לגיטימי מה שעובר עליי או שאני סתם לוזר?

אז אני תלמיד מכללה (בן 20) ,אוטוטו בסמסטר האחרון, ואני פשוט במקום ממש גרוע בחיים שלי. אני נכנסתי למכללה הזאת כנגד רצוני בגלל שההורים שלי רצו שאני אהיה הנדסאי מכונות בזמן שאני רציתי לעבוד במקצוע שלי (אני לוחם MMA וקיקבוקסר כבר 10 שנה). מה שיצא זה שאני הייתי בדיכאון 90% אחוז מהמכללה בגלל שאני לא סבלתי את המקצוע הזה ואף פעם לא רציתי להיות הנדסאי. ובגלל זה אני החסרתי הרבה והיה לי הרבה מבחנים שבהם נכשלתי (קחו בחשבון שגם אני מאובחן עם דיכאון קליני והMMA זה בין הדברים היחידים שהחזיקו אותי בידיים). אבל לפניי איזה חודשיים ככה אני נפצעתי בעצם הסטארנם והפסקתי להתאמן. בגלל שהפסקתי להתאמן הדיכאון שלי נהיה הרבה יותר גרוע ואני איבדתי חצי מהחברים שלי בגלל שהדיכאון הרחיק אותי מהם וגם הקשר שלי עם ההורים שלי נהיה הרבה יותר גרוע. אז מה שקורה זה שאני בקושי עוזב את הבית אלא אם זה בשביל המכללה שאני מחסיר הרבה בא. אני כבר בקושי מחייך ואני בוכה כמעט כל לילה לפניי השינה בגלל מה שנהיה ממני. ואני מרגיש כמו איזה לוזר בגלל שההורים שלי שילמו מלא על המכללה ואני פשוט מבייש אותם. התקווה היחידה שנשארה לי זה אם ייתנו לי לקחת כדורים נגד דיכאון כדי שאני יוכל לחזור להיות נורמלי. סליחה על החפירה דרך אגב