איך אתם מסבירים את זה שבהיסטוריה של היהדות היו אנשים כל כך חכמים ונבונים (אפילו גאונים),

שואל השאלה:
אולי זה מלמד אותנו בעצם שכולנו "עכברים בחור".. ושגם האנשים שנחשבים הכי חכמים חוקרים משוחררים נאורים או ווטאבר בסופו של יום ממרחק של שנים יתברר שהם בעצם היו ממש קטנים ונשארו שבויים שתוך כל מה שממנו ניסו לברוח?

מצטרף^.
ואני חושב שאם אנשים כאלה, שאפילו אתה מודה שגדולים, האמינו, כנראה שאין לך ככ זכות דיבור.

רובם לא היו חכמים כלל.
ותלוי בהגדרת המושג חוכמה.

רק ב200 שנה האחרונות אפשר להגיד על קבוצת "יהודים" מסויימת שהם חכמים ואלו יהודים חילונים שעוסקים במדע. תופעה חדשה יחסית.
וכמובן יש עוד הרבה סוגים של חוכמה....

בדר"כ גברים יהודים קיבעו וקידשו דברים איומים. דברים שעד היום משום מה נראים לאנשים כחשיבה טבעית, למרות שזו בעצם "חשיבה יהודית", מחרידה והופכת יוצרות. זה כבר מעיד על מחסור בתבונה ורגישות מינימלית.

אם תוכלו בבקשה לא לדבר עם חוסר ידע ככ משווע.
קצת ללמוד את ההיסטוריה של העם שלכם, אפילו אם היא קצת לא מוצאת חן בעיניכם, לא יזיק בכלל. אותם אנשים 'חכמים' שהזכרת, הם התלמידים של האנשים שבאמת גדולים.

ריכוז הגאונים בעם היהודי לא מאוד מוסבר, כנראה שילוב של גנטיקה וטכניקות פיתוח החשיבה והדגשת השכל של התרבות היהודית
לגבי השאר, לא, נחשבה מעניינת, אבל מרקס לא המציא את המרקיסיזם )הוא גם היה יהודי אגב( אלא שאין טעם בדבר על עניינים שמחוץ לתרבות גם אם שחררת את המחשבה שלך מכל הכבלים האלו, אין טעם לכתוב על זה, אלא ללמד את העם איך לתפקד ולהתפתח בכבלים שהם עדיין בהם

לא הם השבויים,אתה השבוי בעולם של הבל ושטות אם היה לך טיפה מהחכמה שלהם היית מבין שה"דעות קדומות" וה"מערכת אמונות כפיה" כמו שאתה מכנה אותם,הם בעצם המסורת של כולנו שעוברת מאב לבן במשך אלפי שנים והיא זאת שמאחדת אותנו ושומרת על המושג שנקרא "יהודי"
(אם אתה מדבר על רבנים)