האם המוסר הוא אוניברסלי או תרבותי?

אני מאמין שהמוסר הוא אוביקטיבי. הראיה המרכזית לזה מבחינתי היא שאם נראה אדם מבצע פעולה שאנחנו מחשיבים כבלתי מוסרית, לא נניח לו ונגיד "בסדר אבל זה המוסר שלו", אלא נכעס עליו שזה מה שהוא עושה.

עם זאת, כיצד ניתן לדעת מהו המוסר האוביקטיבי? לכן יש הבדלים בין התרבויות השונות. כלומר כולם מאמינים שהמוסר הוא יחיד, אבל לא מסכימים בנוגע למה הוא אותו מוסר יחיד.

תרבותי לחלוטין בעיניי
אבל יש לי דעה שהיא די יוצאת דופן וקיצון לגבי מוסר

לטענתי אין באמת דבר כזה מוסר, וזה הכל חוקים שקיבלנו מחינוך, אבל זה קיצון

תרבותי בעיקר
אם תגדל במקום שהנורמה היא שרצח הוא טוב רוב הסיכויים שלא תפרש רצח כרע
מוסר זה בעיקר תרבות ונורמות
יש יוצאי דופן אבל לא הרבה ביחס לאוכלוסיות בהן הם נמצאים

לא זה ולא זה
הוא סובייקטיבי

^^^^הדוגמה מוכיחה שאנשים נוטים להאמין במוסר אובייקטיבי, אבל לא שהוא קיים במציאות.

נכון. אבל איך ניתן להוכיח או להפריך כי מוסר, מושג מופשט, קיים?

בסוף, כשמדובר על מושגים מופשטים השאלה הרבה פעמים מתנקזת למה אתה מאמין ולא למה מוכח. לאינטואיציה האנושית יש משקל מאוד גדול כשזה נוגע למערכת האמונות והטענות שלנו ולכן בחרתי להשתמש בה כראיה המרכזית.

מקבל, אך חשוב להבהיר זאת. מוסר זה מונח רעיוני, מושג מופשט כמו שאמרת, ומכאן שאינו קיים אובייקטיבית במציאות כמו איזשהו עץ בגינה. רבים חשים צרכים מוסריים שונים אבל את זה ניתן להסביר דרך העדפה או תוצר לוואי אבולוציוני. יש מאמינים המשייכים את הרגשות האלו לפועל ידו של אלוהים, באופן שממנו נובע המוסר (וזה מה שנותן לו תוקף אובייקטיבי). אולם בלי ההנחה הזו אין ספק שהוא סובייקטיבי כרעיון מופשט.

אם אני מבין נכון, אתה בוחר להניח כי רק חומר קיים ביקום שלנו. לא חייבים להניח את זה. אפשר באותה המידה להאמין שדברים קיימים ברמה האובייקטיבית ולא רק במערכת האמונות שלנו גם אם הם מופשטים.

אני אכן לא רואה מניעה לוגית לאופציה שגם רעיונות מופשטים קיימים אובייקטיבית, אבל צריך להוכיח את זה ולהסביר איך זה בדיוק עובד. נכון לעכשיו אין הוכחה כזו מעבר לעובדה שאנשים נוטים לחשוב שהמוסר שלהם אובייקטיבי מסיבה כזו או אחרת.

לא ניתן להוכיח את זה בכלים אמפיריים שמוכיחים דברים על חומר מעצם ההגדרה. אבל אם אתה נותן משקל לאינטואיציה האנושית במערכת האמונות והטענות שלנו, אז עצם זה שאתה מאמין במשהו בחוזקה היא מעין "הוכחה".

וזה גם הגיוני. כי המטרה של הוכחה בעניינים מופשטים היא לשכנע אותך. אז אם אתה משוכנע, מה עוד צריך?

הדרישה מעולם לא הייתה להוכיח את זה ספציפית אמפירית אלא רק שצריך להוכיח. אני לא יודע איך בדיוק, אבל אני כן יכול לפסול ניסיונות הוכחה.
לא ירדתי לסוף דעתך. למה שאתן משקל לאינטואיציה האנושית? אני לא עושה את זה, ואם כן זה ממניעים אנוכיים גרידא (כי נוח לי לחשוב כך וכך, למרות שאני יודע שאין לזה ביסוס).

מסכים לחלוטין שהמטרה היא לשכנע, אבל חשוב להעמיד את הדברים על דיוקם: עוגן אובייקטיבי אין. כמדומני ניתן לשכנע אנשים גם אם הם מודעים לכך שהמוסר המוטף סובייקטיבי.

לאקסיומות בכל תחום מעצם הגדרתן אין הוכחה. הסיבה שאנחנו מאמינים באקסיומות היא בגלל שהן מסתדרות עם האינטואיציה שלנו. אז יוצא שאנחנו בונים מגדלים מאוד גבוהים של טענות שהבסיס של אותם מגדלים הוא האינטואיציה האנושית. אם לא ניתן משקל לאינטואיציה האנושית, אין בסיס למגדלי הטענות ואין לנו סיבה להאמין בכלום. והכוונה באמת כלום. אין הוכחה שאני קיים, אין הוכחה שהמציאות סביבי קיימת, אין הוכחה שמה שנקלט בחושים שלי קיים, אין הוכחה לכך שאני חושב (כך שגם האמירה המפורסמת של דקארט לא מביאה אותי לשום מקום) וכו'.

אז מרגע שהיכרנו בזה שבלית ברירה לאינטואיציה האנושית יש מקום של כבוד במערכת האמונות והטענות, אפשר להשתמש בה.

כל תרבות היא ריכוז של הרבה סובייקטים ביחד. אפילו שהם משפיעים זה על זה, בסופו של דבר הם סובייקטים נפרדים ואינם כפופים זה לזה.

לכן מבחינתי הוא אפילו לא תרבותי, אלא סובייקטיבי.
אתה יכול לטעון לפי זה שדעתי שמוסר זה חרטוט שלא קיים באמת, זה טיעון קביל בעיני שאני בהחלט אוחז כמותו.
(ואם תשאל למה אני מתנהג בצורה מוסרית לכאורה אם מוסר לא קיים, כלומר- סןבייקטיבי וניתן לבטלו ברגע שאדם ירצה בו? כי אפילו שאני לא כפוף אל הסביבה, אני מושפע ממנה. אוכל לבטלו אם ארצה, אמנם אין לי רצון בכך, וגם לא משתלם לי מסיבות חברתיות, אם אחליט מתישהו שמשתלם לי לבטל את ההתנהגות האנושית בי- אבטלה, לבינתיים היא די נוחה, פסיכולוגית, אבל גם פסיכולוגי הוא סיבה מספקת).

^^ קבלת אקסיומות לא אומרת שצריך לקבל כל טענה שנובעת מהאינטואיציה כשוות ערך. מחקרים הראו שאינטואיציה כנביאה גרועה יותר מחישובים לא מדויקים (לצורך הדוגמה, בעת חיזוי מחירי היין הגלובליים). כלומר ודאי שתחת תנאים רציונליים לא צריך להאמין לכל מה שהאינטואיציה מספרת לנו. אני מניח שגם אתה לא נותן משקל לכל תחושת בטן אקראית שאתה חווה, לא מאמינים לכל אינטואיציה מגוחכת.

תרבותי

אינדבידואלי