2 תשובות
בקרה זה חזרה על אותו ניסוי כמה פעמים, כדי לוודא שזה בדוק ולא מיקרי
אנונימי
קיימים שני סוגי בקרה:
א. בקרה השוואתית (פנימית), מחלקים את הדגימות או את משתתפי הניסוי למספר קבוצות שוות מבחינת מספר המשתתפים בכל אחת מהן. כמובן, הדגימות או המשתתפים בעלי מאפיינים זהים או דומים מאוד, והם נמצאים בתנאים זהים (=גורמים שווים וקבועים שאינם מושפעים). בעוד שההבדל היחיד הוא, שכל קבוצה מטופלת על ידי הגורם הנבדק והמשפיע במידה שונה. לדוגמה, קבוצת שתילים אחת מטופלת בעוצמת אור חלשה, הקבוצה השנייה בעוצמת אור בינונית והשלישית בעוצמת אור גבוהה יותר. כך משווים בין כמה קבוצות בניסוי, כשכל אחת מטופלת בדרך אחרת, במינון שונה, לשם ההשוואה.
נוהגים להשתמש בבקרה השוואתית, כשרוצים לבדוק כיצד משפיע הגורם הנבדק על משתתפי הניסוי, כשהוא מופעל במינונים או במידות שונות בדרך של השוואה.
מקרה אחר של שימוש בבקרה השוואתית נעשה, כאשר לא ניתן ליישם את בקרת הגורם הנבדק כאשר אי אפשר למנוע את הפעלתו או להחסירו בכלל ממשתתפי קבוצת הבקרה. לדוגמה, אם רוצים ללמוד על השפעת הטמפרטורה על הצמיחה, בניסוי שכזה, לא נוכל להוסיף קבוצת בקרה, שממנה נחסיר טמפרטורה או נמנע אותה לחלוטין, אין זה מציאותי שכן אין מצב כזה של " אין טמפרטורה". על כן נבצע את הניסוי על מספר קבוצות זהות או דומות של צמחים המחולקים לקבוצות, כשבכל קבוצה נטפל בתנאי טמפרטורה שונה וכך נשווה. בדרך זאת נלמד על השפעת הטמפרטורה על תהליך הצמיחה, ונוכיח כי אכן גורם הטמפרטורה הוא אכן הגורם היחיד שהשפיע על התוצאות.
ב. בקרת הגורם הנבדק- הוספת קבוצה נוספת לקבוצת הניסוי, ללא הפעלת הגורם הנבדק, כלומר מחסירים או מונעים גורם זה, על ידי כך שלא מפעילים אותו על המשתתפים או הדגימות. אם כן מדובר בקבוצה נוספת שאיננה קבוצת הניסוי המשמשת לבקרת הגורם הנבדק. כאשר נבדוק את ההבדל בין תוצאות הניסוי שהתקבלו בקבוצת הניסוי (עליה במכוון הופעל הגורם הנבדק), לעומת המתרחש בקבוצת הבקרה, נוכיח את השפעתו הבלעדית של הגורם הנבדק. כך נגביר את תוקף הניסוי, נהיה בטוחים, שרק הגורם הנבדק והמשפיע הוא אשר השפיע על התוצאות, וכך נשלול אפשרות השפעה של גורם אחר שאיננו הגורם הנבדק.