מה דעתכם על דעות קיצוניות(דתיים, שוביניסטים וכו)?

בהקשר למה שציינת: אני חושבת שקיצוני זה אף פעם לא טוב.

אוי שוביניסטים דוחים

שהם מעצבנים אותי כי צריך לקבל את האחר והגיע הזמן כי אנחנו כבר במאה ה 21 והטכנולוגיה והעולם התקדם מאז שנות הטרמפפו והגיע הזמן שגם הם התקדמו האישה כבר במעמד הרבה יותר גבוהה משפחה ויש הרבה אנשים בעולם שהם לא דתיים ובכלל שהן אתאיסטים והגיע הזמן לקבל את השונה ולהתחשב

למה החלטת שדתיים הם קיצוניים?

קיצוניות זה דבר רע.
אבל יש לך טעות... דתיים לא קיצוניים.

דתיים זה לא קיצון של משהו,דת זה אמונה באל,בזכות הדת את יודעת עברית,גרה בארץ ישראל ולא בארץ מגורי אביך וכו' וכו'
שוביניסט זה לא בהרכח לחשוב שאישה צריכה להיות שפחה של הגבר ואין לה זכות לדבר או להביע דעה-זה יכול גם להיות חשיבה שאין שיוויון בין שתי המגדרים וזה לגיטימי כי כך העולם עובד.

הקיצוניות היא שלימות. מי שמואס בה - הבעיה היא אצלו. אביא את דברי החזון איש:

"כשם שהפשטות והאמת הם שמות נפרדות, כן הקיצוניות והגדלות שמות נפרדות.
הקיצוניות היא ההשתלמות על הנושא. הדוגל בהבינוניות ומואס בקיצוניות חלקו עם
הזייפנים, עם חדלי תבונה. אם אין קיצוניות אין שלימות.

רגילים אנחנו לשמוע בחוגים ידועים כמכריזים על עצמם שאין חלקם בין הקיצונים, ומשאירים
בכל זה לעצמם זכותי ישראל נאמן באמונה מספקת לתורה וד"ת. ומרשים אנחנו לעצמנו
להגיד מנקודת משפטי, כמו שאין באוהבי חכמה אהבה למיעוטה ושינאה לרוב חכמתה, כן אין
באוהבי תורה ומצות אהבה לאמצעיות ושינאה לקיצוניות.

כל יסודי האמונה י"ג העיקרים והמסתעפים,המה תמיד בסתירה נמרצה עם המושכלות
הקלות ושטף החיים תחת השמש, והכרתם הבחירה והמתורצת והמושיטה דוקנות יתירה
באמונתם היא נועם הקיצוניות.

ואלה שמעידים על עצמם שלא טעמו מתק קיצוניות מעידים יחד עם זה שהם חדלי אמונה
בעיקרי הדת לפי כח עיוני ורגש נפשי, ורק בחבלי יחוס מה הם מתיחסים אליה.

והקיצונים לעומק נפשם בכל רצון היותר כביר לחמלה על חדלי הקצה, לא ירחשו כבוד ויקר
לאלה מתנגדיהם.

והתהום המפסיק ביניהם כאשר נפגש במעשים ממשיים המחוללות בהכרח טבען מריבות
וקטטות, יוסיף את הקרע לאין מרפא.

הבינוניות שיש לה זכות הקיום - היא מידת הבינונים האוהבים את הקיצוניות ושואפים
אליה בכל משאת נפשם ומחנכים את צאצאיהם לפיסגת הקיצוניות.

אבל מה עלובה הבינוניות הסואנת בוז לקיצוניות.

חובת חינוכנו לקיצוניות.

הזיו של החינוך הוא לטעת בוז וגיעול נפש
להמתעוללים בקיצוניות.

אמנם לרוח הרותח בלב הנוער לא יבצר להוציא משפט מרותח על האישים הפרטיים של
המתעוללים (בקיצוניות).

אלה המכוננים בתי חינוך ממוצעים לא הצליחו בשביל הזיוף.

החינוך שלהם נותן את הצדק להחניך לפנות עורף להחוקים המושלכים עליו שלא לרצונו.

ואת סוד הקיצוניות גזלו ממנו בהתעולל בה גם הוריו ומוריו" (קובץ אגרות לחזון איש, חלק ג, אגרת סא).