האם אגו יכול לנצח חרדה חברתית?

לא נראלי לי זה לא עבד שניסיתי לפתח יותר אגו

מה שהבנתי זה 'הבחור הזה הרבה יותר טוב ממני' ו -'למה מי הוא שישפוט אותי?', אבל 2 הדברים שאמרתי עכשיו הם נראלי הפכים (כי מישהו 'יותר טוב ממני', 'הגיוני' שהוא ישפוט אותי. אז מה זה יפתור?) הבנתי משהו לא נכון?

לא נראלי שזה יפתור חרדה חברתית.. ואם כן אז זה יצור בעיה אחרת של חוסר ביטחון עצמי

לדעתי זה לא מספיק.

אגו, כפי שתיארת אותו, כן יכול לשמש לך ככלי שיכול להעפיל על החרדה החברתית.
למשל כמו שאמרת, אם אתה חרד מתקשורת עם בעל סמכות, אז טוב שתהיה לך גם הפרספקטיבה ששניכם בסך הכל רק בני אדם, מעיין צורת הסתכלות שתייצב את החרדה.

למרות זאת, יש לי שני סייגים עיקריים פה:

1) צורת הסתכלות אגואיסטית היא לא נכונה לכל סיטואציה, וגם לא מיטיבה עבורך בכל מצב. להסתכל על מצבים בצורת הסתכלות אגואיסטית זה לעיתים כמו להציב מגננה, במקום להתמודד עם הקושי, מעיין התייחסות צינית שכזאת.

2) חרדה חברתית היא בתכלס צורת הסתכלות מעוותת על מצבים חברתיים, זה לקבל את האינסטינקטים הראשוניים שהמוח שלך משדר כמובנים מאליהם.
מרגיש לי שמה שאתה מציע פה, הוא להחליף צורת הסתכלות מעוותת אחת בצורת הסתכלות מעוותת אחרת. אדישות כלפי אנשים היא לא פתרון לחרדה חברתית, אפשר לומר שזה מהווה תחליף יותר נוח ומוגן.


לסיכום, חרדה חברתית זה לא דבר שאפשר להעלים או לרפא באמצעות דפוס חשיבה אחיד וקבוע.
התמודדות עם חרדה חברתית דורשת ממך לנתח סיטואציות חברתיות רבות, ולבנות מערכת בקרה על המחשבות הטורדניות שהמוח שלך פולט באינטואיטיביות.

לא קשור