - פרשת קורח, התורה מזכירה את דתן ואבירם ומציינת אותם כשותפים העיקריים לקורח במרד נגד משה רבינו.
מרן ה'אור החיים' הקדוש מקשה בעניין זה קושיה עצומה: מה גרם לשני אנשים "פשוטים" כדתן ואבירם להרגיש שהם יכולים לערער על הנהגתו של גדול הנביאים?!
והצדיק משיב בנועם קודשו:
"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם פירוש: גם אוֹתָם לקח כְּדֵי לְעַרְעֵר גַּם מִכֹּחָם, שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן, הַבְּכוֹר לְיַעֲקֹב, וּבְאֶמְצָעוּת זֶה הֶחֱשִׁיבוּ עַצְמָן, "וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה" פירוש: קִימָה וּמַעֲלָה בְּהַשְׁוָאָה עִם מֹשֶׁה"!
כלומר, האור החיים הקדוש חושף בפנינו את האמת המכאיבה על דתן ואבירם: הם לא נלחמו למען צדק, אלא למען זיכרון של העבר, כצאצאיו של ראובן הבכור. דתן ואבירם היו כלואים בסיפור של העבר - בבכורה שניתנה לסבם לפני מאות שנים ונלקחה ממנו. הם חיו בתחושה תמידית שהם "מנושלים" מהמעמד שהיו ראויים לו.
לכן הם הרגישו שווים למשה רבינו לא בגלל מעשיהם, אלא בגלל הייחוס המשפחתי שזרם בעורקיהם.
ובעניין זה מספרים על עשיר שירד מנכסיו ועבר לגור בדירה צנועה, ועל הקיר תלה שעון זהב עתיק ומפואר, ירושה מסבו המיליונר. בכל פעם ששכניו הציעו לו עזרה או עבודה, היה מצביע על השעון ואומר: "אתם יודעים מי היה סבא שלי? אני לא צריך טובות מאף אחד!"
יום אחד השעון הפסיק לעבוד, אך האיש סירב לתקן אותו, בטענה ש"שעון כזה לא מתקנים בידיים פשוטות!" לבסוף האיש נשאר רעב בחדר חשוך, כשהוא בוהה בשעון יקר ערך שאינו מראה את השעה הנכונה. הוא היה עסוק ב"זהב של אתמול" עד ששכח לחיות את "היום"!
והלקח לחיים נפלא ועצום! אדם נמדד לפי מעשיו היום, לא לפי עץ המשפחה שלו. מי שחי על חשבון תהילת אבותיו, סופו שיאבד גם את כבודו שלו!
פרשת מחלוקות הכי גדולה בהיסטוריה והשם פתח את האדמה והוא וכל מי שבחר בו ובמחלוקת נגד משה רבנו, נכנס לאדמה ועד היום צועק מבטן האדמה "משה אמת ותורתו אמת, ואנחנו בדאים"
תזהרו מהמחלוקת!!
תזהרו לדבר על החמה/החם או על גדולי ישראל ועל רבנים!!
**כתוב מחלוקת קרח ועדתו ולא מחלוקת קרח ומשה כי משה לא היה במחלוקת.
המשנה במסכת אבות (פרק ה', משנה י"ז): "איזו היא מחלוקת שאינה לשם שמיים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו". חז"ל מדגישים בדיוק את מה שכתבת שלא כתוב "קרח ומשה", כי משה פעל לחלוטין לשם שמיים ולא לקח חלק ב"צד" של הריב.
גדולי ישראל שלנו!!
תזהרו מהמחלוקת!!
תזהרו לדבר על החמה/החם או על גדולי ישראל ועל רבנים!!
**כתוב מחלוקת קרח ועדתו ולא מחלוקת קרח ומשה כי משה לא היה במחלוקת.
המשנה במסכת אבות (פרק ה', משנה י"ז): "איזו היא מחלוקת שאינה לשם שמיים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו". חז"ל מדגישים בדיוק את מה שכתבת שלא כתוב "קרח ומשה", כי משה פעל לחלוטין לשם שמיים ולא לקח חלק ב"צד" של הריב.
גדולי ישראל שלנו!!
כתוב בפרשה "האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף?"
הרמב"ן הקשה על הפסוק, אם באמת רק אחד חטא אז למה ה' רצה להעניש את כל ישראל, ואם כל ישראל חטאו אז למה משה ואהרן אומרים האיש אחד יחטא, הרי כולם חטאו?
ההסבר בזה הוא שבאמת כל העם חטאו בזה שלא הוכיחו את קורח, אבל עברה זו היא רק ביטול מצוות עשה ואין הקב"ה מעניש בעולם הזה על ביטול מצוות עשה, רק בעידנא דריתחא (בשעת כעסו, גמרא במנחות). ועל דבר זה התפללו משה ואהרן ואמרו הרי כל הסיבה שאתה רוצה להרוג אותם זה בגלל שאתה בכעס ולכן מעניש על ביטול עשה, אבל כל הכעס הזה הוא רק בגלל אדם אחד ו"האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף".
מקור ויקיוורט פנינים משולחן גבוה שבת שלום ומבורך
הרמב"ן הקשה על הפסוק, אם באמת רק אחד חטא אז למה ה' רצה להעניש את כל ישראל, ואם כל ישראל חטאו אז למה משה ואהרן אומרים האיש אחד יחטא, הרי כולם חטאו?
ההסבר בזה הוא שבאמת כל העם חטאו בזה שלא הוכיחו את קורח, אבל עברה זו היא רק ביטול מצוות עשה ואין הקב"ה מעניש בעולם הזה על ביטול מצוות עשה, רק בעידנא דריתחא (בשעת כעסו, גמרא במנחות). ועל דבר זה התפללו משה ואהרן ואמרו הרי כל הסיבה שאתה רוצה להרוג אותם זה בגלל שאתה בכעס ולכן מעניש על ביטול עשה, אבל כל הכעס הזה הוא רק בגלל אדם אחד ו"האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף".
מקור ויקיוורט פנינים משולחן גבוה שבת שלום ומבורך
תעבור על הפרשה
ותחפש איזה פסוק שתופס לך את העין
או שמושך אותך או שנראה לך לא ברור
ואז תנסה לקרוא אותו הכי פשוט להבין את הפשט , אחר כך אפשר לראות גם מה פרשנים או מדרשים אומרים .. אבל לרוב כשמסתכלים בעין ביקורתית על הפשט מוצאים מסרים לחיים שלנו היום יומיים ולאקטואליה במדינה
ותחפש איזה פסוק שתופס לך את העין
או שמושך אותך או שנראה לך לא ברור
ואז תנסה לקרוא אותו הכי פשוט להבין את הפשט , אחר כך אפשר לראות גם מה פרשנים או מדרשים אומרים .. אבל לרוב כשמסתכלים בעין ביקורתית על הפשט מוצאים מסרים לחיים שלנו היום יומיים ולאקטואליה במדינה
לדוגמא
קורח - כל אחד מתחיל לקרוא את הפסוקים וכל רב ודרשן מתחיל בשאלה "איך קורח בכלל העז לחלוק על משה רבינו??"
אבל פה מפספסים את המסר הראשון בפרשה
להסתכל על עצמנו , אולי לפעמים.. אני קורח? אני האחד שגם אם הוא לא מתאים למשהו נדחף אליו לשם הכבוד? לא מוכן להודות בטעויות וממשיך לחרחר ריב?
הכי קל זה למצוא את הפגמים באחרים , אבל אז מפספסים אותם בעצמנו
נקודה שניה
הביטוי רב לך/לכם מופיע פעמים מועטות בתורה , הרלוונטים
קורח אומר : רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'
משה עונה לטענה "רב לכם בני לוי"
קורח מעלה סוגיה חשובה, טענה לגיטימית
כל העם היו במעמד הר סיני, קיבלו את התורה וראו את השכינה , ה' בחר בכל העם
קורח הוא בן דוד של משה , חכם עשיר ומשבט לוי , בעיני עצמו וכנראה בעיני רבים ראוי להנהגה , אבל לא בעיני ה'
הבעיה בטענה שלו היא לא הטענה אלה המניע , הוא פועל כדי לקבל את הכבוד וההנהגה , אבל אם יזלזל זמשה ואהרון בגלוי הלך לו הכל , אז הוא מסתתר מאחורי מניע של לכל העם מגיע הכבוד, הקדושה אני לא בשבילי אני בשביל העם , בגלל זה כולם באים אחריו
ההוכחה , אם אתה טוען שכל העם קדושים, למה אתה מסכים עם משה לניסיון מי שיבחר ה' הוא הקדוש , תכנסו 250 איש עם מחתות ורק 1 יצא חי?
משה במקום לברר את ההבדלים , ואם נתעלם מהמדרשים והפרשנים , יוצר ניסיון שיגרום למותם של 250 הנשיאים וקורח וביתו במקום להסביר להם את האמת
כופה על ה' לעשות בריאה חדשה שתפתח הארץ את פיה ותאכל אותם , כי ה' לא יתן לדבריו של משה רבינו לא יתגשמו..
ולקראת מותו של משה הוא מתפלל לה' להכנס לארץ וה' עונה לו "רב לך , אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה"
לא משתמשים בתורה סתם בביטוי מסוים , כנראה מידה כנגד מידה
צריך לחדד את הרעיון
קורח - כל אחד מתחיל לקרוא את הפסוקים וכל רב ודרשן מתחיל בשאלה "איך קורח בכלל העז לחלוק על משה רבינו??"
אבל פה מפספסים את המסר הראשון בפרשה
להסתכל על עצמנו , אולי לפעמים.. אני קורח? אני האחד שגם אם הוא לא מתאים למשהו נדחף אליו לשם הכבוד? לא מוכן להודות בטעויות וממשיך לחרחר ריב?
הכי קל זה למצוא את הפגמים באחרים , אבל אז מפספסים אותם בעצמנו
נקודה שניה
הביטוי רב לך/לכם מופיע פעמים מועטות בתורה , הרלוונטים
קורח אומר : רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'
משה עונה לטענה "רב לכם בני לוי"
קורח מעלה סוגיה חשובה, טענה לגיטימית
כל העם היו במעמד הר סיני, קיבלו את התורה וראו את השכינה , ה' בחר בכל העם
קורח הוא בן דוד של משה , חכם עשיר ומשבט לוי , בעיני עצמו וכנראה בעיני רבים ראוי להנהגה , אבל לא בעיני ה'
הבעיה בטענה שלו היא לא הטענה אלה המניע , הוא פועל כדי לקבל את הכבוד וההנהגה , אבל אם יזלזל זמשה ואהרון בגלוי הלך לו הכל , אז הוא מסתתר מאחורי מניע של לכל העם מגיע הכבוד, הקדושה אני לא בשבילי אני בשביל העם , בגלל זה כולם באים אחריו
ההוכחה , אם אתה טוען שכל העם קדושים, למה אתה מסכים עם משה לניסיון מי שיבחר ה' הוא הקדוש , תכנסו 250 איש עם מחתות ורק 1 יצא חי?
משה במקום לברר את ההבדלים , ואם נתעלם מהמדרשים והפרשנים , יוצר ניסיון שיגרום למותם של 250 הנשיאים וקורח וביתו במקום להסביר להם את האמת
כופה על ה' לעשות בריאה חדשה שתפתח הארץ את פיה ותאכל אותם , כי ה' לא יתן לדבריו של משה רבינו לא יתגשמו..
ולקראת מותו של משה הוא מתפלל לה' להכנס לארץ וה' עונה לו "רב לך , אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה"
לא משתמשים בתורה סתם בביטוי מסוים , כנראה מידה כנגד מידה
צריך לחדד את הרעיון