מה קובע אם המעשה הוא מוסרי או לא? הרגש או התודעה?

בהנחה שיש אדם שאין לו רגשות, האם מוסרי לפגוע בו? או שעצם העובדה שיש לאדם תודעה זה מספיק בשביל להתנהג אליו בצורה מוסרית.
אם אנחנו תועלתנים, והמטרה היא להפיק כמה שיותר אושר לכמה שיותר אנשים אין פה פגיעה מוסרית, לא? ואם אנחנו עם הצו הקטגורי של קאנט, זה לא נראלי מוסרי, כי הפעולה היא שנבחנת, ולא התוצאות על האדם.
נכון? ומה לדעתכם?