5 תשובות
חרדה חברתית, המכונה גם sad מאופיינת בחשש מוגזם מביקורת, שיפוט של אחרים או דחייה. בקרב הסובלים מן החרדה קיים פחד תמידי מפני מבוכה או השפלה בפומבי, בשל התנהגותם.
אנשים רבים עשויים לחשוש מתגובות החברה במצבים שונים, אך הפחד של אדם הסובל מחרדה חברתית הינו גדול לאין שיעור והוא מונע ממנו או מקשה עליו ביצוע פעולות שגרתיות עד כדי הימנעות מסיטואציות חברתיות מסוימות הידועות כעלולות לעורר התקפי חרדה. אנשים מבוגרים המודעים לכך שאין כל בסיס הגיוני לחרדה, אינם מצליחים לכבוש אותה, לשלוט על התנהגותם או להתעלם מתחושותיהם המוקצנות. חרדה חברתית היא מכלול של מספר חרדות וביניהן: פחד קהל, פחד במה, פחד מזוגיות, פחד מבעלי סמכות
אנשים רבים עשויים לחשוש מתגובות החברה במצבים שונים, אך הפחד של אדם הסובל מחרדה חברתית הינו גדול לאין שיעור והוא מונע ממנו או מקשה עליו ביצוע פעולות שגרתיות עד כדי הימנעות מסיטואציות חברתיות מסוימות הידועות כעלולות לעורר התקפי חרדה. אנשים מבוגרים המודעים לכך שאין כל בסיס הגיוני לחרדה, אינם מצליחים לכבוש אותה, לשלוט על התנהגותם או להתעלם מתחושותיהם המוקצנות. חרדה חברתית היא מכלול של מספר חרדות וביניהן: פחד קהל, פחד במה, פחד מזוגיות, פחד מבעלי סמכות
שואל השאלה:
אם אני בשלישייה ואני תמיד חושבת שאני הצלע השלישית ותמיד בעבודות של זוגות או משהו כזה אני תמיד עצובה ומפחדת, יודעת שאני אהיה לבד ובגלל זה אני לא רוצה ללכת לבית ספר או לעדות דברים כאלה של זוגות אא משהו כזה(אני עברתי חרם שהייתי יותר קטנה)אז זה חרדה חברתית? ויש לי עוד אחד יד כמה בנות שמציקות לי הן באמת כל על מציקות שכבר בא לי למות מהן תמיד הן מעצבנות צוחקות עליי עושות לי פרצופים אני באמת מתביישת בעצמי שאני לייגן ואני בוכה באמת מכל דבר קטן שהו יכולות להגיד לי וגם מחר יש לנו קבוצות אז אני מפחדת שאני לא אהיה עם חברות דלי או שאני אהיה לבד אני כבר תאמת רגילה לסה שעוזבים אותי הייתי מלא פעמים לבד בהפסקות לבד בכללי והייתי בוכה בגלל זה
אם אני בשלישייה ואני תמיד חושבת שאני הצלע השלישית ותמיד בעבודות של זוגות או משהו כזה אני תמיד עצובה ומפחדת, יודעת שאני אהיה לבד ובגלל זה אני לא רוצה ללכת לבית ספר או לעדות דברים כאלה של זוגות אא משהו כזה(אני עברתי חרם שהייתי יותר קטנה)אז זה חרדה חברתית? ויש לי עוד אחד יד כמה בנות שמציקות לי הן באמת כל על מציקות שכבר בא לי למות מהן תמיד הן מעצבנות צוחקות עליי עושות לי פרצופים אני באמת מתביישת בעצמי שאני לייגן ואני בוכה באמת מכל דבר קטן שהו יכולות להגיד לי וגם מחר יש לנו קבוצות אז אני מפחדת שאני לא אהיה עם חברות דלי או שאני אהיה לבד אני כבר תאמת רגילה לסה שעוזבים אותי הייתי מלא פעמים לבד בהפסקות לבד בכללי והייתי בוכה בגלל זה
אנונימית
חרדה חברתית זה שקשה לך להיות בסביבה של אנשים את מתחילה להרגיש מותקפת ונבהלת מהכמות של האנשים בעיקרון זה לא כזה. ברור להסביר את זה אבל כן..
תנו לי פרחים פליזי
מה שאת עוברת כן נשמע קשה, אבל לא הייתי קוראת לזה חרדה חברתית. את חוששת ללכת ממקומות בגלל שאת לא רוצה להיות לבד, לא בגלל שאת חוששת נחמדה או התקפי חרדה. היו לך אחד מאילו בעבר? בסיטואציות כמו שתיארת?
באותו הנושא: