מה לעשות אם אני מרגישה שבחיים לא יהיו לי חברים?(יש לי חרדה חברתית)

קודם כל אני אגיד שאני מזדהה איתך, גם לי יש קשיים חברתיים וחרדה חברתית, אז אני יודעת מה את מרגישה.
אני לא חושבת שאת בן אדם חסר תוכן או ריק, רק מהכתיבה שלך אפשר להבין שלא. אני בטוחה שיש בך הרבה עומק, עניין, תוכן, פשוט בגלל החרדה החברתית את חושבת שלא.
אני מבינה את "הקנאה" הזו שאת רואה שלכולם יש חברים לשתף אותם ולצאת איתם ורק לי לא, כאילו שמשהו דפוק בי או לא בסדר בי, זה לא ככה. פשוט יש לך קושי חברתי וזה בסדר, את מתמודדת עם זה וכל הכבוד לך על זה.

את מוזמנת לשלוח לי הודעה, אולי זה לא יתקן את הכל, אבל כן אוכל לארח לך קצת חברה ולעזור לך להפיג קצת את הבדידות. תאמיני לי שזה רק עניין של זמן עד שתמצאי את מעגל החברים שנכון בשבילך.
יהיה בסדר :)

מקווה שתצליחי להתגבר על זה, ואין דבר כזה אדם ריק בלי תוכן אני בטוח שמעניין לדבר איתך

שואל השאלה:
^באמת שאין לי על מה לדבר

אני חושבת שזה כי לא פגשת או דיברת עם הבן אדם הנכון שיצליח כביכול להוריד את "המחסום" הזה אצלך. אני בטוחה שיש בך המון עומק, פשוט זה עניין של זמן ופתיחות.
שוב.. אני כאן בשבילך אם את מעוניינת לשתף וכו :)

חייב להגיד אני ממש מזדהה עם מה שרשמת. התחושה של להרחיק אנשים באופן לא מודע זה משהו בהתנהגות שלא סומך על אנשים בדיוק מה שרשמת. זה מרחיק תקשורת ואינטרקציות כי אנחנו לא סומכים על אף אחד לא רוצים להתחבר לאנשים וזה לדעתי באמת למצוא את האנשים הנכונים כמו שרשמו זה דורש פתיחות מסוימת שום דבר לא יגיע ולא יפול אלינו מהשמיים אם לא נראה את עצמינו איכשהו לעולם