21 תשובות
מוסר הוא אינו אובייקטיבי.
מעשה מוסרי הוא מעשה שמקורו בכוונות טהורות.
זה כרוך בהתייחסות לכל הצדדים המעורבים במעשה כאילו הם הרחבות של עצמך, מתוך אמונה נחרצת שהם בעצם זהים לך.
כיצד ניתן לפעול בצורה מוסרית?
דרך אפשרית היא להרהר כיצד היית מגיבה אם אחד מהילדים שלך היה מנסה לפגוע באחיו.
בהערכה האם פעולה היא מוסרית, ניתן לבחון אותה מבעד לעדשת הציווי הקטגורי של עמנואל קאנט:
"עשֵׂה מַעֲשֶׂיךָ רַק עַל פִּי אוֹתוֹ הַכְּלָל הַמַּעֲשִׂי אֲשֶׁר, בְּקַבֶּלְךָ אוֹתוֹ, תּוּכַל לִרְצוֹת גַּם כֵּן כִּי יִהְיֶה לְחֹק כְּלָלִי"
במונחים פשוטים יותר, מעשה מוסרי הוא מעשה שמשמש דוגמה שאחרים יוכלו ללכת בעקבותיו.
אין מוסר מוחלט מקובל אוניברסלי.
זה גם חיוני להבדיל בין מוסר למצפון אישי. לדוגמה, אתה יכול לבחור להיות צמחוני על סמך המצפון שלך, אבל זה לא אומר שאתה מצפה מכל השאר להיות צמחונים.
לעומת זאת, ההחלטה שלך לכבד את הבחירות של אחרים לאכול בשר יכולה לשקף עיקרון מוסרי של "חיה ותן לחיות".
מעשה מוסרי הוא מעשה שמקורו בכוונות טהורות.
זה כרוך בהתייחסות לכל הצדדים המעורבים במעשה כאילו הם הרחבות של עצמך, מתוך אמונה נחרצת שהם בעצם זהים לך.
כיצד ניתן לפעול בצורה מוסרית?
דרך אפשרית היא להרהר כיצד היית מגיבה אם אחד מהילדים שלך היה מנסה לפגוע באחיו.
בהערכה האם פעולה היא מוסרית, ניתן לבחון אותה מבעד לעדשת הציווי הקטגורי של עמנואל קאנט:
"עשֵׂה מַעֲשֶׂיךָ רַק עַל פִּי אוֹתוֹ הַכְּלָל הַמַּעֲשִׂי אֲשֶׁר, בְּקַבֶּלְךָ אוֹתוֹ, תּוּכַל לִרְצוֹת גַּם כֵּן כִּי יִהְיֶה לְחֹק כְּלָלִי"
במונחים פשוטים יותר, מעשה מוסרי הוא מעשה שמשמש דוגמה שאחרים יוכלו ללכת בעקבותיו.
אין מוסר מוחלט מקובל אוניברסלי.
זה גם חיוני להבדיל בין מוסר למצפון אישי. לדוגמה, אתה יכול לבחור להיות צמחוני על סמך המצפון שלך, אבל זה לא אומר שאתה מצפה מכל השאר להיות צמחונים.
לעומת זאת, ההחלטה שלך לכבד את הבחירות של אחרים לאכול בשר יכולה לשקף עיקרון מוסרי של "חיה ותן לחיות".
נסי להפריד את המעשה מהאידיאולוגיה ולנתח רק את המעשה עצמו רצח של אדם אחר במידה וכל בני האדם יעשו זאת האם זה יהיה מוסרי? כמובן שלא ולכן זה עדיין תקף.
תודה רבה^^^
מוסר הוא סובייקטיבי הוא מוצג בדעות שונות בין תרבויות.
נקודות מבט אתיות עכשוויות מסכימות כי פעולות שקרו במלחמת העולם השנייה, כגון השמדה שיטתית של מיליוני אנשים על סמך מוצאם האתני בלבד, כפי שבוצעו על ידי היטלר, הן בלתי מוסריות ובלתי אתיות בעליל.
הקונצנזוס הזה נובע מההכרה שמעשים כאלה מתעלמים באופן בוטה מעקרונות יסוד של זכויות אדם, שוויון וכבוד, גורמים סבל לאין שיעור ומנציחים אפליה קיצונית...
מוסר הוא סובייקטיבי הוא מוצג בדעות שונות בין תרבויות.
נקודות מבט אתיות עכשוויות מסכימות כי פעולות שקרו במלחמת העולם השנייה, כגון השמדה שיטתית של מיליוני אנשים על סמך מוצאם האתני בלבד, כפי שבוצעו על ידי היטלר, הן בלתי מוסריות ובלתי אתיות בעליל.
הקונצנזוס הזה נובע מההכרה שמעשים כאלה מתעלמים באופן בוטה מעקרונות יסוד של זכויות אדם, שוויון וכבוד, גורמים סבל לאין שיעור ומנציחים אפליה קיצונית...
לא זה לא כי אם כולם ירצחו אחד את השני לא יישאר את מי לרצוח לכן זה לא יכול להפוך לחוק אוניברסלי ולכן זה לא מוסרי.
שואל השאלה:
genie מה זה קונצנזוס?
genie מה זה קונצנזוס?
אנונימית
קונצנזוס= הסכמה רחבה.
אני יודעת שלא פנית אליי אבל בכל זאת (:
אני יודעת שלא פנית אליי אבל בכל זאת (:
הא אז זה קצת גולש לדיון אחר האם מוסר הוא סובייקטיבי או אובייקטיבי לדעתי כדאי קודם לצאת מאחת מנקודות המבט האלו ולפי זה להמשיך את הדיון אחרת אני לא חושבת שנוכל להסכים על מהו דבר מוסרי.
אשאל אותך שאלה נוספת- כתבת הרוח המוסרית של החברה- מהי כוונתך? כיצד נוצרת רוח מוסרית של חברה?
זהו כאן בדיוק מתפצלות דעתנו כי לדעתי על מנת שמשהו יהיה מוסרי הוא צריך להיות כזה באופן מוחלט כמו התנ"ך למשל.
אבל אשמח שתשכנעי אותי אחרת ולכן אם תוכלי לענות לשאלה שלי זה מאוד יעזור לכך, כיצד חברה קובעת ערכים מסוימים על פי מה? ואיך אפשר להעדיף ערך אחד על אחר?
אבל אשמח שתשכנעי אותי אחרת ולכן אם תוכלי לענות לשאלה שלי זה מאוד יעזור לכך, כיצד חברה קובעת ערכים מסוימים על פי מה? ואיך אפשר להעדיף ערך אחד על אחר?
התנ"ך מייצג את המוסר האבסולטי והאונברסילי ולכן הוא לא סובייקטיבי ומוסר אינו סובייקטיבי.
כן הבנתי את כוונתך בקשר לרוח המוסרית אך עדיין לא ענית לי כיצד היא נוצרת ולמה לחברות שונות יש ערכים שונים לדוגמה.
האם המוסר האישי קובע את המוסר החברתי או להפך? ואת לא רואה כאן פרדוקס שסותר את עצמו? נניח שהאדם האישי משפיע על החברתי מה גורם לו לקבוע מה מוסרי ומה לא מלכתחילה?
כן הבנתי את כוונתך בקשר לרוח המוסרית אך עדיין לא ענית לי כיצד היא נוצרת ולמה לחברות שונות יש ערכים שונים לדוגמה.
האם המוסר האישי קובע את המוסר החברתי או להפך? ואת לא רואה כאן פרדוקס שסותר את עצמו? נניח שהאדם האישי משפיע על החברתי מה גורם לו לקבוע מה מוסרי ומה לא מלכתחילה?
ולפי מה קובעים איזה ערך עולה על ערך אחר?
האם בכל מעשה ישנה התנגשות ערכים?
אם בדילמה יש התנגשות של אותו ערך למשל בבעיית הקרונית?
האם בכל מעשה ישנה התנגשות ערכים?
אם בדילמה יש התנגשות של אותו ערך למשל בבעיית הקרונית?
אם הוא עומד בתנאי המוסר שלך, יש פילוסופיה שלמה כלפי השאלה הזו שנקראת תורת המידות.
מסקנה מפורסמת מהתורה הזו היא הצו הקטגורי של קאנט למשל, בגדול הצו הקטגורי אומר שפעולה תהיה מוסרית רק אם כל בני אדם יעשו אותה וזה עדיין יהיה מוסרי זאת אומרת למשל אם אם כולם יגנבו האם זה יהיה מוסרי? התשובה היא לא ולכן זהו דבר לא מוסרי אם כולם יעזרו לאנשים קשישים לחצות את הכביש האם זה מוסרי? אם התשובה לכך היא כן הדבר הוא מוסרי על פי הצו הקטגורי.
מסקנה מפורסמת מהתורה הזו היא הצו הקטגורי של קאנט למשל, בגדול הצו הקטגורי אומר שפעולה תהיה מוסרית רק אם כל בני אדם יעשו אותה וזה עדיין יהיה מוסרי זאת אומרת למשל אם אם כולם יגנבו האם זה יהיה מוסרי? התשובה היא לא ולכן זהו דבר לא מוסרי אם כולם יעזרו לאנשים קשישים לחצות את הכביש האם זה מוסרי? אם התשובה לכך היא כן הדבר הוא מוסרי על פי הצו הקטגורי.
מוסר זה הקונספט שהחברה יצרה כדי שכולם יהיו על אותה נקודה בערך בטווח הנורמה וכדי שיהיה אפשר להבדיל בין הטוב לרע.
עקרונית, פעולה רעה היא נוגדת את המוסר ואת הנורמה ותגרור סנקציה שלילית(תגובה רעה מהחברה- כי חריגה מהנורמה מצטיירת כרעה).
אם מעשה כלשהו גורם נזק או פגיעה לאדם או לסביבה שלו, לרוב זה מעשה שמוגדר כלא מוסרי. לעומת זאת, מעשה שתורם לסביבה או לאינדיבידואל (כמובן מבלי לגרום נזק לסביבה) יוגדר כמעשה מוסרי ונכון ויגרור סנקציה חיובית (תגובה טובה מהסביבה בצורת שבח או פרס)
עקרונית, פעולה רעה היא נוגדת את המוסר ואת הנורמה ותגרור סנקציה שלילית(תגובה רעה מהחברה- כי חריגה מהנורמה מצטיירת כרעה).
אם מעשה כלשהו גורם נזק או פגיעה לאדם או לסביבה שלו, לרוב זה מעשה שמוגדר כלא מוסרי. לעומת זאת, מעשה שתורם לסביבה או לאינדיבידואל (כמובן מבלי לגרום נזק לסביבה) יוגדר כמעשה מוסרי ונכון ויגרור סנקציה חיובית (תגובה טובה מהסביבה בצורת שבח או פרס)
אוקיי נניח כיום בעולם למה גרמנים בהכללה כמובן יחנכו את ילדיהם בשונה מהאידיאולוגיה הנאצית? מה גורם להם לחשוב שזה לא מוסרי יותר?
לרוב, לפי כוונותיו.
הדבר הכי חשוב בעשיית מעשה טוב הוא שאתה באמת מתכוון לעשות מעשה טוב ולא עושה זאת בשביל רושם טוב או תהילה כלשהי, אלא מיצרים טובים שבדרך כלל תמיד באים מתכונות כמו אכפתיות ושאיפה לעולם טוב יותר. אכפתיות גם גורמת לרצון לעזור לגדול, ובעיניי זו התכונה הבסיסית הטובה מכל התכונות שמרכיבות מהו טוב, מהו מעשה טוב, מהו אדם טוב.
מוסר יכול להשתנות מתרבויות שונות, או שבתרבות מבודדת המוסר שלהם לא מפותח, אבל אם הייתה תרבות מסוימת בה אין מוסר, האם תרבות כזאת באמת הייתה מחזיקה מעמד כמה חודשים אפילו? אחרת, כולם היו הורגים זה את זה.
יש שנאה בין הרבה בני אדם, לדעתי זה במיוחד כי קל לנו להבין את אחד השני, אולי כי אנחנו תבוניים יותר ומחזיקי דעות שונות, אולי אני טועה.
אני חושב שלכל תרבות, יש מוסר בסיסי שמחזיק אותה בחיים. ברוב התרבויות, החוק העיקרי יהיה: "לא לנטול חיים של אדם אחר, ככה סתם".
שנאה לאותו אדם לא מצדיקה את זה. מה אולי כן מצדיק? הגנה עצמית (כי אז, זה לא רצח).
עוד מוסר בסיסי שאני רואה הוא שכמעט תמיד, אפילו תמיד, בני אדם שואפים לחברה יותר שיוויונית, או טובה יותר במובנים שלהם. בני אדם באמת רוצים להיות מאוחדים, להיות טובים יותר, לעזור, גם רוב בני האדם טובים בעיניי, וערכים מוסרים בסיסיים תמיד קיימים, הם פשוט שונים מדי פעם בתרבויות שונות, או בהתאם לסיטואציות. לדוגמה, לרצוח אדם זר זה לא מוסרי. אבל מה לגבי עונש מוות למחבלים?
המוסר הוא לא שחור ולבן, והוא דורש שיקול דעת, היגיון, יכולת שיפוט והבחנה.
לדעתי מוסר הוא יותר אובייקטיבי משהוא סובייקטיבי, אבל עדיין לכל אחד יש את המוסר הסובייקטיבי שלו, סובייקטיבי-אישי. לדוגמה, אני מאמין שחשיבה שלא כל בני האדם שווים, היא חשיבה לא מוסרית. אבל ממש לא אחשוב על אדם כזה שהוא לא מוסרי, כי אם אינו עובר על כללי המוסר שהוגדרו כקונצנזוס במהלך השנים או בהרחבת המושגים - הוא לא רע בעיניי.
הדבר הכי חשוב בעשיית מעשה טוב הוא שאתה באמת מתכוון לעשות מעשה טוב ולא עושה זאת בשביל רושם טוב או תהילה כלשהי, אלא מיצרים טובים שבדרך כלל תמיד באים מתכונות כמו אכפתיות ושאיפה לעולם טוב יותר. אכפתיות גם גורמת לרצון לעזור לגדול, ובעיניי זו התכונה הבסיסית הטובה מכל התכונות שמרכיבות מהו טוב, מהו מעשה טוב, מהו אדם טוב.
מוסר יכול להשתנות מתרבויות שונות, או שבתרבות מבודדת המוסר שלהם לא מפותח, אבל אם הייתה תרבות מסוימת בה אין מוסר, האם תרבות כזאת באמת הייתה מחזיקה מעמד כמה חודשים אפילו? אחרת, כולם היו הורגים זה את זה.
יש שנאה בין הרבה בני אדם, לדעתי זה במיוחד כי קל לנו להבין את אחד השני, אולי כי אנחנו תבוניים יותר ומחזיקי דעות שונות, אולי אני טועה.
אני חושב שלכל תרבות, יש מוסר בסיסי שמחזיק אותה בחיים. ברוב התרבויות, החוק העיקרי יהיה: "לא לנטול חיים של אדם אחר, ככה סתם".
שנאה לאותו אדם לא מצדיקה את זה. מה אולי כן מצדיק? הגנה עצמית (כי אז, זה לא רצח).
עוד מוסר בסיסי שאני רואה הוא שכמעט תמיד, אפילו תמיד, בני אדם שואפים לחברה יותר שיוויונית, או טובה יותר במובנים שלהם. בני אדם באמת רוצים להיות מאוחדים, להיות טובים יותר, לעזור, גם רוב בני האדם טובים בעיניי, וערכים מוסרים בסיסיים תמיד קיימים, הם פשוט שונים מדי פעם בתרבויות שונות, או בהתאם לסיטואציות. לדוגמה, לרצוח אדם זר זה לא מוסרי. אבל מה לגבי עונש מוות למחבלים?
המוסר הוא לא שחור ולבן, והוא דורש שיקול דעת, היגיון, יכולת שיפוט והבחנה.
לדעתי מוסר הוא יותר אובייקטיבי משהוא סובייקטיבי, אבל עדיין לכל אחד יש את המוסר הסובייקטיבי שלו, סובייקטיבי-אישי. לדוגמה, אני מאמין שחשיבה שלא כל בני האדם שווים, היא חשיבה לא מוסרית. אבל ממש לא אחשוב על אדם כזה שהוא לא מוסרי, כי אם אינו עובר על כללי המוסר שהוגדרו כקונצנזוס במהלך השנים או בהרחבת המושגים - הוא לא רע בעיניי.
למה אתם מחשיבים את המוסר כאובייקטיבי ולא סובייקטיבי?,^^
גם בשנה כלשהי, נניח שנת 627, היו ערכי מוסר. ככול הנראה תמיד היה.
המוסר הרלטיבי אומנם היה קיים אז, אבל הוא אינו קשור למוסר אובייקטיבי, ולערכים בסיסיים כמו שלרצוח זה רע. גם אצל הנאצים לרצוח זה רע, פשוט לא הכול שחור ולבן.
נמשיך עם הדוגמה,
אנחנו בשנת 627, ולאחר 200 שנה, אנחנו בשנת 827 והאיסור על לרצוח עדיין תקף, גם אם השתנו התרבויות ודברים חברתיים. גם לאחר 1000 שנה, בשנת 1827, האיסור על לרצוח עדיין תקף, וגם לאחר מאות שנים, בשנת 2023, האיסור על הרצח עדיין תקף. ישנם ערכי מוסר אובייקטיבים, כמובן שמוסר תרבותי קיים, אבל הוא משהו אחר. האמת היא שערכי המוסר התרבותיים עדיין קשורים בצורה מסוימת לערכי מוסר בסיסיים.
בסופו של דבר, המוסר אכן אובייקטיבי, הוא גם מרכיב את המושגים "טוב" ו"רע", או "צדק" ו"חוסר צדק",
והוא לא ישתנה, לעומת ערכים אישיים או ערכים תרבותיים, כי ההבדל בין מצפון אישי לבין מוסר בסיסי הוא עצום, האמונה של טבעוני הוא אמונה סובייקטיבית, אבל האמונה של אדם לחשוב שאדם רוצח, גנב, נוכל, שקרן, לא אמפתי, אינטרסנט ואנס הוא אדם רע, זה כבר לא אמונה סובייקטיבית, זו המציאות, זה נכון ואובייקטיבי.
המוסר הרלטיבי אומנם היה קיים אז, אבל הוא אינו קשור למוסר אובייקטיבי, ולערכים בסיסיים כמו שלרצוח זה רע. גם אצל הנאצים לרצוח זה רע, פשוט לא הכול שחור ולבן.
נמשיך עם הדוגמה,
אנחנו בשנת 627, ולאחר 200 שנה, אנחנו בשנת 827 והאיסור על לרצוח עדיין תקף, גם אם השתנו התרבויות ודברים חברתיים. גם לאחר 1000 שנה, בשנת 1827, האיסור על לרצוח עדיין תקף, וגם לאחר מאות שנים, בשנת 2023, האיסור על הרצח עדיין תקף. ישנם ערכי מוסר אובייקטיבים, כמובן שמוסר תרבותי קיים, אבל הוא משהו אחר. האמת היא שערכי המוסר התרבותיים עדיין קשורים בצורה מסוימת לערכי מוסר בסיסיים.
בסופו של דבר, המוסר אכן אובייקטיבי, הוא גם מרכיב את המושגים "טוב" ו"רע", או "צדק" ו"חוסר צדק",
והוא לא ישתנה, לעומת ערכים אישיים או ערכים תרבותיים, כי ההבדל בין מצפון אישי לבין מוסר בסיסי הוא עצום, האמונה של טבעוני הוא אמונה סובייקטיבית, אבל האמונה של אדם לחשוב שאדם רוצח, גנב, נוכל, שקרן, לא אמפתי, אינטרסנט ואנס הוא אדם רע, זה כבר לא אמונה סובייקטיבית, זו המציאות, זה נכון ואובייקטיבי.
מה שהתחנכת עליו בתור ילד/ילדה זה המוסר שיתקע איתך לכל החיים או שייצור ריאקציות מתגלגלות כל החיים. זה אנחנו וזה מה יש
מוסר הוא אמת מידה המחלקת את כל מעשיו של הסובייקט למותר ואסור, ממש כפי שהלוגיקה היא אמת מידה המחלקת את המציאות למתחייב (מתחייב ומתחייב שלא שניהם מתחייב) ושאינו מתחייב.
אלא שבעוד הלוגיקה היא אנליטית (כלומר נגזרת ממש מהגדרת המושגים, למשל אם אומר שכל הרווקים אין נשואים, הרי שזה נובע מהגדרת "רווקים"), המוסר הוא סינתטי (מוסיף על המושג דבר שלא היה כלול בו מהגדרתו, למשל אם אומר שהרג ילדים הוא דבר אסור, הרי שאין זה נובע מהגדרת "הרג ילדים" אלא ממקור חיצוני והוא אמת המידה המוסרית).
המוסר -וזו כבר דעתי- ממש כמו הלוגיקה, אפריורי לעולם, כלומר נכון גם קדם נסיון.
מעשה מוסרי הוא מעשה שאמת המידה המוסרית שופטת אותו כמותר.
אלא שבעוד הלוגיקה היא אנליטית (כלומר נגזרת ממש מהגדרת המושגים, למשל אם אומר שכל הרווקים אין נשואים, הרי שזה נובע מהגדרת "רווקים"), המוסר הוא סינתטי (מוסיף על המושג דבר שלא היה כלול בו מהגדרתו, למשל אם אומר שהרג ילדים הוא דבר אסור, הרי שאין זה נובע מהגדרת "הרג ילדים" אלא ממקור חיצוני והוא אמת המידה המוסרית).
המוסר -וזו כבר דעתי- ממש כמו הלוגיקה, אפריורי לעולם, כלומר נכון גם קדם נסיון.
מעשה מוסרי הוא מעשה שאמת המידה המוסרית שופטת אותו כמותר.
לא קובעים את זה
על פי החברה מוסר הוא מעשה שנחשב טוב על פי אקסיומות בסיסיות. מעשה מוסרי הוא מעשה שעושים בו טוב לאדם אחר. אבל הפרספקטיבה שלך קובעת אם מעשה הוא מוסרי או לא. אנשים שעושים מעשים רעים לפי דעתם מותר להם לעשות מה שהם רוצים. לפי הבן אדם שאתה, אתה קובע מהו מוסרי ומה הוא לא. אבל המוסר הוא מעל לחוקים. אתה לא מחויב למוסר אבל אסור לך לעבור על החוקים לפי המשטרה ולפי המוסר.