11 תשובות
קודם כל
לגעת באנשים
דבר שני
וואי כמוני כמוך אחות
אבל אני גבר
אני חושבת שזה הכי קשה כשאתה בבית ספר וכל הזמן מרגיש שהעיניים עליך או שכל מילה שלך נבחנת בתור אחת שחווה את זה
מה שעוזר לי בתכלס זה לנסות להתרכז בעצמי ובמה שאני צריכה לעשות, לא במה שאחרים חושבים. לפעמים אני פשוט בוחרת להסתגר קצת עם האוזניות שלי או לשבת במקום שאני מרגישה בו נוח וזה עוזר להרגע.
מה שהכי אבל הכי עוזר לי זה להכניס את עצם העובדה שכל אחד מתעסק בבעיות שלו ובמחשבות שלו
ולא עליך אפילו אם זה ממש מרגיש (ואני יודעת שזה מרגיש )
פשוט תנסי להתחבר למי שנראה נחמד
לי פשוט עזר להגיד לעצמי שאני ממש מגניבה וזה מספיק לי ויש מצב שהם באמת שופטים אותי כי זה בית ספר ואין להם משהו יותר טוב לעשות אבל פשוט לא לשים על זה ולהפסיק לגרום לחרדה הזאת להשפיע עליי ולגרום לי להימנע מדברים שאני אוהבת
אנונימית
"לפני שמדברים פצצה לפנים" - אורי ורד
עשה לי את היסודי
מצטרף לשאלה
אני יודע כמה דבילי זה נשמע אבל באמת שפשוט לנסות לדבר עם אנשים ולהבין שאף אחד לא חושב על ההתנהגות שלך ברמה שאת חושבת עליה
שמע אם היה לי איך להציע לך עזרה הייתי.
אני כעקרון תמיד עם אוזנייה זה טיפה עוזר ואני דואגת פשוט להתרחק מכולם ולדאוג לא ליצור אינטראקציה.
גם יש ימים ופעמים שאני מרגישה פחות חרדה וזה ימים שבהם אני יותר אדבר או איהיה עם ידידות אבל זהו כעקרון.
אבל לפניי שהיו לי חברים והייתי מלא שנים בלי חברים בכלל פשוט הייתי מנותקת מכולם לגמריי, מתרכזת בלימודים ומחכה לעוף .
באמת שאני מבינה אני באמת רק מלראות את הכניסה של הבית ספר של כולי קשיי נשימה ובחילה.
בהצלחה לנו❤
הפרטי תמיד פתוח אם אתה רוצה לדבר/לפרוק
היי,
נשמע שהחזרה לבית ספר מעוררת בך פחד, אולי גם הלחץ מתגבר והלב מתחיל לפעום בקצב מהיר במיוחד.. אני יכולה רק לדמיין את עוצמת החשש מיתר התלמידים ועד כמה המחשבות רצות עכשיו....
תקני אותי אם אני טועה אך כל המצב יכול להיות מאוד מציק.. תרצי לדבר על זה איתנו במרחב חמים ואנונימי? אני מתנדבת בעמותת סה"ר [סיוע והקשבה ברשת] ומזמינה אותך בחום להתכתב איתנו בצ'אט, מוזמנת לשתף ולספר מה שמתאים לך.. מתנדבת או מתנדב יקשיבו ויתמכו בך.. אם תרצי נוכל ביחד לחשוב על רעיונות שעשויים להקל עליך את ההתמודדות...
מצרפת בתחתית ההודעה לינק לצ'אט.. מקווה מאוד שתהיה לך שנת לימודים פשוט טובה..
שלך,
מתנדבת סה"ר