אנשים שמתמודדים עם חרדה כמוני רציתי לחלוק איתכם משהו

שהייתי ילד היה לי צעצוע שאהבתי כל כך שיחקתי איתו בכל מקום אהבתי אותו בכל ליבי הוא היה מלא בטוב ברגשות ובכיף כולו היה חיובי קראתי לו אושר היה כיף איתו שיחקתי איתו עם חברים ונהנינו בלי סוף
יום אחד ילד איים לקחת אותו ממני אז הסתרתי אותו התחבתי בארון בכל פעם שהגיע הזמן לשחק גם כשהילד כבר הלך המשכתי להסתתר להבטיח לו שלעולם לעולם לא אאבד אותך אני אוהב אותך אגן עליך בכל מחיר יום אחר יום שנה אחר שנה
אבל עכשיו הצעצוע הרגיש ריק הוא כבר לא מרגש כמו פעם יש בו זיכרונות אבל הוא לא יכול ליצור חדשים הוא מלא בלכלוך ובזיהום כבר לא נקי ונוצץ כמו פעם הייתי כל כך חרד לאבד אותו שלא שמתי לב שהאושר עצמו השתנה
העניין הוא כזה לפעמים אנחנו כל כך מפחדים לאבד משהו שאנחנו בונים חומות אבל מה המחיר של החומות הללו הן לא רק שומרות על הרע הן גם מבודדות את הטוב