מוסר "שווה לכולם" הוא מוסרי?

אני חושב שהכי מוסר להתחייס לכולם ביחס למה שהם תורמים לתת לכולם הזדמנות שווה אבל מי שעושה יותר יתוגמל יותר ככה היחס שאתה מקבל תלוי אך ורק בעצמך

מה שיותר מוסרי זה כנראה להתייחס לכולם באופן שווה

שווה עד שכבר לא שווה. הכוונה שאתה לא יכול לתת אותו יחס למישהו אחד וגם לאחר, כי אנשים שונים זה מזה. מגבלויות שונות, אופי שונה, הפרעות אחרות. יש כאלה שצריכים יותר עזרה וכאלה שפחות, לכן היחס אף פעם לא יכול להיות שווה לכל אחד ואחד. מבחינת אנשים ככלל מול אנשי ה"שבט", מאוד תלוי באיזה יחס מדובר, ובערכים שלך. אני אישית לא מרגישה חלק מקבוצה מסוימת, לא מבחינת מין, משפחה, חברים, דת, גזע או כדומה. אבל סביר להניח שאפילו בתת מודע הם יבואו לפני אנשים אחרים. כמובן ששוב יש פה משחק של סדר עדיפויות (אם מישהו זר צריך עזרה יותר ממה שחברה שלי תצטרך, אעזור לו ואז לה).

התקלה בקומוניזם שגם אם כולם אמורים להיות שווים תמיד יהיה שווים יותר כי מישהו שולט על הסיטואציה אבל גם כל אחד צריך משהו שונה נגיד להבטיח פדים בחינם לנשים אבל האם גם גברים צריכים פדים בחינם? לא כי לכל אחד יש צורך שונה

לתת כבוד בסיסי לכל אחד כאדם וכבעל זכויות.
מעבר לכך כל שיפוט אחר צריך להיות על בסיס רציונלי ואכן ניתן לשפוט אנשים על פי המעשים והערכים שהם מאמצים.
מאחר ששבטיות היא תכונה לא רציונלית אין אף סיבה להעריך אדם מהשבט שלך יותר ממישהו אחר.
צריך להתייחס לכל אדם כפרט מכיוון שרק פרטים קיימים וקבוצות זה אבסטרקציה של פרטים ואינם באמת קיימים.

שואל השאלה:
^למה שבטיות היא תכונה לא רציונלית?
לדעתי זה מאוד הגיוני לתת יחס מיוחד לאנשים הקרובים אליך כי בסופו של דבר אתם חיים ביחד ובשביל ליצור קשרים מחייבים ועמוקים יותר צריך לתת יחס מיוחד לעומת אדם זר

^אז התכונה שאתה מעריך היא קירבה, לא שבטיות.

אם מישהו משבט אחר חי לצידך, הטיעון שלך עדיין תקף. אתה צריך להתייחס אליו בכבוד על מנת ששניכם תוכלו לחיות בשלום וביושר.