תשובה אחת
כמובן! (:
בפרשת במדבר כתוב "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ" כלומר הקדוש ברוך הוא אומר למשה שעם ישראל יחנו על פי השבטים ואז בפסוקים שאחרי זה הוא מפרט איפה כל שבט ושבט צריך להיות ולכאורה צריך לשאול למה בכלל הם צריכים לחיות כל אחד עם השבט שלו ולא מתערבבים כל עם ישראל בלי החלוקה לשבטים?
לפני שהקדוש ברוך הוא אומר למשה על החלוקה איפה כל שבט צריך להיות אז הקדוש ברוך הוא קודם כל סופר את עם ישראל וצריך לדעת שבמהות האדם יש שתי בחינות בחינה של "מספרים" ובחינה של "אותיות"
הבחינה של מספרים באה לומר לנו שכולנו חלק מדבר אחד גדול והספירה לא מעידה על משהו שיש יחודו שיש לכל אחד אלא היא פשוט ספירה כמו שסופרים לדוגמה חלקים בפאזל ואין באמת הבדל מהותי אם חלק נספר ראשון או שני בגלל שהערך של המספרים הוא עצם זה שהם ביחד והסיבה שיש ראשון ואחרון זה נטו כי פשוט צריך לספור אותם
הבחינה של האותיות - האותיות הן ביטוי או תוכן וזה מופיע על ידי דיבור או במחשבה או בכתב ממש... במובן הפשוט האותיות מסמנות משהו שאפשר לקרוא להגיד או לכתוב ובמובן היותר עמוק כל אחד מאיתנו הוא "אות" לכל אחד יש את התוכן והביטוי שלו וכל אחד מאיר באור הפרטי שלו עם האופי שלו והסגנון שלו
הבחינות האלה באו בעם ישראל כמו שרואים בפסוקים שקודם כל עם ישראל צריך להיות כולם למטרה אחת כמו המספרים שהמהות זה רק כדי להיות בתור משהו אחד ואחרי שכולנו אחד הקדוש ברוך הוא נותן לכל שבט ושבט להופיע בגוון המיוחד שלו ובגלל זה הקדוש ברוך הוא מחלק את עם ישראל לפי השבטים כי לכל שבט יש את הגוון והסגנון שלו כמו שרואים בברכות שיעקב אבינו ומשה בירכו את עם ישראל לפני מותם
אחרי ההבנה הזאת לא מספיק שכל אחד יהיה עם המהות שלו אלא צריך שיהיה את מה שמאחד את כולם ביחד שזה כמובן המשכן "סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ" כלומר כל אחד צריך להבין שלמרות הסגנונות השונים - יש את המטרה האמיתית שבשבילה אנחנו כאן והיא המכנה המשותף של כל עם ישראל ובלעדיה לא יהיה חיבור בין השבטים וכל אחד יהיה לעצמו
במדבר זה המשכן ובהמשך בכניסה לארץ ישראל זאת תהיה ירושלים שתחבר את כל עם ישראל ביחד כמו שכתוב בגמרא בירושלמי "אמר רבי יהושע בן לוי: יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו - עיר שהיא עושה כל ישראל לחברים"
מכאן אפשר להבין שרק נקודת הקודש במרכז עם ישראל היא זאת שנותנת את הכח לחבר את עם ישראל כאחד כי בלי ההתקשרות אל הקודש אי אפשר ליצור שלום אמיתי כי שלום אמיתי בנוי על ההבנה הפנימית שיש לכל עם ישראל מכנה משותף והוא יותר גדול מהחיים הפרטיים של כל אחד מאיתנו
מתוך החיבור הזה אל הקודש מובן מה שרבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל אמר בתפילה שלו "שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם" ומה הסיבה שנראה את המעלות של החברים שלנו ולא את החסרונות שלהם? כי על ידי החיבור לנקודת הקדוש נוכל להבין שמה שנראה לנו כחסרון אצל החברים שלנו זה דווקא היתרון שלהם כי הקדוש ברוך הוא הוא זה שנתן לכל אחד מאיתנו את "האותיות" שלו ואת האופי שלו ודווקא בגלל שאנחנו שונים אנחנו משלימים אחד את השני
שבעזרת השם נזכה למצוא את "האותיות" שחבויות בתוכינו שנזכה להגיע לדרגה הגבוהה הזאת של אחדות ישראל השלמה ושבעזרת השם נזכה לראות את הגאולה השלמה על ידי משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:
בפרשת במדבר כתוב "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ" כלומר הקדוש ברוך הוא אומר למשה שעם ישראל יחנו על פי השבטים ואז בפסוקים שאחרי זה הוא מפרט איפה כל שבט ושבט צריך להיות ולכאורה צריך לשאול למה בכלל הם צריכים לחיות כל אחד עם השבט שלו ולא מתערבבים כל עם ישראל בלי החלוקה לשבטים?
לפני שהקדוש ברוך הוא אומר למשה על החלוקה איפה כל שבט צריך להיות אז הקדוש ברוך הוא קודם כל סופר את עם ישראל וצריך לדעת שבמהות האדם יש שתי בחינות בחינה של "מספרים" ובחינה של "אותיות"
הבחינה של מספרים באה לומר לנו שכולנו חלק מדבר אחד גדול והספירה לא מעידה על משהו שיש יחודו שיש לכל אחד אלא היא פשוט ספירה כמו שסופרים לדוגמה חלקים בפאזל ואין באמת הבדל מהותי אם חלק נספר ראשון או שני בגלל שהערך של המספרים הוא עצם זה שהם ביחד והסיבה שיש ראשון ואחרון זה נטו כי פשוט צריך לספור אותם
הבחינה של האותיות - האותיות הן ביטוי או תוכן וזה מופיע על ידי דיבור או במחשבה או בכתב ממש... במובן הפשוט האותיות מסמנות משהו שאפשר לקרוא להגיד או לכתוב ובמובן היותר עמוק כל אחד מאיתנו הוא "אות" לכל אחד יש את התוכן והביטוי שלו וכל אחד מאיר באור הפרטי שלו עם האופי שלו והסגנון שלו
הבחינות האלה באו בעם ישראל כמו שרואים בפסוקים שקודם כל עם ישראל צריך להיות כולם למטרה אחת כמו המספרים שהמהות זה רק כדי להיות בתור משהו אחד ואחרי שכולנו אחד הקדוש ברוך הוא נותן לכל שבט ושבט להופיע בגוון המיוחד שלו ובגלל זה הקדוש ברוך הוא מחלק את עם ישראל לפי השבטים כי לכל שבט יש את הגוון והסגנון שלו כמו שרואים בברכות שיעקב אבינו ומשה בירכו את עם ישראל לפני מותם
אחרי ההבנה הזאת לא מספיק שכל אחד יהיה עם המהות שלו אלא צריך שיהיה את מה שמאחד את כולם ביחד שזה כמובן המשכן "סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ" כלומר כל אחד צריך להבין שלמרות הסגנונות השונים - יש את המטרה האמיתית שבשבילה אנחנו כאן והיא המכנה המשותף של כל עם ישראל ובלעדיה לא יהיה חיבור בין השבטים וכל אחד יהיה לעצמו
במדבר זה המשכן ובהמשך בכניסה לארץ ישראל זאת תהיה ירושלים שתחבר את כל עם ישראל ביחד כמו שכתוב בגמרא בירושלמי "אמר רבי יהושע בן לוי: יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו - עיר שהיא עושה כל ישראל לחברים"
מכאן אפשר להבין שרק נקודת הקודש במרכז עם ישראל היא זאת שנותנת את הכח לחבר את עם ישראל כאחד כי בלי ההתקשרות אל הקודש אי אפשר ליצור שלום אמיתי כי שלום אמיתי בנוי על ההבנה הפנימית שיש לכל עם ישראל מכנה משותף והוא יותר גדול מהחיים הפרטיים של כל אחד מאיתנו
מתוך החיבור הזה אל הקודש מובן מה שרבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל אמר בתפילה שלו "שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם" ומה הסיבה שנראה את המעלות של החברים שלנו ולא את החסרונות שלהם? כי על ידי החיבור לנקודת הקדוש נוכל להבין שמה שנראה לנו כחסרון אצל החברים שלנו זה דווקא היתרון שלהם כי הקדוש ברוך הוא הוא זה שנתן לכל אחד מאיתנו את "האותיות" שלו ואת האופי שלו ודווקא בגלל שאנחנו שונים אנחנו משלימים אחד את השני
שבעזרת השם נזכה למצוא את "האותיות" שחבויות בתוכינו שנזכה להגיע לדרגה הגבוהה הזאת של אחדות ישראל השלמה ושבעזרת השם נזכה לראות את הגאולה השלמה על ידי משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:
באותו הנושא: