אם יש לנו מוסר פנימי שטבוע בנו בתוכנו, האם המוסר הוא מוסר מוחלט?

יש לנו מוסר פנימי שטבוע בנו?
נולדנו עם מוסר?
זה יותר איך שהחברה גידלה אותנו לחשוב, מה מותר ואסור.
יש כאלה שיחשבו אחרת. שלא יסכימו עם הנורמה.

שואל השאלה:
גם אני חושב ככה, שאין לנו מוסר פנימי.
אבל אם כן יש לנו (העליתי השערה), והאינטרסנטיות שלנו גוברת עליו, ולכן לא רואים אותו, אז יש לנו מוסר מוחלט.

אבל אם אפשר להתגבר עליו או להסתיר אותו זה לא משמעותי או חשוב לנו

שואל השאלה:
^^
עכשיו הבנתי מה התכוונת.
אם קיים מוסר לכל אחד, זה כמו תכונה גנטית, משהו משותף לכולם

מעניין
אז בעצם אם נוכל להוציא מכולם את המוסר המולד והטבעי שלהם נוכל לחיות באוטופיה שבה כולם מסכימים על החוקים?

שואל השאלה:
כן :)
אם יש משהו כזה, זה חלום

שואל השאלה:
אולי איכשהו נוכל לגבש כללי מוסר פנימיים, יש דרך ארוכה אם כן

ייתכן שכללי המוסר שנוצרו לנו במהלך הדורות (בעיקר מהדת), קילפו את האינטרסנטיות, והשאירו אותנו עם המוסר הפנימי.
וזה לא מוסר רגשי בלבד כמו שחשבתי בהתחלה

אבל במידה וקיים מוסר בכל אחד, איך נוכל לדעת שהוא זהה אצל כל אדם אם בכלל?

שואל השאלה:
זה נכון שניתן להתגבר עליו, אבל זה הופך את המושג מוסר, למוסר מוחלט.
ונוכל לומר שאין מושג מוסר אינדיבידואלי.

ואם נצליח להתחקות אחריו אז הגענו לאידיאל.

אבל האמת זה רק השערה על סמך רעיון

לדעתי יש כל מיני דחפים טבועים שבאים עם דחף טבוע לעגן אותם במערכת מוסרית כלשהי. המערכת בהכרח תעצב את הפעולות שכל אדם רואה כמוסריות באופן שונה, כי היא תיבנה על קווי מחשבה שונים בין אנשים שונים. גם יש כל מיני אינטרסים שמשפיעים על מערכות מוסריות בחברה נתונה. אולי ניתן להתחקות אחרי הדחפים שאנשים נולדים איתם, אבל אי אפשר לקרוא לזה "מוסר מוחלט".