מה עושים כשמרגישים ריקנות תמידית כזו מבפנים?

תעשה משהו מרגש, עצה שלי תצא ב6 לפנות בוקר לריצות אפילו אפ אתה שונא ריצה ותמצא לך מקום לשבת ולראות את הזריחה, וחוץ.מזה תמצא איזה תחביב מגניב נגיד סנפלינג, כדור עף וכו

מחכים שיעבור

היי,
כל הכבוד שאתה משתף ברשת את המצב הנפשי שלך כי זה לא מובן מאליו!
הדרך הטובה לשפר מצב רוח היא ליטול יוזמה ולהצטרף לתנועת נוער בקרבת הבית או להתחיל בפעילות ספורטיבית בתחום שאתה אוהב. אם תחושת הריקנות לא חולפת ואתה עדיין מרגיש שבר כלי, רצוי לשתף את אחד ההורים ולפנות לרופא המשפחה.
אני שולח לך חיבוק גדול ומאחל לך שתצא במהרה לדרך חדשה.

יקר,
נשמע שהמצב הפנימי שאתה נמצא בו מכביד מאוד כמעין תחושה של כובד שקט, כאילו משהו בפנים לא מצליח להתעורר.

עם זאת, מצבים כאלה לא בהכרח מעידים על חולשה או על פגם כלשהו. הם לרוב מופיעים כשיש עומס רגשי שאט-אט שוחק את היכולת להרגיש חום, עניין או חיבור. לפעמים הגוף מגיב בצורה כזו כדי להגן על עצמו, גם אם זה מרגיש הפוך ממה שאתה צריך.

מה שאפשר לנסות כרגע הוא צעדים קטנים שמחזירים מעט תחושה וקרקע מתחת לרגליים:
לבחור פעולה אחת פשוטה שנותנת אפילו שביב של נוכחות מוזיקה, תנועה קצרה, משהו שמוציא לרגע מהקיפאון.
להבחין ברגעים זעירים שבהם יש טיפת הקלה הם חשובים יותר ממה שנדמה.
לא לדרוש מעצמך שינוי גדול עכשיו, אלא רק לאפשר קצת נשימה בתוך העומס.

ואם תרצה לא להישאר עם התחושה הזו לבד, יש לנו מקום עבורך, בטוח ושקט, לשים בו את מה שכואב:
צאט אנונימי: https://sahar.org.il/help

וואטסאפ: 055-9571399

מחזק אותך,
מתנדב סה"ר

לומדים לחיות עם זה חחח