יש לי חרדה חברתית קשה ובכללי חרדות ואני בכיתה יב ואני עדיין לא מסוגלת לעבוד וקשה לי בבית ממש משעמום אבל אני מפחדת לעבוד

להתגבר על זה ולהתחיל לצאת מהבית אחרת זה יהיה יותר קשה בגיל יותר מאוחר

ללכת לפסיכולוגית יכול לעזור

זה לא תמיד עוזר פשוט לצאת לעבוד אגב בתור אחת שגם מתקשה בזה העבודה עשתה לי ממש רע נפשית כי היה לי מאוד קשה וכל יום הייתי בחרדות עד שהתפטרתי

אם זה מצב שהוא מאוד מציק ומונע ממך אז עדיף כן להיעזר בעזרה מקצועית, נגיד cbt הוא אחלה סוג טיפול לחרדה בעיקר שיטת ההיחשפות. בסופו של דבר היחשפות הדרגתית לסיטואציות חברתיות זה הדרך אבל לא לעשות את זה מייד ובכוח כי זה לא יעזור ורק עלול לפגוע, להתחיל באמת עם הדברים הקטנים ביותר שזה מונע ממך ולהתקדם בקצב שלך.
אני הייתי עם חרדה חברתית כל התיכון ולא הצלחתי לעבוד בכלל, ואפילו לעשות פעולות בסיסיות כמו לצאת החוצה להליכה לבד. ומה שבאמת עוזר לי זה פשוט לעשות את הדברים הקטנים האלה שזה מנע ממני ולאט לאט להתקדם לדברים אחרים.
ואגב עבודה לצד חברה זה דווקא נחמד, מלצרות כן דורש ממך לתת מענה ללקוחות והכל אבל זה שחברה שלך נמצאת לידך וקרובה אלייך זה אחלה משהו שיכול להזכיר לך שהכל טוב, לפחות בהתחלה.

בגדול מהניסיון האישי שלי זה פשוט בהדרגה לאט לאט לצאת יותר מהבית ללכת למקומות עם יותר אנשים וכאילו לנסות לעבוד על לסבול את זה

ובנוסף גם עזרה מקצועית

את לא חייבת לבחור במלצרות שזה מקום הומה אנשים ובאמת יותר קשה לאנשים עם חרדה חברתית, תבדקי בחנויות קטנות (חנות ספרים לדוגמה ששקט שם רוב הזמן). ובסופו של דבר את לא מתחייבת את יכולה לנסות פעם אחת ואם זה באמת קשה לך אז תעצרי, הידיעה שזה בשליטה שלי עוזרת לי להירגע אולי זה יעזור גם לך. בנוסף תגידי לעצמך אני באה רק לשעה ואז כשיעבור אני אשאר רק עוד שעה, וככה במקום 5 שעות של משמרת שאת צריכה להכין את עצמך מראש את מכינה את עצמך לשעה.