משהו קצר שכתבתי אשמח שתקראו(:

כל שעה נוספת לכאן
עוד סכין,
עוד גבינה,
עוד בדל.

איזה מרשם ירשם לנשמה שאנוסה לשחק את המשחק הנורא של הגוף, לעצום עין ולהקיץ שוב.

ועוד כמה זמן אוכל להעמיד פה פנים שאיני כלל?

כל שעה נוספת לכאן
עוד סכין,
עוד גבינה,
עוד בדל.

והעצמות למדות גם הן את העיוותים של הנפש,
משתוקקות להמצא.

הכל עתיד להרקב, להיוולד שוב,
אולי אפילו על המזרון הזה,
בחדר הזה שהתקרה בו גבוהה מידי,
בנתיים כל שעה נוספת לכאן
סכין
גבינה
ובדל.