מה לעשות אם אני מרגישה שיש לי חרדה חברתית אבל רק עם המשפחה שלי (לא המצומצמת)? רק אני ככה?

מזדהה ממש

היי יקירה,
שומעת מהמילים שלך כמה המפגשים המשפחתיים האלו מלווים במתח ודריכות עבורך, כאילו במקום להרגיש טבעית ונינוחה, משהו מתכווץ בך מבפנים וגורם לך להרגיש לחץ עוד לפני שהמפגש התחיל.. יכול להיות שככל שעובר הזמן בלי לראות אותם, כך עוצמת המפגש מרגיש מאיים וגדול.
נראה כי את נשארת לבד עם התחושות האלו, אולי האנשים מבחוץ בכלל לא רואים כמה החרדה תופסת מקום בפנים. נראה כי הבהלה מציפה אותך ולא נותנת מנוח..
יקירתי, למרות התחושות הסוערות הצלחת למצוא בתוכך מקום לדבר ולשתף, וזה לא מובן מאליו. אולי בסביבתך יש מישהו שתוכלי לשוחח איתו על תחושותייך..
ואם תרצי, אפשר גם להגיע אלינו לצ'אט של עמותת סה"ר, לשיחה אנונימית עם מתנדב.ת שלנו שיהיה איתך בתחושות, בלי שיפוטיות.
בואי,
מצרפת לך לינק לצ'אט.
שלך, בחיזוק :))
מתנדבת סה"ר.