ביקשו לומר דבר תורה לשבת יש לכם רעיון לתת לי?

כמובן! (:

בפרשת שלח לך כתוב "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם...וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ" כלומר הקדוש ברוך הוא מצווה את המרגלים לרגל בארץ ישראל כדי לראות את האנשים אם חזקים או חלשים ובכללי לראות את הארץ אם היא טובה או לא
המרגלים עושים כדבר הקדוש ברוך הוא ומספרים לעם ישראל את מה שהם ראו והם מתארים "וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן" כלומר שמצד אחד הארץ עצמה היא באמת טובה עם פירות טובים אבל מהצד השני אנשי הארץ הם חזקים ומפחידים
בתגובה הקדוש ברוך הוא אומר "עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ" כלומר הקדוש ברוך הוא כועס עליהם על מה המידע שהם סיפרו
לכאורה זה לא מובן! הרי הקדוש ברוך הוא אמר שהם ירגלו בארץ ושהם יספרו את מה שהם ראו בארץ אז למה הקדוש ברוך הוא כועס עליהם? ואפילו יותר מזה משה רבינו בעצמו מתאר בספר דברים שהעמים שיושבים בארץ ישראל הם חזקים "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם" אז הקושיה רק מתעצמת הרי גם משה רבינו וגם המרגלים תיארו את החוזק של העמים שנמצאים בארץ ישראל!
התשובה היא מאוד עמוקה... יש הבדל בין ראית המציאות לבין הפרשנות של המציאות וזאת נקודה שתמיד צריך לשים אליה לב כי כשאדם מסתכל על המציאות הוא רואה נתונים אבל הרבה פעמים באופן טבעי האדם נותן פרשנות לדברים שהוא רואה ובעצם נוקט עמדה בנוגע למה שהוא רואה ובנקודה הזאת בדיוק הייתה הבעיה של המרגלים
המרגלים לא באו רק לשקף את המציאות כפי שהיא באמת אלא הם נתנו פרשנות משלהם למציאות והסיקו מסקנות על דעת עצמם שעם ישראל לא יוכל לכבוש את הארץ ולעומתם יש את משה רבינו שהוא נוקט בעמדה האמונית החזקה שהקדוש ברוך הוא נמצא כאן איתנו ובלי שום ספק אנחנו יכולים לכבוש את ארץ ישראל
בעצם יוצא שהביקורת על המרגלים הייתה שהם הסתכלו על המציאות כפי שהיא בלי לראות את זה שהקדוש ברוך הוא אחראי וגורם להכל מתוך מחשבה שהקדוש ברוך הוא פועל רק בניסים שזאת בעצם הייתה ההנהגה האלוקית במדבר ומהרגע שמגיעים לארץ ישראל כביכול אין השגחה אלוקית כי אין ניסים לכאורה
מהנקודה הזאת יש לימוד נורא גדול לענייני עבודת השם באופן כללי... האמונה בקדוש ברוך הוא לא באה כדי לגרום לאדם להתכחש למציאות שהוא רואה מולו מהסיבה הפשוטה שיש קשיים ויש אתגרים בעולם ולא צריך לעצום את העיניים ולומר "אין שום דבר הכל בסדר" כי אז יוצא מצב שבגלל האמונה בקדוש ברוך הוא האדם "מטייח את המציאות" וזאת טעות! האדם צריך לראות את המציאות לאמיתה ומצד אחד לדעת מה קיים במציאות ומהצד השני להכיר את המציאות *בשלמותה ממש* כלומר שהוא צריך להכיר בזה שהקדוש ברוך הוא הוא אחראי וגורם להכל כי האמונה בקדוש ברוך הוא זה הסתכלות מעל המציאות הנגלת וזאת הראיה השלמה של המציאות
יש כאן נקודה שאנחנו תמיד צריכים לבדוק באיזה אופן אנחנו מפרשים את המציאות האם אנחנו מפרשים רק לפי הרובד הנראה לעין או שאנחנו מפרשים לפי הרובד הנסתר לעין ועל ידי הפרשנות הנכונה אנחנו נוכל להתחבר לקדוש ברוך הוא וזה ימלא בנו כוחות עצומים למרות המציאות הקשה

שבעזרת השם נזכה לחיות חיי אמונה באמת ושנזכה לדבוק בקדוש ברוך הוא בדבקות גמורה ושנזכה לראות את הגאולה השלמה שתבוא על ידי משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:

*פרשת השבוע - פרשת שלח לך*
(במיוחד למצב)

*"וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ" (במדבר י"ג, ל"ב)*

אחרי 40 ימי ריגול בארץ ישראל, המרגלים חוזרים ומספרים לעם שהארץ *איומה ונוראית,* ושהיה עדיף לחזור למצרים.

עם ישראל מקבל את הבשורה ובוכה כל הלילה, חוץ מכלב ויהושוע.
בתגובה בורא עולם מוכיח את המרגלים ואת עם ישראל - *ורוצה לכלותם.*

למה בורא עולם כעס על עם ישראל? הרי *זה לא אשמתם* הם פשוט ראו דברים רעים בארץ ונרתעו מלהיכנס!

כדי לענות על השאלה, התורה נוקטת במילים: *"וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ"*

בורא עולם משבח את ארץ ישראל בפירות טובים והם אומרים: אם הפירות כאלה משונים, בטח גם האנשים שלה משונים...(רש"י)

בורא עולם העסיק את הגויים בהלוויות, כדי שלא ישימו לב למרגלים והמרגלים אמרו: "ארץ אוכלת יושביה" (רש"י)

התורה מלמדת אותנו שהמרגלים לא שיקרו, אלא הם טעו *בהסתכלות שלהם!*

הנתונים היו בדיוק אותם נתונים גם למרגלים וגם לכלב ויהושוע. אבל הם הסתכלו על הטוב והמרגלים על הרע.

וגם בחיים שלנו, יש אחד שרואה באתגר פחד, והשני רואה בו הזדמנות להצלחה.

יש אחד שרואה יום עמוס כלחץ נפשי, והשני רואה בו יום מלא משמעות.

וגם בימים אלה, בעת המלחמה יש כאלה שרואים את האסונות ואת הפחד, *ויש כאלה שרואים את הניצחון, את הנסים ואת הנפלאות שבורא עולם מרעיף עלינו ללא הפסקה*

שבת שלום

שהתלוננו על משה אז יהושוע היתערב בצורה חכמה ולא עוד זאת עשה לנו בן עמרם קרע לנו את הים וכו' כך גם שמדברים עם אנשים צריך לדעת איך לדבר כדי שיכנס ללב שבת שלום

מי ביקש
ולמה את שואלת את זה כדי להגיע לחמות

מטורף שכול שישי יש את השאלה הזאת בחמות, אני חולה על זה זה כמו שיעור לקראת שבת

בפרשה מסופר על חטא המרגלים נשלחו 12 נציגים לבדוק את ארץ ישראל, אך רובם חזרו עם דיבור שלילי: "ארץ אוכלת יושביה היא". רק יהושע וכלב שמרו על מבט אמוני ואמרו: *"טובה הארץ מאוד מאוד"*.

מכאן לומדים שהכול תלוי בעין שלנו. שני אנשים רואים את אותה מציאות, ואחד רואה ייאוש, והשני רואה תקווה.

בשבת, שהיא יום של אמונה ושקט, אנחנו מוזמנים "לבדוק את הארץ" בעין טובה לראות את הטוב בחיים, באנשים שסביבנו ובעצמנו.

*שבת שלום ומבורכת!*

גַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה בְּפֶרֶק קַמָּא (ט, א): תָּנוּ רַבָּנָן: סוֹטָה נָתְנָה עֵינֶיהָ בְּמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהּ, מַה שֶּׁבִּקְּשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ וּמַה שֶּׁבְּיָדָהּ נָטְלוּ מִמֶּנָּה. וְכֵן מָצִינוּ בַּנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, שֶׁנָּתַן עֵינָיו בְּמִי שֶׁאֵין רָאוּי לוֹ. מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ לֹא נָתְנוּ לוֹ וּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ נָטְלוּ מִמֶּנּוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אָמַרְתִּי יְהֵא מֶלֶךְ עַל כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה וְעַתָּה 'אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה' וגו' (בראשית ג, יד); אֲנִי אָמַרְתִּי יֵלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה, עַכְשָׁיו 'עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ' (שם); אֲנִי אָמַרְתִּי יְהֵא מַאֲכָלוֹ מַאֲכַל אָדָם, עַכְשָׁיו עָפָר מַאֲכָלוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְעָפָר תֹּאכַל כָּל־יְמֵי חַיֶּיךָ' (שם). הוּא אָמַר יַהֲרֹג אָדָם וְיִשָּׂא חַוָּה, עַכְשָׁיו 'וְאֵיבָה אָשִׁית' וגו' (שם שם, טו).

וְכֵן מָצִינוּ בְּקַיִן וּבְקֹרַח וּבִלְעָם וְדֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל וְגֵיחֲזִי וְאַבְשָׁלוֹם וַאֲדֹנִיָּהוּ וְעֻזִּיָּהוּ וְהָמָן, שֶׁנָּתְנוּ עֵינֵיהֶם בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לָהֶם, מַה שֶּׁבִּקְשׁוּ לֹא נָתְנוּ לָהֶם וּמַה שֶּׁבְּיָדָם נָטְלוּ מֵהֶם. וְכֵן יֵאֱרַע לְכָל הָרוֹדֵף אַחַר תַּאֲווֹתָיו לֹא יַשִּׂיגֵם כִּרְצוֹנוֹ וְיַפְסִיד עוֹלָמוֹ הַתְּמִידִי.