4 תשובות
הי. גם לי יש. מה שעוזר לי כעיקרון זה לעשות משהו שאני באמת באמת אוהבת, לעזוב הכל ולעשות את מה שהכי אוהבים
מכירה את זה כל כך ומזדהה
קח את זה כ-כלל לכל מחשבות שמפריעות לך
בכל פעם שמחשבה עולה, תתן לעצמך את האישור שמותר לך לחשוב את מה שאתה חושב, תהיה עם ההבנה שזה שאתה חושב את מה שאתה חושב לא אומר שאתה מאמין לזה, לא אומר שזה הערכים שלך ולכן מותר לך לחשוב.
אבל זה שמותר לך לחשוב, לא אומר שזה יעזור לך להתחיל לבדר את המחשבות שלך ולחשוב עוד ועוד.
תקבל את המחשבה שלך, תתן לה להיות שם ובטבעיות תן לה ללכת.
כמו מדיטציות ומיינדפולנס.
זהו, זה הכלל
אה ולהבין שזאת רק מחשבה, שזה משהו שמפריע אבל עובר
כן, את מקבלת את המחשבה שהיא כאן,
את מזכירה לעצמך שאת לא מסכימה עם המחשבה וזה שהיא כאן לא אומרת שאני מאמינה לה ועדיין את מקבלת את זה שהיא פה ונותנת לה להיות שם. את בעצם נותנת לראש שלך, לרגש שרוצה לצאת כן לצאת, לתת לעיבוד מקסימלי.
אחרי שהעיבוד עובר, אחרי שהמחשבה עוזבת ואחרי שהרגשת את מה שהיה צריך להרגיש, עדיף לעשות חושבים עם עצמנו ולהבין למה המחשבה הזאת הגיעה, מאיפה היא הגיעה, האם היא אמיתית באמת, האם היא מבוססת? כל השאלות להבנה שלה.
אבל זה חשוב לשאול את השאלות לאחר העיבוד ולא בזמן שהמחשבה הטורדנית איתך.
לחשוב יותר מדי בזמן מחשבות טורדניות זאת בריחה