כן מן הסתם שאני בדיכאון, עוברים עליי דברים ואין לי למי לפרוק אותם אז אני נכנס אוטומטית לדיכאון עמוק כי אין לי למי לפרוק.

תכלס? אין לי מי שיכיל אותי. אני זה שצריך להיות כל הזמן המכיל, שוב פעם ושוב פעם ובטח חלק מאלה שקוראים את זה בטוחים שהשתגעתי, ותכלס? אני לא כזה רחוק משם, אז כן, השתגעתי חלקית ודברים לא יוצאים ממני בצורה מסודרת, יש בי המון עומס רגשי שאין לי מי שיכיל אותו. אני לבד בעולם הזה. יכול להיות שזה מגיע לי, יכול להיות שאלוהים מעניש אותי ככה, אני לא יודע. זה לא שיש לי פתרון, במצב הנוכחי אין לי אף אחד לדבר איתו על הרגשות שלי בצורה פתוחה ושהוא יכיל את זה, או לפחות מה שאני מחפש; שיאהבו אותי בלי תנאים, לא פחות מאיך שאני אוהב.