אני מרגיש בדיכאון כול כך קשה ש...

היי, אני בגילך... בוא נגיד שגם לי היית תקופה כזאת (דיכאון מאובחן)
מה הסיבות שאתה סובל מהן? למה אתה במצב כזה?
אם אתה רוצה אתה יכול לשלוח לי פרטי:)

סליחה שאתה במצב כזה
שומע גם לי יש הרבה קשיים
וחלקם מהם הורגים אותי מבפנים
אז אחד הדרכים שעזרים לי להתמודד אם
אותם הקשיים זה לפתוח אותם בפני חבר או בפני מישהוא שאתה אוהב וסומך עליו
תשמע שזה עוזר ברגע שהתחלתי לפתוח את הקשיים שלי עם חבר זה כאילו לפרוק קצת מהעומס ומהפחד שיש בך
בהצלחה
אם אתה צריך אותי אתה יכול לדבר איתי בפרטי

שומע אתה יכול לדבר איתי בפרטי?

אתה מתכוון לענות לנו? כדי שנדע איך לעזור לך...

היי ילד יפה,
תקשיב לי.
אם אתה רוצה לצאת מהמצב הזה אתה צריך מוטיבציה, רצון וחשק. אתה צריך לקום מהמקום שלך ולהגיד "זהו, אני לא רוצה להיות במקום הזה יותר" ולעשות משהו לשנות.
תשאל את עצמך ככה: ממה אתה סובל? מה כואב לך? מה חסר לך? מה אתה רוצה שיהיה לך?
תלך לחדר כושר , זה בונה מוטיבציה וביטחון עצמי. תתחיל ללמוד טוב יותר. תחייך יותר. תשמח. תצחק.

אתה חזק ואני מאמינה בך, כל דבר שאתה צריך אני פה.

היי אנונימי,
ניתן לשמוע את הכאב הרב שיש במילים שלך.. כאילו ישנו משקל כבד שאתה סוחב על הכתפיים ולא יורד.. משקל שייתכן ולעיתים מרגיש כבד מידי.
אני מתאר לעצמי עד כמה כואבת יכולה להיות תחושת הבדידות, התחושה כי אין מישהו קרוב שמבין אותך, אדם לו תוכל לפרוק את מה שאתה מרגיש, יכולה להיות מתסכלת ומייאשת.. ייאוש שייתכן ולפעמים מותיר תחושה שכבר אין כח להמשיך.
נראה שאתה מרגיש שקוף מול הסביבה, כאילו אין אדם שרואה אותך ומבין אותך עד הסוף...
נשמע שהתחושות האלה חדשות לך ולמרות הפחד, הדיכאון והייאוש שאותם תחושות משאירות בך אתה לא מוותר ומנסה למצוא את הדרך לשפר את המצב, בעזרת שיתוף ההורים וניסיון לחפש עזרה..
לעיתים שיתוף ברגשות, בתחושות ובמה שעובר עליך, יכול להקל, אפילו במעט כל הכאב
לכן רציתי להזמין אותך לשתף אותנו.
אני מתנדב בעמותת סה"ר ויש לנו צ'אט אישי ואנונימי שדרכו ניתן לדבר עם אחד מאיתנו המתנדבים והמתנדבות.
ניתן לפנות אלינו כל ערב (מלבד שישי) בין השעות תשע לשתים עשרה.
אני מצרף לך קישור לאתר שלנו, אנחנו כאן בשביל להיותך לצידך אותך באותם רגעים של בדידות וכאב.. שלא תצטרך להתמודד איתם לבד.
http://www.sahar.org.il
מחכה לשמוע ממך,
מתנדב סה"ר