3 תשובות
בפרשת ואתחנן כתוב "וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר" כלומר משה רבינו מתפלל לקדוש ברוך הוא כדי שמשה רבינו יכנס לארץ ישראל
חכמים במדרש (דברים רבה ב א) אומרים "עשרה לשונות נקראת תפלה ואלו הן: שועה צעקה נאקה רנה פגיעה ביצור קריאה ניפול ופילול ותחנונים" כלומר יש עשר סוגי תפילה ושמשה רבינו בחר להתפלל דווקא מתוך תחנונים והמדרש אומר שהמילה "ואתחנן" זה מלשון מתנת חינם ולכאורה זה לא מובן! הרי למשה רבינו גדול הנביאים יש זכויות עצומות והוא יכול לבקש מהקדוש ברוך הוא בזכות כל הזכויות והמצוות שיש לו אז למה דווקא משה רבינו מבקש מתנת חינם? לכאורה דווקא מי שאין לו כלום הוא זה שצריך לבקש מתנת חינם!
אז התשובה היא שבאמת מתנת חינם זו הדרגה הגבוהה ביותר כי כשבאים לתפילה מתוך הזכויות שלנו אנחנו נכנסים עם הקדוש ברוך הוא למערכת יחסים של שכר ועונש שזה כמו מוכר וקונה ואנחנו כביכול משלמים לקדוש ברוך הוא בזכויות וקשר שכזה הוא לא קשר עמוק ואמיתי
לעומת זאת מתנת חינם מעידה על מערכת יחסים של אהבה עם הקדוש ברוך הוא כי מתנות אנחנו נותנים ומקבלים לאנשים שאנחנו אוהבים ועל ידי אותם מתנות חינם אנחנו יכולים לעורר בקלות יותר את האהבה העצומה שיש בינינו לבין הקדוש ברוך הוא
משל למה הדבר דומה - בן לקח לאבא שלו את הרכב ללא רשות ובטעות פגע ברכב כשהאבא יראה את הנזק כמובן שהבן יקבל נזיפה מאבא שלו לעומת זאת הבן עצמו נפגע ולקחו אותו לבית חולים האבא יבוא במהירות לבית חולים וידאג לו ויאהב אותו ולא רק שהבן לא יקבל שום נזיפה להפך הוא יקבל אהבה עצומה ושורש הסיבה לזה נובע מכך שברגע שהילד נפגע מיד מתעוררת באבא האהבה המסותרת והפנימית שיש לו לבן שלו שהיא למעלה גבול ומכל חשבון ובגלל זה גם אם הבן לא היה בסדר בשעה שהוא נמצא בסכנה החשבונות החיצוניים כלומר בעונשים מהמעשים הלא טובים פשוט נמחקים והאהבה העוצמתית והפנימית היא המובילה את הכל
ככה גם בקשר שלנו לקדוש ברוך הוא כשאנחנו מבקשים ממנו מתנת חינם אנחנו מעוררים את האהבה שלנו כלפיו ומתוך זה גם האהבה שלו כלפינו מתעוררת למעלה מכל חשבון ולמעלה מכל סיבה והאהבה הזאת גדולה יותר מכל המעשים ומכל הזכויות ואפילו מהזכויות של משה רבינו בעצמו (!) ומתוך האהבה העצומה הזאת הקדוש ברוך הוא משפיע שפע עצום מכל השפע שהזכויות שלנו היו יכולות לעורר ובגלל זה מתנת חינם היא התפילה העליונה ביותר כי היא נוגעת בשורש הקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא
בנוסף אפשר לשים לב למשהו מאוד עמוק בעניין התפילה... משה רבינו ראה שהנהגת הקדוש ברוך הוא בעולם היא מעל מכל מחשבה וסברה אנושית כלומר למרות זה שמשה רבינו ראה את הערך העצום שיש בזה שהוא יכנס לארץ למרות זאת הנהגתו של הקדוש ברוך הוא הופיעה מעל כל חשבון ולא הסכימה לקבל את התפילה של משה
בעקות כך משה רבינו "עלה שלב" והתפלל מתוך "ואתחנן" מתוך האהבה העצומה של הקדוש ברוך הוא אלינו שהיא גם כן מעל כל דין וחשבון ולמרות זאת הקדוש ברוך הוא רצה שמשה רבינו דווקא לא יכנס לארץ ובגלל זה הוא עצר אותו מלהתפלל ואמר לו "רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" כלומר במילים האלה ממש הקדוש ברוך הוא מראה לנו שאם משה היה ממשיך להתפלל מתוך תחנונים הוא היה מעורר את האהבה העצומה של הקדוש ברוך הוא והתפילה שלו הייתה מתקיימת למרות ההנהגה האלוקית בעולם
שבעזרת השם נזכה להתפלל מעומק שנזכה לאהוב את הקדוש ברוך הוא בכל הלב ושנעורר רחמים גדולים ועצומים שבזכותכם תבוא הגאולה השלמה שתבוא על ידי משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:
חכמים במדרש (דברים רבה ב א) אומרים "עשרה לשונות נקראת תפלה ואלו הן: שועה צעקה נאקה רנה פגיעה ביצור קריאה ניפול ופילול ותחנונים" כלומר יש עשר סוגי תפילה ושמשה רבינו בחר להתפלל דווקא מתוך תחנונים והמדרש אומר שהמילה "ואתחנן" זה מלשון מתנת חינם ולכאורה זה לא מובן! הרי למשה רבינו גדול הנביאים יש זכויות עצומות והוא יכול לבקש מהקדוש ברוך הוא בזכות כל הזכויות והמצוות שיש לו אז למה דווקא משה רבינו מבקש מתנת חינם? לכאורה דווקא מי שאין לו כלום הוא זה שצריך לבקש מתנת חינם!
אז התשובה היא שבאמת מתנת חינם זו הדרגה הגבוהה ביותר כי כשבאים לתפילה מתוך הזכויות שלנו אנחנו נכנסים עם הקדוש ברוך הוא למערכת יחסים של שכר ועונש שזה כמו מוכר וקונה ואנחנו כביכול משלמים לקדוש ברוך הוא בזכויות וקשר שכזה הוא לא קשר עמוק ואמיתי
לעומת זאת מתנת חינם מעידה על מערכת יחסים של אהבה עם הקדוש ברוך הוא כי מתנות אנחנו נותנים ומקבלים לאנשים שאנחנו אוהבים ועל ידי אותם מתנות חינם אנחנו יכולים לעורר בקלות יותר את האהבה העצומה שיש בינינו לבין הקדוש ברוך הוא
משל למה הדבר דומה - בן לקח לאבא שלו את הרכב ללא רשות ובטעות פגע ברכב כשהאבא יראה את הנזק כמובן שהבן יקבל נזיפה מאבא שלו לעומת זאת הבן עצמו נפגע ולקחו אותו לבית חולים האבא יבוא במהירות לבית חולים וידאג לו ויאהב אותו ולא רק שהבן לא יקבל שום נזיפה להפך הוא יקבל אהבה עצומה ושורש הסיבה לזה נובע מכך שברגע שהילד נפגע מיד מתעוררת באבא האהבה המסותרת והפנימית שיש לו לבן שלו שהיא למעלה גבול ומכל חשבון ובגלל זה גם אם הבן לא היה בסדר בשעה שהוא נמצא בסכנה החשבונות החיצוניים כלומר בעונשים מהמעשים הלא טובים פשוט נמחקים והאהבה העוצמתית והפנימית היא המובילה את הכל
ככה גם בקשר שלנו לקדוש ברוך הוא כשאנחנו מבקשים ממנו מתנת חינם אנחנו מעוררים את האהבה שלנו כלפיו ומתוך זה גם האהבה שלו כלפינו מתעוררת למעלה מכל חשבון ולמעלה מכל סיבה והאהבה הזאת גדולה יותר מכל המעשים ומכל הזכויות ואפילו מהזכויות של משה רבינו בעצמו (!) ומתוך האהבה העצומה הזאת הקדוש ברוך הוא משפיע שפע עצום מכל השפע שהזכויות שלנו היו יכולות לעורר ובגלל זה מתנת חינם היא התפילה העליונה ביותר כי היא נוגעת בשורש הקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא
בנוסף אפשר לשים לב למשהו מאוד עמוק בעניין התפילה... משה רבינו ראה שהנהגת הקדוש ברוך הוא בעולם היא מעל מכל מחשבה וסברה אנושית כלומר למרות זה שמשה רבינו ראה את הערך העצום שיש בזה שהוא יכנס לארץ למרות זאת הנהגתו של הקדוש ברוך הוא הופיעה מעל כל חשבון ולא הסכימה לקבל את התפילה של משה
בעקות כך משה רבינו "עלה שלב" והתפלל מתוך "ואתחנן" מתוך האהבה העצומה של הקדוש ברוך הוא אלינו שהיא גם כן מעל כל דין וחשבון ולמרות זאת הקדוש ברוך הוא רצה שמשה רבינו דווקא לא יכנס לארץ ובגלל זה הוא עצר אותו מלהתפלל ואמר לו "רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" כלומר במילים האלה ממש הקדוש ברוך הוא מראה לנו שאם משה היה ממשיך להתפלל מתוך תחנונים הוא היה מעורר את האהבה העצומה של הקדוש ברוך הוא והתפילה שלו הייתה מתקיימת למרות ההנהגה האלוקית בעולם
שבעזרת השם נזכה להתפלל מעומק שנזכה לאהוב את הקדוש ברוך הוא בכל הלב ושנעורר רחמים גדולים ועצומים שבזכותכם תבוא הגאולה השלמה שתבוא על ידי משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:
פרשת השבוע פרשת ואתחנן
"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא... וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: רַב לָךְ, אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה"
(דברים ג', כ"ג - כ"ו)
בפרשה שלנו, רגע לפני שעם ישראל נכנס לארץ ישראל, משה רבנו מתחנן בפני בורא עולם שייתן לו גם להיכנס לארץ.
אך בורא עולם מסרב לבקשתו:
"וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: רַב לָךְ, אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" (דברים ג', כ"ו)
הפני יהושע מסביר את הפסוק:
"שֶׁאִלּוּ הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה עוֹד תְּפִלָּה אַחַת שֶׁהֵם תקי"ו... וְהָיָה נַעֲנֶה בִּתְפִלָּתוֹ, לְכָךְ אָמַר לוֹ: אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר" (פני יהושע על מסכת ברכות, ל"ב.)
הפני יהושע מסביר שאם משה היה מתפלל עוד תפילה אחת, הוא היה מאלץ כביכול את בורא עולם להסכים לבקשתו.
ולכן, בורא עולם ביקש ממשה שלא יתפלל עוד.
ספר הזוהר מתאר מה קורה בשמיים כאשר אדם עומד מול בורא עולם ומתפלל מתוך לב נשבר, כמו עני:
"תְּפִלָּה דְעָנִי... תְּפִלָּה דָא קָדִים... לְכָל שְׁאָר צְלוֹתִין דְּעָלְמָא. מַאי טַעֲמָא? בְּגִין דְּעָנִי אִיהוּ תְּבִיר לִבָּא"
פירוש: התפילה של העני קודמת לכל שאר התפילות בעולם, משום שהעני מתפלל מתוך שברון לב.
"וּמִסְכְּנָא עָבִיד תָּדִיר קְטָטָה בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָצִית וְשָׁמַע מִלּוֹי"
פירוש: אותו אדם מסכן בא בטענות ועושה כביכול "מריבה" עם בורא עולם מתוך הכאב שלו, והקב"ה מקשיב ושומע את דבריו.
"וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר: "יִתְעַטְּפוּן כָּל צְלוֹתִין וּצְלוֹתָא דָּא תֵּיעוּל לְגַבַּאי, לָא בָּעֵינָא הָכָא בֵּי דִינָא דִּידוּנוּן בֵּינָנָא. קַמַּאי לֶהֱווֹ תַּרְעוּמִין דִּילֵיהּ, וַאֲנָא וְהוּא בִּלְחוֹדָנָא" (הזוהר, בלק, קצ"ה)
הסבר: והקב"ה אומר: כל התפילות יחכו, ותפילה זו תיכנס אליי. איני רוצה כאן בית דין שידון בינינו, אלא שיהיו לפניי רק הטענות והתלונות שלו, ואני והוא נהיה לבד.
ספר הזוהר ממחיש עד כמה בורא עולם מתאווה לתפילת העני, שהיא תפילה מתוך רחמים ושברון לב.
ר' יוסף קארו מלמד אותנו כיצד להתפלל:
"יִתְפַּלֵּל דֶּרֶךְ תַּחֲנוּנִים, כָּרָשׁ הַמְבַקֵּשׁ בַּפֶּתַח, וּבְנַחַת, וְשֶׁלֹּא תֵּרָאֶה עָלָיו כְּמַשָּׂא וּמְבַקֵּשׁ לִפָּטֵר מִמֶּנָּה" (שולחן ערוך, או"ח, צ"ח, ג')
הרבה פעמים אנחנו מתפללים רק כי צריך, כמו אדם שיש עליו שק כבד והוא רק רוצה לזרוק אותו מעליו ולהיפטר ממנו. אך תפילה אמיתית היא כאשר אנחנו ניגשים כמו עני שדופק בדלת ומתחנן לחתיכת לחם.
חשוב לציין שתפילה בתחנונים אינה מתייחסת לתפילה של עצבות ודיכאון, אלא לתפילה של כיסופים וגעגוע לבורא עולם.
וכדי להבין כיצד נראית תפילה כזו של כיסופים, אני ממליץ לשמוע את שירו של שולי רנד, "מוחין דקטנות":
"אַבָּא עַתִּיק אַבָּא רַחֲמָן
הַלֵּב יָבֵשׁ כְּמוֹ דִּיקְט כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן
רַחֵם עָלַי רַחֵם בְּבַקָּשָּׁה
קָרֵב אוֹתִי אֶל אוֹר פָּנֶיךָ אֶל הַקְּדוּשָּׁה" (שולי רנד, "מוחין דקטנות", 2008)
שבת שלום
----------------------
אמונתי בך
https://emunati-becha.my.canva.site/
"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא... וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: רַב לָךְ, אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה"
(דברים ג', כ"ג - כ"ו)
בפרשה שלנו, רגע לפני שעם ישראל נכנס לארץ ישראל, משה רבנו מתחנן בפני בורא עולם שייתן לו גם להיכנס לארץ.
אך בורא עולם מסרב לבקשתו:
"וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: רַב לָךְ, אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" (דברים ג', כ"ו)
הפני יהושע מסביר את הפסוק:
"שֶׁאִלּוּ הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה עוֹד תְּפִלָּה אַחַת שֶׁהֵם תקי"ו... וְהָיָה נַעֲנֶה בִּתְפִלָּתוֹ, לְכָךְ אָמַר לוֹ: אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר" (פני יהושע על מסכת ברכות, ל"ב.)
הפני יהושע מסביר שאם משה היה מתפלל עוד תפילה אחת, הוא היה מאלץ כביכול את בורא עולם להסכים לבקשתו.
ולכן, בורא עולם ביקש ממשה שלא יתפלל עוד.
ספר הזוהר מתאר מה קורה בשמיים כאשר אדם עומד מול בורא עולם ומתפלל מתוך לב נשבר, כמו עני:
"תְּפִלָּה דְעָנִי... תְּפִלָּה דָא קָדִים... לְכָל שְׁאָר צְלוֹתִין דְּעָלְמָא. מַאי טַעֲמָא? בְּגִין דְּעָנִי אִיהוּ תְּבִיר לִבָּא"
פירוש: התפילה של העני קודמת לכל שאר התפילות בעולם, משום שהעני מתפלל מתוך שברון לב.
"וּמִסְכְּנָא עָבִיד תָּדִיר קְטָטָה בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָצִית וְשָׁמַע מִלּוֹי"
פירוש: אותו אדם מסכן בא בטענות ועושה כביכול "מריבה" עם בורא עולם מתוך הכאב שלו, והקב"ה מקשיב ושומע את דבריו.
"וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר: "יִתְעַטְּפוּן כָּל צְלוֹתִין וּצְלוֹתָא דָּא תֵּיעוּל לְגַבַּאי, לָא בָּעֵינָא הָכָא בֵּי דִינָא דִּידוּנוּן בֵּינָנָא. קַמַּאי לֶהֱווֹ תַּרְעוּמִין דִּילֵיהּ, וַאֲנָא וְהוּא בִּלְחוֹדָנָא" (הזוהר, בלק, קצ"ה)
הסבר: והקב"ה אומר: כל התפילות יחכו, ותפילה זו תיכנס אליי. איני רוצה כאן בית דין שידון בינינו, אלא שיהיו לפניי רק הטענות והתלונות שלו, ואני והוא נהיה לבד.
ספר הזוהר ממחיש עד כמה בורא עולם מתאווה לתפילת העני, שהיא תפילה מתוך רחמים ושברון לב.
ר' יוסף קארו מלמד אותנו כיצד להתפלל:
"יִתְפַּלֵּל דֶּרֶךְ תַּחֲנוּנִים, כָּרָשׁ הַמְבַקֵּשׁ בַּפֶּתַח, וּבְנַחַת, וְשֶׁלֹּא תֵּרָאֶה עָלָיו כְּמַשָּׂא וּמְבַקֵּשׁ לִפָּטֵר מִמֶּנָּה" (שולחן ערוך, או"ח, צ"ח, ג')
הרבה פעמים אנחנו מתפללים רק כי צריך, כמו אדם שיש עליו שק כבד והוא רק רוצה לזרוק אותו מעליו ולהיפטר ממנו. אך תפילה אמיתית היא כאשר אנחנו ניגשים כמו עני שדופק בדלת ומתחנן לחתיכת לחם.
חשוב לציין שתפילה בתחנונים אינה מתייחסת לתפילה של עצבות ודיכאון, אלא לתפילה של כיסופים וגעגוע לבורא עולם.
וכדי להבין כיצד נראית תפילה כזו של כיסופים, אני ממליץ לשמוע את שירו של שולי רנד, "מוחין דקטנות":
"אַבָּא עַתִּיק אַבָּא רַחֲמָן
הַלֵּב יָבֵשׁ כְּמוֹ דִּיקְט כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן
רַחֵם עָלַי רַחֵם בְּבַקָּשָּׁה
קָרֵב אוֹתִי אֶל אוֹר פָּנֶיךָ אֶל הַקְּדוּשָּׁה" (שולי רנד, "מוחין דקטנות", 2008)
שבת שלום
----------------------
אמונתי בך
https://emunati-becha.my.canva.site/
משהו שאני חווה אותו כבר מלא פעמים, וזה בלתי נסבל, כשיש אירועים בבית כנסת, אזכרות, בר מצווה, ברית, כל אירוע שהוא, אם יש מישהו שקורא את זה עכשיו ולא יודע, אסור לדבר בבית כנסת. בבקשה אל תדברו בבית הכנסת, זה הורס לאנשים אחרים את התפילה, את השקט, השכינה בורחת מהבית כנסת, מקום כזה צריך לברוח ממנו כשמדברים שם דברי חול או עושים שם צחוקים כאילו זה מועדון, בבקשה תשתדלו, חרדים, חילונים, דתיים, ראיתי הכל מהכל, שאתם נכנסים פשוט לשמור על השקט, גם אם מישהו פונה לכם, במקסימום זה בלחש להגיד שלום או עם הראש, אין קדושה אחרי זה בבית כנסת ואי אפשר להתרכז בתפילה.
באותו הנושא: