4 תשובות
היי,

נשמע שאתה חי עם תחושה מתמשכת של מאבק פנימי - מצד אחד זיהית בעצמך יכולת ומשאבים, ומצד שני הדיכאון כמו עוטף ומערפל אותם, עד שקשה להרגיש את הערך שלך באמת. ייתכן שזה יוצר תחושה של תסכול, כאילו אתה עומד מול דלת סגורה שמאחוריה כל הפוטנציאל שלך, אבל הכובד הפנימי מקשה להגיע אליה...

יכול להיות שהפער הזה בין הידיעה שיש בך יכולת לבין החוויה היומיומית שמערערת אותה, גורם לך לחוש מותש רגשית. ייתכן שהמחשבות על "הרס עצמי" הן לא בהכרח בחירה מודעת, אלא חלק מהדרך שבה הדיכאון משפיע - הוא מטשטש את ההישגים ומבליט את הכאב, עד שקשה לראות תמונה שלמה.

אולי יהיה נכון לשתף מישהו קרוב שאתה סומך עליו בתחושות האלו, בתקווה שיוכל להקשיב באמת ולהיות איתך במחשבות האלה. עצם הדיבור יכול לעזור לשחרר מעט מהנטל הרגשי שאתה נושא, ולאפשר לך לראות את עצמך גם דרך עיניים שלא מושפעות מהדיכאון באותה מידה.

אני מתנדבת בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת, ומזמינה אותך לבוא לצ'אט שלנו, לכתוב עוד, לשתף ולחלוק... המספר הוא 055-9571399. אפשר ליצור קשר גם בלינק שצירפתי.

שלך,
מתנדבת סה"ר.
קום ותעשה את מה שאתה צריך לעשות גם כשאתה לא רוצה
שואל השאלה:
נו באמת, אני כבר בעזרה מקצועית מעל לשנתיים.
לא עוזר מספיק
פונים לעזרה מקצועית