15 תשובות
שואל השאלה:
מזכיר לי את עצמי כשלמדתי בבית ספר..תקופה נוראית
מזכיר לי את עצמי כשלמדתי בבית ספר..תקופה נוראית
אנונימי
כשמוציאים אותי מאיזור הנוחות שלי אני פשוט הולך בלי לעדכן אף אחד(לא משנה איפה אני)
הייתי מתרקחת מכולם באותו הזמן.
בתור מישהי שעברה את זה וטיפלה בזה, אני יכולה להגיד לך שזה פגע לי מאוד בהמשך החיים ולא כדאי לך לעשות את זה אלא להתגבר על החרדה הזאת עם כמה שזה קשה
בתור מישהי שעברה את זה וטיפלה בזה, אני יכולה להגיד לך שזה פגע לי מאוד בהמשך החיים ולא כדאי לך לעשות את זה אלא להתגבר על החרדה הזאת עם כמה שזה קשה
חווה התקפי לב קטנים כל פעם מחדש
שואל השאלה:
לא לעשות מה?
לא לעשות מה?
אנונימי
^^די בטוח שרוב מי שסובל מחרדה חברתית לא ממש יכול פשוט לא לעשות את זה זה חלק מהבעיה
כרגע אני לא כל כך מתמודד עם זה האמת חוץ מפעם בשבוע של טיפול, פשוט תהיה בכמה שיותר סיטואציות וכמה שיותר אינטרקציה עם אנשים במציאות לפני שזה יתגבר
אנונימי
שואל השאלה:
מסכים אנונימי אבל אני שונא את זה מעומק נפשי זה הפחד הכי גדול שלי..אנטרקציה
מסכים אנונימי אבל אני שונא את זה מעומק נפשי זה הפחד הכי גדול שלי..אנטרקציה
אנונימי
אני לא בחרדה אבל חבר מהבית ספר שלי כן
לא יוצא מהבית כבר. אני לא יכול יותר. זה הרס לי את החיים
אני לא יוצאת מהבית וכל היום בטלפון/טלוויזיה ממציאה תירוצים למה לא ללכת ליציאות, גם לבית ספר אני בקושי מגיעה וכל בוקר יש לי כאב במקום אחר מהלחץ, כשאני כן הולכת אני פשוט לא מגיבה בסיטואציות כאלו כי גם ככה עשיתי לעצמי רושם של מוזרה שבקושי מדברת אז אני פשוט שותקת ומונעת מעצמי לעשות פאדיחות..לא ההחלטה הכי טובה אבל אין לי מה לעשות. בדרך כלל כשאני עם החברים היותר קרובים שזה רק 2, אני כן מדברת ויותר אנרגטית אבל גם משתדלת שלא יותר מדי.
מה שכן החרדה החברתית קצת יורדת לי לאחרונה כי התחלתי לעבוד וזה פשוט גורם לי לראות מלא אנשים כל יום (שהם לא השכבה או אנשים שאני מכירה ככה שזה מקל עליי קצת) זה ממש כמו "התחלה חדשה" במקום חדש שלא מכירים אותך וזה גורם לי להרגיש קצת יותר בנוח בסביבת אנשים ולהתרגל סוג של, וגם הבית ספר זה כבר לא מרכז החיים שלי כי יש לי עבודה..
ממש ממליצה למי שיש חרדה חברתית להיות במסגרת כלשהי שלא בהכרח עבודה אבל עם עוד אנשים, בשביל לשפר את המצב צריך לצאת מאיזור הנוחות.
מה שכן החרדה החברתית קצת יורדת לי לאחרונה כי התחלתי לעבוד וזה פשוט גורם לי לראות מלא אנשים כל יום (שהם לא השכבה או אנשים שאני מכירה ככה שזה מקל עליי קצת) זה ממש כמו "התחלה חדשה" במקום חדש שלא מכירים אותך וזה גורם לי להרגיש קצת יותר בנוח בסביבת אנשים ולהתרגל סוג של, וגם הבית ספר זה כבר לא מרכז החיים שלי כי יש לי עבודה..
ממש ממליצה למי שיש חרדה חברתית להיות במסגרת כלשהי שלא בהכרח עבודה אבל עם עוד אנשים, בשביל לשפר את המצב צריך לצאת מאיזור הנוחות.
אני אישית פשוט ניסיתי להתמודד עם החרדה פנים מול פנים והתחלתי לדבר עם אנשים גם שקשה
{עדיין קשה לי אבל מנסים להתגבר}
{עדיין קשה לי אבל מנסים להתגבר}
אני די לבד רוב הזמן אז יושבת איפשהו
אנונימית
שומע שירים/
משתף מישהו שאני סומך עליו/ את בן זוג שלי (שיחות נפש ועוד ..)
מתחבק עם בן זוג שלי/
מעשן וויד/
אם אין וויד אז סיגריה אבל סיגריה לא תמיד עוזרת כמו וויד/
מלטף ומתכרבל עם החתול שלי במיטה/
נשכב במיטה ומנסה ללכת לישון/
משתף מישהו שאני סומך עליו/ את בן זוג שלי (שיחות נפש ועוד ..)
מתחבק עם בן זוג שלי/
מעשן וויד/
אם אין וויד אז סיגריה אבל סיגריה לא תמיד עוזרת כמו וויד/
מלטף ומתכרבל עם החתול שלי במיטה/
נשכב במיטה ומנסה ללכת לישון/
עם אוזניות כל הזמן פול ווליום
באותו הנושא: