אנשים עם חרדה חברתית? איך אתם מתמודדים?):

מסתגר בחדר כל היום

כנל

כנ"ל

יש מחקר כזה שעשו שכשאתה מאמין שאתה מתרפא זה עוזר משמעותית להתרפא, אז סה"כ אמונה זה דבר מאוד חזק, מה שנותן סיכוי טוב שאם תאמיני שאת מסוגלת ותשנני את זה ותשכנעי את עצמך שאת מסוגלת לעמוד מול חברה מבלי להרגיש חרדה זה יכול לעזור לך. אני אישית לא מנסה את זה כי אין לי כוח להתמודד כבר

לא מתמודדים :)

יש לי מוטיבציה לעשות כל מיני דברים ואני לא רוצה להימנע מהם כי אני יודעת שכך יהיה לי פחות טוב בחיים, אז אני לא נמנעת בגלל החרדה כי יש לי מוטיבציה גבוהה לפעול כדי לחיות חיים משמעותיים שמתאימים לי. מצד שני, יש לי מקומות של הימנעות שאני לא מצליחה להפסיק אותם, קשה להיפטר מההרגל של ההימנעות, קשה פתאום להתחיל לדבר יותר בסיטואציות שבהן אתה רגיל להימנע מדיבור. אני כן מרגישה שהרבה או חלק מהחרדה עברה לי בזכות זה שעשיתי דברים שרציתי וזה נתן יותר תחושת מסוגלות. לעומת זאת, בתיכון בכלל לא יצאתי מאיזור הנוחות ולכן החרדה היתה יותר קשה, אבל כנראה שגם עוד לא הייתי מוכנה לזה. כנראה שגם צריך לעשות עבודת עומק עם עצמך וללכת לטיפול, את זה לא עשיתי. אבל שיניתי קצת את התפיסה שלי לגבי עצמי, אני פחות חושבת על זה שבגלל החרדה לא אוכל לעשות דברים, וזה עובר קצת באופן טבעי

היי אנונימית מה שלומך? אני מבינה שאת עוברת תקופה לא קלה. חרדה חברתית זו התמודדות מאוד לא פשוטה, אשר לעתים משפיעה לנו על הביטחון העצמי, על חיי היום יום וגם מונעת מאיתנו לעשות דברים. האם קרה משהו ספציפי שגרם לך לפתח את אותה חרדה? חשוב שלא תישארי בזה לבד. אני מתנדבת בעמותת עלם בתוכנית שמלווה בני נוער וצעירים ברשתות החברתיות. אפשר לדבר איתנו על הכל ואפילו להישאר אנונימים. הייתי רוצה להזמין אותך לדבר איתי על התחושות שאת חווה ומה הוביל אליהן, כדי שביחד נוכל לחשוב מה אפשר לעשות, אפשר לדבר איתנו בהודעות הפרטיות כאן, או באינסטגרם/טיקטוק שלנו, אפשר גם להכנס לצ'ט או לווטס אפ שלנו ולשוחח באנונימיות עם מתנדבים.ות בימי ראשון-עד חמישי בין 20:00-24:00
מחכה לך, תמר