איך יוצאים מהלופ של הפרעת אכילה

מצטרפת לשאלה

מבקשים עזרה מאמא כמו פסיכולוגית

שואל השאלה:
לאמא יש גם הפרעה

פסיכולוג

רצון

תשאלו פסיכולוג כי לכל אחד יש משהו אחר ולכל אחד יש פתרון אחר

שואל השאלה:
אם נפטרים ממתוק מידי זה ממש מסוכן.

חה חה לא יוצאים גם אם חושבים שיוצאים

שואל השאלה:
לא מסכים אי אפשר לצאת לגמרי אבל אפשר שזה יהיה פחות בחיים שלך

אני שנתיים מתמודדת עם זה ולא משנה כמה טוב וכמה אני יחזור לאכול או וואטאבר זה לט באמצ עובר לא המחשבות לא הקולות לא הרצונות לט כלום זה לא באמת עובר תבינו את זה פשוט צריך ללמוד לחיות עפ זה אבל זה לא אומר שלא חוליפ יותר

שואל השאלה:
אני מתמודד עם זה 4 שנים ואני עם תקווה כל יום ויום,ואגב אני מרגיש שאני בסוף ואני עומד לצאת בזה מקרוב זה רק החלק האחרון

שואל השאלה:
זה הרבה עבודה עצמית לדעתי

שואל השאלה:
זה קצת כמו ספקטרום אז אני רוצה להיות כמעט לא סובל מאמצע (:

שואל השאלה:
אני לא ברמה הזו,אני במצב בסדר ואני ככ קרוב לצאת מההפרעה אני פשוט לא רוצה לחזור על הלופ,כבר אני הייתי בסרט הזה שנים וזה בא ממקום אמיתי שנמאס לי

אהה אוקיי אז פשוט תמשיך במה שאתה עושה ותבקש מבן משפחה או חבר להשגיח עליך בקטנה רק כדי לעזור לך לסיים את זה

היי,
קראתי את השאלה שלך ואת יתר מה שכתבת...
נשמע שאתה מאוד רוצה להבריא ולשים את הפרעות האכילה מאחוריך... מניחה שיכול להיות מאוד מתיש ומתסכל שבמשך מספר שנים אתה מתמודד איתה.. לצד זה עצם השאלה מעידה על דבקות במטרה ושאתה לא מוותר... כל הכבוד על זה...
יש מישהו מקצועי שמלווה אותך שתוכל לברר איתו מה אפשר לעשות כדי כמה שיותר להבריא?
מעבר לכך אם אתה חש או שתחוש צורך לדבר עם מישהו אז אתה מוזמן בכל יום שתרצה להיכנס לצ'אט של עמותת סה"ר [סיוע והקשבה ברשת], להתכתב עם מתנדבת או מתנדב, לשתף ולהתייעץ.. אם תרצה ננסה ביחד לחשוב על מקומות נוספים שיעזרו לך...

מצרפת קישור אלינו בתחתית ההודעה...
שלך,
מתנדבת סה"ר

יש בית הבראה בבית חולים והכל מבוקר ואת אוכלת שותה את הגמויות שמביאים לך ונמצאים בשרותים לוודא שאת לא מקיאה ואיתך כל התהליך.

בשביל לצאת מההפרעה צריך להעזר באנשי מקצוע
לבד זה קשה עד בלתי אפשרי
תבקש להכנס לטיפול במרפאה להפרעות אכילה ושם יספקו לך את מה שאתה צריך מבחינה טיפולית

אני אגלה לך את הסוד שלקח לי המון זמן למצוא. דבר ראשון מחשבתית צריך להשתנות וזאת תקופה שצריך להכניס לעצמך למוח שזה מה שאתה רוצה, 2 דברים שעוזרים:
-הדבר הראשון והכי קשה:
לנתק את עצמך מהסביבה: זה לא משנה מה אמא שלך או אח שלך או חברות אוכלות. ולא משנה מה מעירים לך. החיים שלך הם שלך! ודבר אחד שהוביל אותי במשך כל הדבר הזה עד היום (כי יש היערות ותמיד יהיו), זה לזכור שמי שמעיר ומי שרוצה את ההפרעה ומי שחושב שצריך לאכול פחות או כל דבר שמוביל למחשבות האלה, הוא מסכן וזאת בעיה שלו והחיים הממורמרים שלו שלא צריכים להשפיע עלייך, בסוף היום הוא זה שמנסה כל הזמן לצמצם באוכל, בסוף היום הוא זה שיחשוב שאסור לאכול עוגה או לחם, בסוף היום הוא זה שירדוף אחרי המשקל והפסד שלו, לא שלך.

-למצוא סיבה כלשהי שתחזיק אותך: תמיד תמיד יש רגעים שרוצים לוותר, אתה חייב למצוא סיבה להמשיך , כזאת שתזכר בה ותחשוב פעמיים לפני שאתה נשבר. לא חייב להיות משהו גדול, פשוט משהו

רק כשמחשבתית בא לך להחלים, אתה תצליח.
כל פעם תאכל קצת יותר ועוד קצת יותר ועוד טיפה מאוזן (ולא במכה, גם אם זה לוקח טיפה זמן)
טיפים:
-להעסיק את עצמך תמיד אחרי אוכל, תמיד תמיד לעשות משהו להיפגש לשמוע מוזיקה לצייר להיות עם אחרים רק לא להישאר לבד. שלא ישאר זמן לחשוב על זה.
-לא להסתכל במראות כמה שאפשר
-זה בסדר אם יש נפיחות לא הגיונית בבטן או עלייה או ירידה קיצונית במשקל, כל הדברים האלה נורמליים
-זה לא לוקח שנייה ולא חודש ולא חודשיים, ויש רגעים שאחרי חצי שנה פתאום רוצים להפסיק, זה בסדר אם אחרי תקופה פתאום מרגישים רע אבל תדע שבסוף זה שווה את זה
בהצלחה:)

שואל השאלה:
דיי נו למה סהר אני לא צריך עזרה כזאת סתם רציתי עצה פשוטה

שואל השאלה:
תודה רבה!!!!!