5 תשובות
פחד לדבר עם אנשים, להופיע מולם, בכלל לצאת מהבית כי פוחדים אפילו מזרים
אנשים עם חרדה חברתית נוטים לחשוב מחשבות שליליות על האופן בו אחרים תופסים אותם, למשל בדייט יכולות לעלות מחשבות כמו "נראה לי שאני משעמם אותה" או "אין לי סיכוי".
שואל השאלה:
בדיוק כזה אני^
בדיוק כזה אני^
אנונימי
האדם חושב שהתנהגותו אינה טובה ואינה מתאימה לסביבה החברתית. הוא מניח שכשהוא אוכל הוא נראה רע, כשהוא מדבר הו נשמע מטופש, כשהוא עומד הוא נראה מגוחך.
נקודת מבטו של נער החווה חרדה חברתית:
זה מעבר לביישנות, חרדה חברתית הוא פחד עז מכול סיטואציה חברתית קיימת. כיאילו היא מרכז העולם. ולא בקטע טוב. תחושת השפיטה מקיפה את עולמו של המתמודד איתה, לא נותת לו רגע של מנוחה. בכול מקום שהוא הולך אליו הוא מרגיש שהמבטים של אנשים הם עליו, הוא מפחד שישפטו אותו אז הוא לא אומר את הדעות שלו או את המחשבות שלו בקול רם. כשהוא צריך להגיד משהו, הוא מכין אותו מראש בראש שלו, מפחד לעשות טעות ואז שוב, ישפטו אותו. הוא תמיד הכי שקט בשיחות קבוצתיות, הוא גם לא דעתן או מדבר על עצמו הרבה. כשהוא הולך במסדרון בית הספר ולמרות שכולם בפלאפון ומדברים עם חברים הוא מרגיש שמביטים בו, שחושבים עליו, שממתינים שהוא יביך את עצמו. הוא יחשוב על המראה החיצוני שלו למשך כול היום וזה לעד יטריד אותו, על איך שהוא מדבר, על שפת הגוף שלו,על שפת הגוף של אחרים, על מה אחרים חושבים, קשה לעשות דברים שוליים, לשאול אנשים דברים, הוא לא יעיר אם רע לו.
הוא מתחרט על זה שהוא דיבר.
הוא מתחרט על זה שהוא לא דיבר.
הוא מרגיש חסר תועלת.
קל להגיד "מה הבעיה לשים ז*ן?" אז זהו שלא,
עד כמה שבעלי חרדה חברתית רוצים לא לשים על הסביבה, הם אינם מסוגלים.
אלו החיים עם חרדה חברתית.
זה מאבק יום יומי וזה הדבר הכי קשה שיש.
זהו פוסט של עמוד אינסטגרם בשם girl_a_live
אני מאובחנת עם חרדה חברתית, וכול מה שכתוב פה מתאר את המצב שלי לחלוטין.
זה מעבר לביישנות, חרדה חברתית הוא פחד עז מכול סיטואציה חברתית קיימת. כיאילו היא מרכז העולם. ולא בקטע טוב. תחושת השפיטה מקיפה את עולמו של המתמודד איתה, לא נותת לו רגע של מנוחה. בכול מקום שהוא הולך אליו הוא מרגיש שהמבטים של אנשים הם עליו, הוא מפחד שישפטו אותו אז הוא לא אומר את הדעות שלו או את המחשבות שלו בקול רם. כשהוא צריך להגיד משהו, הוא מכין אותו מראש בראש שלו, מפחד לעשות טעות ואז שוב, ישפטו אותו. הוא תמיד הכי שקט בשיחות קבוצתיות, הוא גם לא דעתן או מדבר על עצמו הרבה. כשהוא הולך במסדרון בית הספר ולמרות שכולם בפלאפון ומדברים עם חברים הוא מרגיש שמביטים בו, שחושבים עליו, שממתינים שהוא יביך את עצמו. הוא יחשוב על המראה החיצוני שלו למשך כול היום וזה לעד יטריד אותו, על איך שהוא מדבר, על שפת הגוף שלו,על שפת הגוף של אחרים, על מה אחרים חושבים, קשה לעשות דברים שוליים, לשאול אנשים דברים, הוא לא יעיר אם רע לו.
הוא מתחרט על זה שהוא דיבר.
הוא מתחרט על זה שהוא לא דיבר.
הוא מרגיש חסר תועלת.
קל להגיד "מה הבעיה לשים ז*ן?" אז זהו שלא,
עד כמה שבעלי חרדה חברתית רוצים לא לשים על הסביבה, הם אינם מסוגלים.
אלו החיים עם חרדה חברתית.
זה מאבק יום יומי וזה הדבר הכי קשה שיש.
זהו פוסט של עמוד אינסטגרם בשם girl_a_live
אני מאובחנת עם חרדה חברתית, וכול מה שכתוב פה מתאר את המצב שלי לחלוטין.
באותו הנושא: