10 תשובות
אני לגמרי מבין אותך, זה קורה לי מלא
וזו לא אשמתך, הוא סתם אדם מגעיל או שעובר עליו יום ממש מתסכל
אל תחשבי הרבה על זה זה כלום
זאת ממש לא אשמתך.
ככה זה נהגים ואנשים מסויימים.
יש כאלה שאין להם סבלנות לזה ויש כאלה שאין להם בעיה לענות לך עוד פעם.
אל תדאגי הכל בסדר
מבינה אותך.
כל הכבוד לך שניסית, את צריכה להיות גאה בעצמך.
כל כך אני בכל כך הרבה סיטואציות
אל תתרגשי מזה,הוא כבר הספיק לשכוח.. את יודעת כמה אנשים הוא רואה ביום?
מבחינתו היית סתם עוד בן אדם
זה רק לך נראה כל כך נורא
אנונימית
אני מכירה את הסיטואציה.
קודם כל, את צריכה להיות ממש גאה בעצמך שהצלחת.
אחר כך, אחרי הטבילת אש הזו שדווקא הלכה רע,
אני שואלת - לא כי אני לא מבינה אותך, אלא כי לשאול את עצמי את זה עזר לי - ומה קרה? הנה, קרה הדבר הכי גרוע שיכל לקרות, הנהג היה תוקפן אליי. נו, ומה הלאה? זהו, כלום. אין לזה שום משמעות, זה נגמר כרגע.
ואם זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות, איך ייראו נסיונות טובים יותר?
מבינה אותך לגמרי ולפעמים גם אני נתרעת מלהמשיך לשאול אנשים כי הרבה פעמים מחזירים לך חוסר סבלנות מוחלט. אני אישית תמיד אומרת לעצמי שאני לא אראה את האדם הזה שוב ושואלת את עצמי "למה אכפת לי?". זה לא תמיד עובד אבל משתדלת:)
מבינה אותך
תנשמי עמוק ותזכרי שהכל בסדר ואם את עולה על האוטובוס אז מקסימום תזכרי שיש לך טלפון ודרכים לתקשר
את צריכה להבין שז** עליו, ושבסך הכל הוא לא בסדר.

וגם תנסי לומר לעצמך שלא קרה כלום, התייחסו אלייך טיפה לא יפה, ו...?
אני מבין שהחשיבה שלך עם החרדה שונה מהגישה של המשפט הזה, אבל אם תצליחי באמת להכניס לעצמך את ההבנה שזה כל כך, כל כך טריוויאלי, אני חושב שאת תוכלי לקחת עוד צעד בשביל להתגבר על החרדה.

חוץ מזה, שאפו על האומץ, ואני מציע לך לחזור על זה, פסיכולוגית, הדבר שצריך לעשות בשביל להתגבר על חרדה הוא ע"פ שיטה מסוימת (וגם זה תלוי ברמה של החרדה) הוא לעשות את זה בכל זאת.
את צריכה להפוך את זה להרגל, כל פעם שאת צריכה משהו ממישהו או שיש לך מה לומר, תכריחי את עצמך לעשות את זה, לפעמים יתייחסו אלייך לא יפה, ולפעמים יענו לך בצורה יפה יותר, בכל אופן שום דבר רציני לא קורה, נכון?
הוא כנראה עצבני מהיןם
זה לא הוגן אבל כלפייך
התחברות ל