2 תשובות
כמובן! (:
בפרשת אחרי מות כתוב "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת" כלומר הקדוש ברוך הוא מדריך את משה רבינו מה לומר לאהרן הכהן כדי שאהרן ובניו לא ימותו כמו שנדב ואביהוא מתו
לפני הכל חייב להבין את מה שהיה ביום הגדול והקדוש הזה... אותו היום של הקמת המשכן היה שיא השיאים של כל התהליך שהיה מיציאת מצרים ואפילו של בריאת העולם כמו שחזל אומרים "אותו היום הייתה שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כיום שנבראו בו שמיים וארץ" והסיבה לשמחה הזאת זה בגלל שסוף סוף אחרי חטא האדם הראשון וכל הירידות שהיו מאז השכינה באה לרקיע שלנו והקדוש ברוך אמר "בָּאתִי לְגַנִּי" כלומר סוף סוף הוא הגיע למקום שאליו הוא שייך כח לעומת מעמד הר סיני שעם ישראל עמד מרחוק כמו שכתוב "וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק" ועכשיו כשהוקם המקדש עם ישראל לא עמד מרחוק כמו שכתוב "וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם"
ועכשיו יש כאן שאלה עצומה... איך ביום עצום שכזה נדב ואביהוא מתו? איך זה מסתדר בכלל? אז קודם כל בקצרה רבה השל"ה מסביר שהצדיק הוא כמו בית המקדש וידוע כי מקדש של מטה מכוון כנגד מקדש של מעלה לכן כשנתחנך המשכן למטה רצה הקדוש ברוך הוא לחנוך גם את המקדש של מעלה לשם כך הוא לקח את נדב ואביהוא שהיו המקודשים ביותר ובזה נחנך המשכן שלמעלה בפשט הדברים נדמה שנדב ואביהוא מתו בעקבות חטא אך באמת השל"ה כותב שהם נכנסו בהשגה הגדולה ומופלאה עד שנשארה נשמתם דבוקה למעלה (להרחבה - הספר של השלה הקדוש "שני לוחות הברית" מסכת תענית דרוש להספד מיתת הצדיקים ולחורבן בית המקדש)
ועכשיו זה קשה... הרי כתוב בפירוש "אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם" אז איך זה מסתדר עם מה שאמר השל"ה?
האריז"ל אומר שהם באו לתקן את חטא אדם הראשון והרמב"ם אומר שלפני חטא אדם הראשון לא היה פער בין השכל לבין רצון הלב כמו שיש כיום אלא שניהם היו ביחד מה שאמיתי בשכל זה מה שהלב רוצה וכידוע המרכז של המציאות זה עם ישראל והלב הוא עיקר האדם זה אומר שהלב הוא מרכז הכל כמו שכתוב בגמרא "אלא הקדוש ברוך הוא ליבא בעי" כלומר הקדוש ברוך הוא רוצה את הלב ובגלל זה כשהלב במציאות של חטא כל המציאות נפלה ובגלל זה עיקר התיקון שלנו בעולם הזה הוא שלמות הלב עם השכל ועליית הרצון של עם ישראל
בגלל העניין הזה של שלמות הלב האדם הראשון לא קיבל תורה כי הוא קיים את רצון השם מעצמו והוא לא היה צריך תורה וגם כן האבות הקדושים היו ככה שהם קיימו את כל התורה כולה למרות שלא קיבלו אותה וכל זה בגלל שלמות הלב שהייתה להם וזה מה שכתוב על אחרית הימים "כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם יְהוָה נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם" כלומר לעתיד לבוא אנחנו נעבוד את הקדוש ברוך מהלב בלי שיגידו כל הזמן "איפה זה כתוב?" בגלל שהתורה תהיה "כתובה" לנו על הלב וממילא "וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת יְהוָה כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם יְהוָה" כלומר לא יהיה צריך בתי ספר ומורים בגלל שהתורה תהיה חקוקה בנו בצורה עוצמתית ועמוקה מאוד אבל גם בצורה שתהיה לנו פשוטה מאוד כמו שהיה לאבות הקדושים ולכן שורש התיקון הוא בלב כלומר שהלב שלנו ירצה את הרצון של הקדוש ברוך הוא וכשנגיע למדרגה הזאת כל פעם שיהיה לנו רצון בלב - נדע שזה רצון טוב כמו שכתוב "אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר" וכשנהיה ישרים באמת הלב שלנו ילך למקום הנכון
נחזור לשאלה "איך מה שאומר השל"ה הקדוש מסתבר עם הפשט?" והתשובה היא שנדב ואביהוא הבינו שהמציאות הגיע אל התיקון ובגלל זה הם הבינו שהם צריכים ללכת לפי הלב שלהם והם הורו הלכה בפני משה רבינו כי כמו שכתוב "וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ" וממילא לא צריך לשאול את משה רבינו ועל ידי כל מה שאמרנו אפשר להבין למה הם נכנסו שתוי יין בגלל שיין זה התעוררות הלב כמו שכתוב "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" וכשאדם שותה יין הלב שלו מתעורר בצורה הגדולה ביותר והם נכסו על פי הלב שלהם בלי שום מחשבות ובירורים שכליים למרות שהשכל זה הכח שמפגיש אותנו עם האמת ובגלל שהם הרגישו שהלב שלהם מתוקן ואין לו שום צורך בשכל הם פעלו בלי שום ציוי מהקדוש ברוך הוא בגלל הדחף הפנימי שלהם וההבנה שהמציאות מתוקנת ושם הייתה ההבנה השגויה שלהם כי למרות המדרגה העצומה שלהם ההוראה של משה רבינו גבוהה יותר גם מהלב הטהור ביותר שחש את הרגשת הקודש הנעלה ביותר בגלל שעד אחרית הימים אין שום מצב שבו הלב והשכל ישתוו במאה אחוז ובמצב שלנו התורה הקדושה קודמת לכל בגלל שהנאמנות שלנו לקדוש ברוך הוא היא למעלה מהשכל השורש של הנאמנות שלנו לקדוש ברוך הוא זה הנשמה הטהורה שלנו שהיא גבוהה יותר מהשכל והרגש ובזכותה אנחנו מקיימים תורה ומצוות בלי רתיעה מקושיות כי עבודה רק מהלב לא עלינו עלולה לגרום לנפילות גדולות ורק מתוך אותה נאמנות לקדוש ברוך הוא אפשר לעבוד אותו באמת בשמחה אמיתית וביראת הרוממות
שבעזרת השם נזכה להגיע למדרגה הגבוהה של שלמות הלב שנזכה לראות את הגאולה השלמה על ידי משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:
בפרשת אחרי מות כתוב "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת" כלומר הקדוש ברוך הוא מדריך את משה רבינו מה לומר לאהרן הכהן כדי שאהרן ובניו לא ימותו כמו שנדב ואביהוא מתו
לפני הכל חייב להבין את מה שהיה ביום הגדול והקדוש הזה... אותו היום של הקמת המשכן היה שיא השיאים של כל התהליך שהיה מיציאת מצרים ואפילו של בריאת העולם כמו שחזל אומרים "אותו היום הייתה שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כיום שנבראו בו שמיים וארץ" והסיבה לשמחה הזאת זה בגלל שסוף סוף אחרי חטא האדם הראשון וכל הירידות שהיו מאז השכינה באה לרקיע שלנו והקדוש ברוך אמר "בָּאתִי לְגַנִּי" כלומר סוף סוף הוא הגיע למקום שאליו הוא שייך כח לעומת מעמד הר סיני שעם ישראל עמד מרחוק כמו שכתוב "וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק" ועכשיו כשהוקם המקדש עם ישראל לא עמד מרחוק כמו שכתוב "וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם"
ועכשיו יש כאן שאלה עצומה... איך ביום עצום שכזה נדב ואביהוא מתו? איך זה מסתדר בכלל? אז קודם כל בקצרה רבה השל"ה מסביר שהצדיק הוא כמו בית המקדש וידוע כי מקדש של מטה מכוון כנגד מקדש של מעלה לכן כשנתחנך המשכן למטה רצה הקדוש ברוך הוא לחנוך גם את המקדש של מעלה לשם כך הוא לקח את נדב ואביהוא שהיו המקודשים ביותר ובזה נחנך המשכן שלמעלה בפשט הדברים נדמה שנדב ואביהוא מתו בעקבות חטא אך באמת השל"ה כותב שהם נכנסו בהשגה הגדולה ומופלאה עד שנשארה נשמתם דבוקה למעלה (להרחבה - הספר של השלה הקדוש "שני לוחות הברית" מסכת תענית דרוש להספד מיתת הצדיקים ולחורבן בית המקדש)
ועכשיו זה קשה... הרי כתוב בפירוש "אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם" אז איך זה מסתדר עם מה שאמר השל"ה?
האריז"ל אומר שהם באו לתקן את חטא אדם הראשון והרמב"ם אומר שלפני חטא אדם הראשון לא היה פער בין השכל לבין רצון הלב כמו שיש כיום אלא שניהם היו ביחד מה שאמיתי בשכל זה מה שהלב רוצה וכידוע המרכז של המציאות זה עם ישראל והלב הוא עיקר האדם זה אומר שהלב הוא מרכז הכל כמו שכתוב בגמרא "אלא הקדוש ברוך הוא ליבא בעי" כלומר הקדוש ברוך הוא רוצה את הלב ובגלל זה כשהלב במציאות של חטא כל המציאות נפלה ובגלל זה עיקר התיקון שלנו בעולם הזה הוא שלמות הלב עם השכל ועליית הרצון של עם ישראל
בגלל העניין הזה של שלמות הלב האדם הראשון לא קיבל תורה כי הוא קיים את רצון השם מעצמו והוא לא היה צריך תורה וגם כן האבות הקדושים היו ככה שהם קיימו את כל התורה כולה למרות שלא קיבלו אותה וכל זה בגלל שלמות הלב שהייתה להם וזה מה שכתוב על אחרית הימים "כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם יְהוָה נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם" כלומר לעתיד לבוא אנחנו נעבוד את הקדוש ברוך מהלב בלי שיגידו כל הזמן "איפה זה כתוב?" בגלל שהתורה תהיה "כתובה" לנו על הלב וממילא "וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת יְהוָה כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם יְהוָה" כלומר לא יהיה צריך בתי ספר ומורים בגלל שהתורה תהיה חקוקה בנו בצורה עוצמתית ועמוקה מאוד אבל גם בצורה שתהיה לנו פשוטה מאוד כמו שהיה לאבות הקדושים ולכן שורש התיקון הוא בלב כלומר שהלב שלנו ירצה את הרצון של הקדוש ברוך הוא וכשנגיע למדרגה הזאת כל פעם שיהיה לנו רצון בלב - נדע שזה רצון טוב כמו שכתוב "אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר" וכשנהיה ישרים באמת הלב שלנו ילך למקום הנכון
נחזור לשאלה "איך מה שאומר השל"ה הקדוש מסתבר עם הפשט?" והתשובה היא שנדב ואביהוא הבינו שהמציאות הגיע אל התיקון ובגלל זה הם הבינו שהם צריכים ללכת לפי הלב שלהם והם הורו הלכה בפני משה רבינו כי כמו שכתוב "וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ" וממילא לא צריך לשאול את משה רבינו ועל ידי כל מה שאמרנו אפשר להבין למה הם נכנסו שתוי יין בגלל שיין זה התעוררות הלב כמו שכתוב "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" וכשאדם שותה יין הלב שלו מתעורר בצורה הגדולה ביותר והם נכסו על פי הלב שלהם בלי שום מחשבות ובירורים שכליים למרות שהשכל זה הכח שמפגיש אותנו עם האמת ובגלל שהם הרגישו שהלב שלהם מתוקן ואין לו שום צורך בשכל הם פעלו בלי שום ציוי מהקדוש ברוך הוא בגלל הדחף הפנימי שלהם וההבנה שהמציאות מתוקנת ושם הייתה ההבנה השגויה שלהם כי למרות המדרגה העצומה שלהם ההוראה של משה רבינו גבוהה יותר גם מהלב הטהור ביותר שחש את הרגשת הקודש הנעלה ביותר בגלל שעד אחרית הימים אין שום מצב שבו הלב והשכל ישתוו במאה אחוז ובמצב שלנו התורה הקדושה קודמת לכל בגלל שהנאמנות שלנו לקדוש ברוך הוא היא למעלה מהשכל השורש של הנאמנות שלנו לקדוש ברוך הוא זה הנשמה הטהורה שלנו שהיא גבוהה יותר מהשכל והרגש ובזכותה אנחנו מקיימים תורה ומצוות בלי רתיעה מקושיות כי עבודה רק מהלב לא עלינו עלולה לגרום לנפילות גדולות ורק מתוך אותה נאמנות לקדוש ברוך הוא אפשר לעבוד אותו באמת בשמחה אמיתית וביראת הרוממות
שבעזרת השם נזכה להגיע למדרגה הגבוהה של שלמות הלב שנזכה לראות את הגאולה השלמה על ידי משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:
מתוך עלון משכן שילה
לשם מה אנו כאן?
"וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל"
(ויקרא יט, כג).
מאז שהפכנו לעם, מקננת בנו השאיפה אל ארץ ישראל, ואף בזמן הגלות הארוכה עיני כל הדורות תמיד היו נשואות אל ארץ ישראל, ולכן מתפללים אנו על כך שלוש פעמים ביום, ומבקשים ואומרים: "תקע בשופר גדול לחירותנו... וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו".
אלא שהשאלה הנשאלת: לשם מה לשאוף להיכנס אל הארץ? מהי המטרה שלשמה אנו נמצאים בארץ ישראל? להקים מדינה?! לפתח חלליות ולהטיס אותן לירח?!
תשובה נפלאה וחד משמעית מצאנו בדברי קודשו של רבינו חיים בן עטר - האור החיים הקדוש זיע"א, שכתב בנועם קודשו:
"ואולי שרמז באומרו 'עץ מאכל' - על בני תורה, שגם הם נקראו 'נטעים'... וכמו כן דרשו בזוהר הקדוש בפסוק (דברים כא, יט) 'לא תשחית את עצה' - שמדובר בבן תורה, וציווה ה' שתהיה עיקר הכנסת הארץ לנטוע בה עץ מאכל, שהם בני תורה, כי אווירה של ארץ ישראל מחכים ומטהר הנפש, ונקרא 'בן תורה' 'עץ מאכל', כי ממנו מזון לנפש".
כלומר, השאיפה והמטרה בכניסה אל ארץ ישראל הן בעבור דבר אחד - להעמיד בני תורה בארץ ישראל! ולמה דווקא בארץ ישראל? מפני שהאוויר של ארץ ישראל הוא זך ונקי, טהור וקדוש, ולכן זהו המקום המתאים ביותר להצמיח ולהעמיד בו בני תורה!
ובמה הדברים אמורים? הנה לצערנו בשנים האחרונות המושג 'בן תורה' איבד את ערכו בעיני אנשים רבים, ולא זו בלבד, אלא שיש אנשים שאף מזלזלים בבני התורה - ה' יחזירם בתשובה.
ולכן דווקא עתה צריכים אנו להביט אל בני התורה בהערכה ובהערצה מרובה, כי כל שהותנו בארץ היא בעבורם, לסייע להם ולתמוך בהם.
(מתורת ה"אור החיים" הקדוש, רבינו חיים בן עטר זיע"א)
לשם מה אנו כאן?
"וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל"
(ויקרא יט, כג).
מאז שהפכנו לעם, מקננת בנו השאיפה אל ארץ ישראל, ואף בזמן הגלות הארוכה עיני כל הדורות תמיד היו נשואות אל ארץ ישראל, ולכן מתפללים אנו על כך שלוש פעמים ביום, ומבקשים ואומרים: "תקע בשופר גדול לחירותנו... וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו".
אלא שהשאלה הנשאלת: לשם מה לשאוף להיכנס אל הארץ? מהי המטרה שלשמה אנו נמצאים בארץ ישראל? להקים מדינה?! לפתח חלליות ולהטיס אותן לירח?!
תשובה נפלאה וחד משמעית מצאנו בדברי קודשו של רבינו חיים בן עטר - האור החיים הקדוש זיע"א, שכתב בנועם קודשו:
"ואולי שרמז באומרו 'עץ מאכל' - על בני תורה, שגם הם נקראו 'נטעים'... וכמו כן דרשו בזוהר הקדוש בפסוק (דברים כא, יט) 'לא תשחית את עצה' - שמדובר בבן תורה, וציווה ה' שתהיה עיקר הכנסת הארץ לנטוע בה עץ מאכל, שהם בני תורה, כי אווירה של ארץ ישראל מחכים ומטהר הנפש, ונקרא 'בן תורה' 'עץ מאכל', כי ממנו מזון לנפש".
כלומר, השאיפה והמטרה בכניסה אל ארץ ישראל הן בעבור דבר אחד - להעמיד בני תורה בארץ ישראל! ולמה דווקא בארץ ישראל? מפני שהאוויר של ארץ ישראל הוא זך ונקי, טהור וקדוש, ולכן זהו המקום המתאים ביותר להצמיח ולהעמיד בו בני תורה!
ובמה הדברים אמורים? הנה לצערנו בשנים האחרונות המושג 'בן תורה' איבד את ערכו בעיני אנשים רבים, ולא זו בלבד, אלא שיש אנשים שאף מזלזלים בבני התורה - ה' יחזירם בתשובה.
ולכן דווקא עתה צריכים אנו להביט אל בני התורה בהערכה ובהערצה מרובה, כי כל שהותנו בארץ היא בעבורם, לסייע להם ולתמוך בהם.
(מתורת ה"אור החיים" הקדוש, רבינו חיים בן עטר זיע"א)
באותו הנושא: