איך התגברתם על חרדה חברתית?

כשהייתי יותר צעיר אז הצטרפתי לתנועות נוער ואז בהתחלה הייתי נחשף לקבוצה קטנה ככה שזה עזר לי להתמודד ואז לאט לאט הייתי מגדיל את המעגל חברים ופשוט זה נעלם עם הזמן

הייתי בסביבה שהרגשתי יותר בטוחה בה וזה ממש עזר לי להתגבר על זה גם בסביבות אחרות אבל זה תהליך שלקח הרבה זמן ועד היום לא ממש התגברתי עד הסוף, ניסיתי גם לאתגר את עצמי ולעמוד מול קהל נניח בעבודה להסביר דברים ובאמת צריך להתחיל עם אנשים שאתה סומך עליהם

הגעתי למקום חדש ופשוט התחלתי לדבר עם אנשים, מקום שלא מכירים אותי בית ספר חדש לדוגמה ואז לאט לאט זה נעלם

סיפור מאוד מאוד ארוך. עברתי מסע של כמה שנים עם עצמי. והייתי לפני במצב באמת די קשה.. התקפים קשים והכל.

והתגברתי כי זה הגיע למצב שהרגשתי שאני חי-מת בעולם הזה. נמצא פה אבל לא קיים. לא חי. והחלטתי לעשות שינוי.

הכנתי לי ממש תוכנית מסודרת של משימות לעשות. ורק כשהצלחתי משימה עברתי למשימה הבאה. והאמת ככל שהתקדמתי פתאום דברים התחילו להיות פשוטים יותר. פתאום זה קרה יותר ויותר..

המשימה הראשונה הייתה ללכת ברחוב ולהצליח להסתכל בעיניים של האנשים שעוברים מולי בלי להשפיל מבט. ככה להסתכל לחלקיק שנייה. בהתחלה חשבתי שאני מתפגר שאני מת שם באמצע הרחוב ואחרי 50-60 מבטים פתאום זה היה קצת יותר קל. ואפילו חייכתי קצת (כי חייכו אלי).

לי זה עבד.

הייתה לי חרדה (לא מאובחנת) ברמה של לא הייתי משתעלת בכיתה או מתעטשת, לא מבקשת לצאת לשירותים ומן הסתם לא מדברת בכיתה.
אם הייתי עוברת במסדרון וחסמו לי את הדרך הייתי מעדיפה לעשות את כל העיקוף רק לא לבקש שיזוזו
לא היו לי שום חברים וזאת הייתה התקופה אחרי הקורונה ועדיין לא הורדתי את המסכה מתוך בושה
אני היום במצב הרבה הרבה יותר טוב וזה שילוב של כל מיני דברים
הייתי רואה המון סרטונים על איך לנהל שיחה, איך ליצור חברים, אבל לדעתי הדבר הכי משמעותי הוא פשוט להתחיל ללכת למקומות. הצטרפתי לתנועת נוער, התחלתי ללכת לאיזה תוכנית למידה.
גם חברים זה משהו שמאוד עוזר, כשיש איתך חברים אתה באופן מידי יותר בטוח בעצמך.
התחלתי לדבר בכיתה, הבנתי שלאף אחד לא אכפת, ומה שאני עושה לא משנה לאף אחד, וגם אם כן זה לא בעיה שלי אני לא יכולה לשלוט על מה אחרים יחשבו, הם תמיד יחשבו.
אני הפכתי למדריכה בתנועת נוער, אני הולכת להיות בתפקיד פיקוד בצבא,אני לא פוחדת לדבר בכיתה או עם אנשים חדשים.
אתה מסוגל לזה, גם אם זה נורא קשה, זה קורה לאט לאט ולפני שתשים לב אתה כבר תהיה גאה בעצמך כל כך .
תתחיל להתנסות בכל מיני דברים, תשים אותך בסיטואציות שמאלצות אותך לדבר, בין עם זה תנועת נוער או עבודה.
תתנדב לדברים במקום העבודה או בכיתה וככה גם אנשים יתחברו אלייך יותר וידברו איתך וגם אתה תרגיש בטוח יותר להוביל.
פה להכל

הי,
כואב לי לקרוא שאתה במצב הזה,
חרדה חברתית יכולה להיות ממש מתישה, ולכן חשוב להתחיל מצעדים קטנים ולא לנסות לתקן הכול בבת אחת. זה לא "קסם "שמונע את הקשיים אלא כלים שמלמדים אותך איך להצליח להתנהל מול אנשים. אם אתה מרגיש נוח לשוחח עם יועצת בית הספר היא מכירה ויודעת אך לעזור במקרים כאלו, או לפנות לטיפול מקצועי פרטני כמו פסיכולוג. אם תרצה לדבר עם מישהו באופן אנונימי ולהתיעץ אני ממליצה בחום לפנות לעמותות מקצועיות כמו : לער"ן באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201 לסה"ר-באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, בצ'אט אנונימי https://sahar.org.il או באינסטגרם ובטיקטוק elem.digital. לעלם-באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-6786776, במייל: [email protected] הם מקשיבים 24/7 בסודיות מלאה.
זה תהליך שלוקח זמן בבקשה תגלה סבלנות ואל תשבר מגיע לך להרגיש יותר בנוח להתמודד במצבים כאלו.
שולחת חיבוק