3 תשובות
כתוב את כל הדורות עד ההתחלה של התורה בכתב (משה רבנו) זה ההוכחה
אני אגיד תאמת שאלתי את גמיני והוא אשכרה ענה על זה כמו שצריך לדעתי. אני אהבתי את מה שהוא אמר.
1. הצורך הלוגי והמבני (הכרחיות התורה שבעל פה)
התורה שבכתב עצמה מעידה על כך שהיא קוד קצר ותמציתי הדורש מפתח פענוח קבוע. בלעדיו, בלתי אפשרי לקיים את הכתוב:
"וזבחת... כאשר צויתך": בספר דברים (י"ב, כ"א) נכתב לגבי שחיטת בקר וצאן: "וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ... כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ". עם זאת, בשום מקום בחמשת חומשי תורה לא מופיעות הוראות איך לשחוט. מכאן שישנה מערכת ציוויים מקבילה שלא נכתבה בטקסט המקורי.
מונחים סתומים: התורה מצווה על קשירת "אות" על היד והראש (תפילין), לקיחת "פרי עץ הדר" (אתרוג), או השבתת מלאכה ביום השביעי (מבלי להגדיר בטקסט המקראי מהי "מלאכה"). ללא מסורת בעל פה, המילים הללו נשארות כספר חתום.
2. הוכחות טקסטואליות והיסטוריות מוקדמות
ניתן לראות עדויות לקיומה של מסורת הלכתית קבועה עוד לפני תקופת חז"ל והמשנה:
ספרי הנביאים: בספר נחמיה (י"ג, ט"ו) ובספר ירמיהו (י"ז, כ"ב) מתוארים איסורי נשיאת משאות והוצאתם מרשות לרשות בשבת. הגדרות מורכבות אלו של מלאכות שבת והוצאה מרשות לרשות אינן מופיעות בתורה שבכתב, אך הנביאים מתייחסים אליהן כאל חוקים ידועים ומוכרים לציבור הרחב.
רציפות תרבותית: לאורך כל ימי בית ראשון ושני, עם ישראל פעל על פי מערכת משפטית והלכתית אחידה (בתי דין, דיני אישות, דיני ממונות) שפרטיה המעשיים נשענו על מסורת שעברה מאב לבן.
3. מנגנון ההעברה הציבורי והיסטוריית הרשת
בדומה לטיעון של "מעמד הר-סיני" המבוסס על עדות המונית (ולא על יחיד), העברת התורה שבעל פה התבצעה ברשת ציבורית רחבה:
רצף המוסרים: המשנה הראשונה במסכת אבות משרטטת קו העברה היסטורי ברור: "משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה...".
התקבלות הציבור: מנגנון העברה זה כלל אלפי תלמידי חכמים, מנהיגים ובתי דין בכל דור ודור. בלתי אפשרי היה להחדיר "זיוף" או המצאה חדשה לחלוטין של מערכת מצוות שלמה מבלי שהדבר יעורר התנגדות עצומה ותיעוד היסטורי של השינוי.
1. הצורך הלוגי והמבני (הכרחיות התורה שבעל פה)
התורה שבכתב עצמה מעידה על כך שהיא קוד קצר ותמציתי הדורש מפתח פענוח קבוע. בלעדיו, בלתי אפשרי לקיים את הכתוב:
"וזבחת... כאשר צויתך": בספר דברים (י"ב, כ"א) נכתב לגבי שחיטת בקר וצאן: "וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ... כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ". עם זאת, בשום מקום בחמשת חומשי תורה לא מופיעות הוראות איך לשחוט. מכאן שישנה מערכת ציוויים מקבילה שלא נכתבה בטקסט המקורי.
מונחים סתומים: התורה מצווה על קשירת "אות" על היד והראש (תפילין), לקיחת "פרי עץ הדר" (אתרוג), או השבתת מלאכה ביום השביעי (מבלי להגדיר בטקסט המקראי מהי "מלאכה"). ללא מסורת בעל פה, המילים הללו נשארות כספר חתום.
2. הוכחות טקסטואליות והיסטוריות מוקדמות
ניתן לראות עדויות לקיומה של מסורת הלכתית קבועה עוד לפני תקופת חז"ל והמשנה:
ספרי הנביאים: בספר נחמיה (י"ג, ט"ו) ובספר ירמיהו (י"ז, כ"ב) מתוארים איסורי נשיאת משאות והוצאתם מרשות לרשות בשבת. הגדרות מורכבות אלו של מלאכות שבת והוצאה מרשות לרשות אינן מופיעות בתורה שבכתב, אך הנביאים מתייחסים אליהן כאל חוקים ידועים ומוכרים לציבור הרחב.
רציפות תרבותית: לאורך כל ימי בית ראשון ושני, עם ישראל פעל על פי מערכת משפטית והלכתית אחידה (בתי דין, דיני אישות, דיני ממונות) שפרטיה המעשיים נשענו על מסורת שעברה מאב לבן.
3. מנגנון ההעברה הציבורי והיסטוריית הרשת
בדומה לטיעון של "מעמד הר-סיני" המבוסס על עדות המונית (ולא על יחיד), העברת התורה שבעל פה התבצעה ברשת ציבורית רחבה:
רצף המוסרים: המשנה הראשונה במסכת אבות משרטטת קו העברה היסטורי ברור: "משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה...".
התקבלות הציבור: מנגנון העברה זה כלל אלפי תלמידי חכמים, מנהיגים ובתי דין בכל דור ודור. בלתי אפשרי היה להחדיר "זיוף" או המצאה חדשה לחלוטין של מערכת מצוות שלמה מבלי שהדבר יעורר התנגדות עצומה ותיעוד היסטורי של השינוי.
אשאל אותך שאלה כזאת, האם הקדוש ברוך הוא יפקיר את התורה, ספר האמת, הספר הקדוש, שעליו נשען העולם, שהוא הספר הקדוש בעולם, יפקיר אותו ככה ללא מסורת? ללא דרך? ללא הבנה של איך עושים את הדברים?
איך בונים סוכה? מה זו מלאכה? מה זה ספר כריתת? ועוד אלפי שאלות שאפשר לשאול.
איך יודעים? מה עושים? אני לא מבין עכשיו, למי אני פונה? מה מו מי?
אני צריך לנחש? ואז ההוא צריך לנחש? ואז נריב בינינו? האם זו דרך נכונה?
לא, כל התורה מסופר על דיבורים ועל מעשים, עכשיו שאומרים, עשו א' ב' ג', האם כל דבר כתוב בתורה איך עשו? בוודאי שלא, אז מה פשוט הם היו משתגרים או פשוט היו פתאום סוכות מוכנות? לא, הם דיברו ביניהם, רצו לדעת, איך עושים, מה עושים, הכל היה מדוקדק.
בתורה יש פסוקים:
כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ: וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. ט וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. י וְעָשִׂיתָ, עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה; וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. יא עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ--תַּעֲשֶׂה: לֹא תָסוּר, מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ--יָמִין וּשְׂמֹאל. יב וְהָאִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן, לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל-הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אוֹ, אֶל-הַשֹּׁפֵט--וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל. יג וְכָל-הָעָם, יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ; וְלֹא יְזִידוּן, עוֹד.
כתוב בבירור כאן, שה' נותן סמכות לחכמים, אם זה שופט, כהן, לוי, לא משנה, בימים ההם, בכל הדורות, שאם יהיה לנו שאלה, כל דבר, דבר הלכה, נשאל ונפנה אליהם. בסופו של דבר, הם האנשים שמשמרים את התורה שלנו, ללא הם האם התורה הייתה נשמרת? מפורשת? מובנת?
יש עוד פסוק:
דברי חכמים בנחת נשמעים
ועוד פסוק:
שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך
זה מעבר להוכחה, זה הגיון בסיסי שאמור להיות לאדם להבין שללא התורה שבעל פה, אי אפשר להבין או לדעת את התורה שבכתב.
וכל האלו למיניהם שמנסים להגיד שהתורה שבעל פה שקר והרבנים רצו כוח או כסף, לא יודע מה מדובר, כי יש לנו צדיקים בכל הדורות שלא עניין אותם כוח או כסף, אלא למות על התורה ולתת את החיים עליה. כמו הרב עובדיה, כמה קדושה ופשטות הייתה לו. עניין אותו כסף או כבוד? כל אלו שמנסים להגיד שהתורה שבעל פה היא שקר, אלו מיסיונרים שנקראים יהודי משיחים או סתם אנשים יהודים או כאלו שיש להם קעקועים או לא יודע מה..
איך בונים סוכה? מה זו מלאכה? מה זה ספר כריתת? ועוד אלפי שאלות שאפשר לשאול.
איך יודעים? מה עושים? אני לא מבין עכשיו, למי אני פונה? מה מו מי?
אני צריך לנחש? ואז ההוא צריך לנחש? ואז נריב בינינו? האם זו דרך נכונה?
לא, כל התורה מסופר על דיבורים ועל מעשים, עכשיו שאומרים, עשו א' ב' ג', האם כל דבר כתוב בתורה איך עשו? בוודאי שלא, אז מה פשוט הם היו משתגרים או פשוט היו פתאום סוכות מוכנות? לא, הם דיברו ביניהם, רצו לדעת, איך עושים, מה עושים, הכל היה מדוקדק.
בתורה יש פסוקים:
כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ: וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. ט וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. י וְעָשִׂיתָ, עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה; וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. יא עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ--תַּעֲשֶׂה: לֹא תָסוּר, מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ--יָמִין וּשְׂמֹאל. יב וְהָאִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן, לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל-הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אוֹ, אֶל-הַשֹּׁפֵט--וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל. יג וְכָל-הָעָם, יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ; וְלֹא יְזִידוּן, עוֹד.
כתוב בבירור כאן, שה' נותן סמכות לחכמים, אם זה שופט, כהן, לוי, לא משנה, בימים ההם, בכל הדורות, שאם יהיה לנו שאלה, כל דבר, דבר הלכה, נשאל ונפנה אליהם. בסופו של דבר, הם האנשים שמשמרים את התורה שלנו, ללא הם האם התורה הייתה נשמרת? מפורשת? מובנת?
יש עוד פסוק:
דברי חכמים בנחת נשמעים
ועוד פסוק:
שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך
זה מעבר להוכחה, זה הגיון בסיסי שאמור להיות לאדם להבין שללא התורה שבעל פה, אי אפשר להבין או לדעת את התורה שבכתב.
וכל האלו למיניהם שמנסים להגיד שהתורה שבעל פה שקר והרבנים רצו כוח או כסף, לא יודע מה מדובר, כי יש לנו צדיקים בכל הדורות שלא עניין אותם כוח או כסף, אלא למות על התורה ולתת את החיים עליה. כמו הרב עובדיה, כמה קדושה ופשטות הייתה לו. עניין אותו כסף או כבוד? כל אלו שמנסים להגיד שהתורה שבעל פה היא שקר, אלו מיסיונרים שנקראים יהודי משיחים או סתם אנשים יהודים או כאלו שיש להם קעקועים או לא יודע מה..
באותו הנושא: