כל כך עצבני על עצמי שלא יודע מה לעשות למה פגמתי בברית כבר מלא זמן..

מתעודדים ולא מוותרים
אם צריך עזרה / יעוץ מוזמן בפרטי

להאמין שלאט לאט אתה תצליח להימנע מזה לגמריי... זה לוקח זמן, זה עבודה קשה להפסיק עם זה, אז נופלים וקמים נופלים וקמים בלי להתייאש.
זו עבירה מאד חמורה צודק אבל תראה אתה כל כך מתחרט אחד השלבים של חזרה בתשובה זה חרטה! תגיד אבא שבשמיים בבקשה תעזור לי אני מתחרט נמאס לי מזה אבל קשה לי תעזור לי להפסיק! והוא יקשיב לך והוא יעזור לך גם אם נדמה לך שלא אז אל תתייאש ואל תיפול לדיכאון או משהו כזה נפלת? תקום אתה יכול ליפול שוב אבל אתה תקום שוב כבר ובסופו של דבר אתה תצליח להתגבר על זה! רק תתפלל לאבא שבשמיים באמתת.
אגב זה שיהיה לך חברה לא חושבת שזה יקל לך על החיים בעניין הזה...
בהצלחה ענקית!

לא הבנתי מה עשית?

לא בדיוק מבינים מהשאלה שלך מה עשית.
אייעץ בכל זאת.
החיים קשים.
זאת אמת גדולה, אחת האמיתות הגדולות ביותר. אמת גדולה, אבל אנחנו מתעלים עליה. משעה שאנחנו יודעים באמת ובתמים שהחיים קשים - משעה שאנחנו מבינים ומקבלים באמת - החיים מפסיקים להיות קשים. משום שמרגע שאנחנו מקבלים את העובדה שהחיים קשים ומשלימים עם קיומה, אין לה עוד חשיבות. החיים הם שורה של בעיות. מה שקשה על החיים זו העובדה, כי תהליך ההכרה בבעיות ופיתרונן הוא תהליך קשה וכאוב. בעיות, בהתאם לטבען, מעוררות בנו תיסכול או צער או עצב או בדידות או אשם או חרטה או פחד או חרדה או ייסורים או יאוש. אלה הם רגשות בלתי נעימים, לעתים קרובות בלתי נעימים עד מאוד, לעתים קרובות מכאיבים לא פחות מכל כאב גופני. והואיל והחיים מציגים לפנינו שורה אינסופית של בעיות, החיים תמיד קשים.
הבעיות הן מה שמבדיל בין הצלחה לכישלון. בעיות מחייבות אותנו לעשות שימוש באומץ לב ובתגונה. למעשה, הן היוצרות או האומץ והתבונה. רק הודות להן אנחנו צומחים בנפש וברוח.
עובדה שאתה לא רוצה את הכאב לב הזה יותר.
אתה קורא תיגר על הכוח האנושי לפתור בעיות ומעודד אותו, ממש כמו שבבית הספר אנו מעמידים פנים בכוונה תחילה בעיות לפיתרון. רובנו אינם נבונים כל כך. הכאב הכרוך בדבר גורם לנו להימנע מבעיות. אנחנו דוחים ומשתמטים, בתקווה שהבעיות ייעלמו מאליהן. אנחנו מתעלמים מהן, שוכחים אותן, כאילו הן לא קיימות. אנחנו אפילו לוקחים סמים שיסייעו להתעלם מהן (לא בהכרח סמים שמסניפים, אלא כל דבר שלוקח את הכאב) כדי שבאמצעות הקניית הכאב נוכל לשכוח את הבעיות שחוללו את הכאב. אנחנו מנסים לעקוף בעיות במקום לפגוש אותן פנים אל פנים. מנסים להיחלץ מהן במקום לסבול במעברנו דרכן.
הכרחי לוותר במידה מקבילה מן ה"ישות הקודמת". זהו חלק בלתי נמנע. בעצם, תהליך זה מתחיל בדרך-כלל לפני שאתה מודה שקשה לך. לעתים קרובות, למשל, פעולת ההחלטה לפנות לעזרה כשלעצמה מייצגת ויתור על הדימוי העצמי של "אני בסדר". הויתור הזה עלול להקשות, שלגבי "אינני בסדר, ואני זקוק לעזרה כדי להבין מדוע אינני בסדר ואיך להיעשות בסדר" שווה, במקרים רבים עד להעציב, ל"אני חלש, לא עומד בדרישות." למעשה, תהליך הויתור מתחיל תכופות עוד לפני שאתה מגיע להחלטה לבקש עזרה. מרוצת תהליך הויתור על רצוני לנצח תמיד הייתי מדוכאת. משום שההרגשה המתקשרת עם ויתור על משהו אהוב - או לפחות משהו שהינו חלק מעצמנו ומוכר לנו - היא דכאון. הואיל ובני אדם בריאים בנפשם חייבים לצמוח, להיות שויתור על הישות הקודמת או אובדנה מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך הצמיחה הנפשית, הדיכאון היא תופעה נורמלית ובריאה ביסודה. היא נעשית בלתי נורמלית או בלתי בריאה רק כאשר משהו מפריע לתהליך הויתור, וכתוצאה מכך מתארך הדיכאון טעינו בא על פיתרונו על ידי השלמת התהליך. אתה שרוי כבר בתהליך של ויתור או צמיחה, והסימפטומים של התהליך הזה הוא שאתה מודע למה שמתרחש עמך. נהפוך הוא, על פי רוב האנשים משתוקקים רק להקלה מן הסימפטומים של דכאונם, כדי שהדברים יחזרו להיות כמו שהיו פעם, אבל בתת מודע יודעת שזה לא אפשרי. הישות הקודמת שלך והדברים כפי שהיו פעם עברו כבר ובטלו מן העולם. צריך להכיר בזה. הדיכאון מאותת לזה. משבר אמצע החיים, למעשה רק אחד מהרבה משברים או שלבים קריטיים של התפתחות בחיים. צריך להיות מסוגל לסבול את הכאב שבויתור על דברים, שהתיישנו ועלינו לנטוש אותם. לידה מחדש.
-מתוך איזשהו ספר שקראתי פעם...-

חפרתי ביי

רגע מה בגלל שאוננת?

לא ממש הבנתי מה עשית שגרם לך להיות מצוברח, אשמח שתסביר.

אומרים תיקון הכללי זה מכפר
וחוזרים בתשובה שלמה.
אם בא לך תבכה.. זה משחרר
וזהו.. פשוט מבקשים סליחה מאבא שבשמיים
ולא הכל תקוע בחיים תסתכל על הצדדים הטובים.. תראה את הטוב

אחי היקר!
עושים תשובה אמיתית!
תתחרט ותגיד לעצמך כמה שזה נורא שאתה לא מאמין שיכולת לעשות, רשום בפלר יועץ שצריך להחתרט כאילו שאתה עשית טעות שפגעה בילד.. (פחות או יותר.)
תתחזק באמונה, תנסה להבין כמה הקב"ה אוהב אותך.. אתה עושה תשובה וגדרות אחי
תשלח לי הודעה אני רוצה להגיד לך משהו..

שואל השאלה:
תודהה לכם ותודה לאנונימית שאמרה להתפלל לאבא שבשמים וחבקש שיעזור ומתפלל 3 תפילות ביום וחבל שאנונימית

שואל השאלה:
זאת שרשמה מתוך ספר חבל שאנונימית ולא חפרת קראתי הכלל ותודה חבל שלא יכול לשלוח לכם אנשים מדהימים

שואל השאלה:
ומי שלא הבינה אז זה פגיעה בזה במה שאמרתי בשאלה

חחח אין בעד מה אני האנונימית הראשונה :)

שואל השאלה:
חחח חבל שאנונימית ממש חיזקת אותי בא לי לדבר איתך: (

אממאני בדכ לא אוהבת לדבר עלדברים כאלה חחח אבל רציתי לחזק אותך קצת אז תמצא אחד שיבין אותך ויעודד אותך.
אגב תתחבר לרבי נחמן הוא מדהים ואל תתייאש אף פעם ואתה יכול לשמוע גם את הרב רביד נגר יש לו אתר וערוץ ואנשים כאלה יוכלו לעזור לך:)
בהצלחהה ענקית!

יאא אנונימית את פשוט חמודה
והיא צודקת תתחבר לרבי נחמן :)

שואל השאלה:
תוודה שבכלל ענית לי לגבי מה שחטאתי לא מובן מאליו במיוחד אם דתיה ואני גם :)

חחח תודה שבת שלום חברהה

שואל השאלה:
אבל בטח שוב יעשה את זה כמו שמכיר אותי

אם תבוא בגישה של "בדוק אני אעשה את זה שוב" המצב לא טוב...
תתחרט, תחזור בתשובה שלמה, ותבטיח שלא תחזור על זה..
אולי תלך לרב שיעזור או משהו.
אם אתה באמת מתחרט שחטאת אתה לא תעשה את זה שוב.