4 תשובות
שתדעי, שאני לגמרי מבין אותך, גם אני הייתי ככה
מבין מה זה לעמוד מול המקרר ולא להפסיק לאכול גם אם ממש שבעים ולא בא לך יותר
באמת מבין את זה
וזה הרוב פסיכולוגי וזה הכל בשליטה שלך
וזה יהיה תהליך מסויים שיקח קצת זמן
תנסי טיפה להציב לעצמך לפעמים גבןלות, לקטוע את הבולמוס מההתחלה
גם שיעמום זה משהו שגורם לזה, תמיד לקטוע את הבעיה מהשורש
וברור שזה לט קל וברור שזה לא תוך יום יפתר
אבל לאט לאט
אם את צריכה עוד משהו, ייעוץ, לשתף, אני כאן ואני באמת מבין את המצב שלך :)
אנונימית יקרה,
קוראת המילים שלך את תחושת התסכול, הקושי וחוסר השליטה. נשמע שכבר תקופה ממושכת את סובלת בהפרעת אכילה ואי נוחות בגופך שלך..
אני שומעת שכבר גייסת כוחות ופנית לסיוע מקצוע ללא מענה..
יכול להיות שישנם גורמים מקצועיים נוספים שיוכלו לסייע או אדם קרוב שאת סומכת עליו, שאולי אם תשתפי בדיוק מה שאת משתפת פה, יכולו לסייע למצוא את המסגרת שתעזור לך בצורה המדוייקת לך.
אם תרצי, אנחנו זמינים בצ'אט שלנו, שם נשמח להיות לך לאוזן קשבת ואולי לסייע אפילו במעט בתכנון צעדים קדימה להתמודדות.
מאחלת לך ימים יפים של אור, בריאות ואהבה עצמית.
שלך,
מתנדבת סה"ר
באהבה
תוכלי לכתוב לי בפרטי אם תרצי
שואל השאלה:
כלכך מעריכה אתכם תודה שהגבתם
אנונימית