11 תשובות
היא ניתנה למשה עם התורה שבכתב.
*או שאני מטעה פה את כולם עכשיו*
HOH
תורה שבע"פ ניתנה למשה בסיני בדיוק כמו התורה שבכתב. רק שהיא בע"פ.
התורה שבעל פה ניתנה לעם ישראל יחד עם התורה שבכתב אך אין לרשום אותה

התורה שבכתב כוללת את התנך שנחתם מאוחר יותר משמעותית
מה...^

זה עבר מדור לדור בעל פה ואז פחדו שזה ישכח כי היו מלחמות או משהו כזה אז כתבו אותו על דף שלא ישכחו
כן. זה נכון..
אבל ממי זה התחיל?
HOH
משה קיבל את התורה שבעל פה במעמד הר סיני ואז זה עבר מדור לדור עד הדור תקופת התנאים שהם שיכתבו את התורה שבעל פה
היא שאלה ממה זה נוצר
הקב"ה לימד את משה בהר סיני, וכך היא עברה מאב לבן במשך דורות עד שהחליטו לכתוב אותה.
בעיקרון זה היה תהליך ארוך.
בעבר היהדות היתה מחולקת לשלוש חלקים
הצדוקים- אלו היו בעיקר הכוהנים בבית המקדש שהאמינו רק בתורה שבכתב, אבל אחרי שנחרב בית המקדש אבד כוחם ונשכחה שיטתם.

הפרושים - שכוחם עלה לאחר חורבן בית המקדש ולמעשה היהדות כיום זה גילגול של היהדות הפרושית, הם בעצם אלו שהמציאו את התורה שבעל פה, בהתחלה משניות ואחרי זה תלמוד, הם האמינו שניתן לפרש ולהוסיף הלכות על הכתוב בתורה עד אין סוף. וזה גם מה שהרבנים כיום עושים. כמובן שהם טוענים שכביכול התורה שבעל פה ניתנה גם למשה בסיני, מה שכנראה לא נכון כמובן, כי אין שום אינדיקציה לכך שמתן תורה התרחש אי פעם ואינו המצאה ספרותית גרידה.

והיה גם את זרם האיסים ביהדות, ניתן להניח שישו הושפע מהם כנראה וזה מה שהתגלגל לנצרות של היום.

בכול אופן בכל התנך כולו, אשר נכתב לאורך יותר מ-1,600 שנה, לא תמצאו בשום מקום בו אף לא איזכור של המושגים תורה שבעל פה או רבנים. גם אין בתנך דמות אחת אשר לגביה נכתב כי קיימה הלכות מהתורה שבעל פה, או אשר נענשה מאחר שלא קיימה הלכות מאיזשהי תורה שבעל פה. לא רק שלהלכות אשר בתורה שבעל פה אין זכר במקרא, אלא מדובר בעיוותים מכוונים והוצאות פסוקים מהקשרם (לדוגמא: תפילין, כשרות, מזוזה וכו). גם בספרות החיצונית, במגילות ים-המלח (200 לפנהס) ומגילות גולי בבל (600 לפנהס) אין שום אזכור למושגים הללו.

גם אין שום אזכור לכך שלמישהו יש סמכות להמציא מצוות והלכות חדשות, יש לזכור כי הסמכות של הכהנים והלווים היתה להעניק תשובה לאלו שבאים אליהם עם שאלות:
כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ׃ וּבָאתָ אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל-הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט (דברים יז:ח-ט)

זאת אומרת שהסמכות שניתנה לכהנים וללווים לא היתה להמציא חוקים חדשים, אלא לעזור לאלו שנקלעו לבעיה משפטית ובאו אליהם לעצה. בטח ובטח שלא להמציא אלפי רבבות מצוות והלכות חדשות וללכת לעם ולכפות אותן עליהם. שהרי התורה אומרת במפורש: לֹא תֹסִפוּ עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם.. (דברים ד:ב). אך למרות האיסור החמור בתורה להוסיף או לגרוע ממצוות משה, חזל ביטלו מצוות רבות ופָסְקוּ אין-ספור הלכות חדשות במקומן מהו התלמוד\גמרא\משנה, אם לא הוספה?

עדות נוספת לכך שהתורה שבעל פה פותחה על-ידי חזל ולא ניתנה מסיני באה מֵעולֵי אתיופיה; קהילות היהודים באתיופיה נחשבו לדתיות ביותר וחרף זאת, הן לא הכירו את מסורת התושבע הרבנית; היהודים שנדדו לאתיופיה גָלו לפני תקופת בית שני ועל-כן לא נחשפו לתושבע, אשר הומצאה החל במאה ה-1 לספירה בקירוב.
dani36

התורה שבעל פה , ניתנה בהר סיני , אומנם לא רשום את המילים , תורה שבעל פה, אך כתוב, הועיל משה לבאר את התורה, אלה התורות אשר ניתנו,

תורות- זה רבים , הועיל משה לבאר כלומר להסביר את התורה , לא בכתב בעל פה.

וזה שהיהודים האתיופים לא הגיעו עם התורה שבעל פה , כי הם גלו לפני שהיא נכתבה , והיא פשוט נשכחה מהם במהלך הדורות , כתבו אותה כדי שלא תשכח הרי , אז אצלם היא נישכחה זה הכל ! גם השפה העברית נישכחה מהם כי הגווים גזרו אלייהם לא לדבר בעברית ולא ללמד תורה וכו ...
אנונימי
dani35 כמות מפחידה של שטויות בתשובה אחת