6 תשובות
את אוהבת סביח?
אנונימי
שואל השאלה:
כן
כן
יופי
אנונימי
אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טַרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם?
משה רבנו פותח את נאומו הארוך במילים של כאב: איך אני יכול לשאת את כל הקשיים שלכם, את המחלוקות, את התלונות?. המילה איכה הזו נשמעת גם במגילת איכה שקוראים בתשעה באב וזה לא מקרי. יש קשר עמוק בין הפסוק של משה לבין החורבן שאנחנו מתאבלים עליו.
אז מה הקשר?
החורבן לא התחיל רק בגלל אויבים מבחוץ אלא בגלל הפירוד מבפנים. מריבות, חוסר אחדות, לשון הרע, שנאת חינם. משה מדבר על ריבכם וזה הלב של הבעיה.
כשהעם מפולג הוא נחלש. כשהעם מאוחד שום חורבן לא יכול עליו.
אז מה אפשר לקחת מזה לשבת?
זה זמן של חשבון נפש. כל אחת ואחד יכול לשאול את עצמו:
איפה אני יכולה לוותר לאחרים ולחבר בין אנשים?
איפה אני שופטת פחות ונותנת יותר מקום לאהבה וסבלנות?
אפילו חיוך, מחילה קטנה, מילה טובה זה תיקון קטן לעולם
משה רבנו פותח את נאומו הארוך במילים של כאב: איך אני יכול לשאת את כל הקשיים שלכם, את המחלוקות, את התלונות?. המילה איכה הזו נשמעת גם במגילת איכה שקוראים בתשעה באב וזה לא מקרי. יש קשר עמוק בין הפסוק של משה לבין החורבן שאנחנו מתאבלים עליו.
אז מה הקשר?
החורבן לא התחיל רק בגלל אויבים מבחוץ אלא בגלל הפירוד מבפנים. מריבות, חוסר אחדות, לשון הרע, שנאת חינם. משה מדבר על ריבכם וזה הלב של הבעיה.
כשהעם מפולג הוא נחלש. כשהעם מאוחד שום חורבן לא יכול עליו.
אז מה אפשר לקחת מזה לשבת?
זה זמן של חשבון נפש. כל אחת ואחד יכול לשאול את עצמו:
איפה אני יכולה לוותר לאחרים ולחבר בין אנשים?
איפה אני שופטת פחות ונותנת יותר מקום לאהבה וסבלנות?
אפילו חיוך, מחילה קטנה, מילה טובה זה תיקון קטן לעולם
אנונימית
שואל השאלה:
תודה רבה❤
תודה רבה❤
בפרשת דברים כתוב "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב" ורש"י מסביר שמשה רבינו מוכיח את עם ישראל ברמז על הדברים הרעים שהם עשו כמו עגל הזהב מסה ומריבה וכו' וצריך להבין מה המשמעות של זה שמשה רבינו מוכיח את עם ישראל דווקא ברמז ולא באופן ישיר
באופן פשוט כשמוכיחים ברמז זה נובע כתוצאה מהכבוד שרוכשים לאדם כי זה לא נעים לאדם לשמוע תוכחה על הפגמים שלו אז כשמכבדים את האדם ממילא האדם שמוכיח מרגיש באופן אישי את התחושה של חוסר הנעימות הזאת שנוצרת אצל האדם שמוכיחים אותו ובגלל זה הוא מדבר דווקא בעדינות וברמז כדי שלא יהיה לאדם חוסר נעימות
לפעמים יש רגעים שיש כשלונות לאנשים אחרים ואנחנו עלולים "לרכוב עליהם" כדי להשיג מזה משהו שכביכול האדם השני פגום ואנחנו מושלמים
לעומת זאת כשעסוקים בתוכחה עניינית כלומר תוכחה שהיא באה נטו כדי לתקן את האדם ולעזור לו אז הכבוד של אותו אדם נורא חשוב לנו מתוך הרגשה שהוא אדם גדול וזה לא מתאים לו ולא ראוי לו שהוא עושה חטא וההרגשה של הגדלות שלו היא זאת שמעוררת אותנו להוכיח אותו וההרגשה של הכבוד והערכה לאותו אדם היא זאת שגורמת לנו את הקושי להוכיח אותו ולהגיד עליו דברים לא טובים
מכאן אנחנו רואים נקודה מאוד עמוקה שבאה לידי ביטוי ברגישות הזאת - המניע לתוכחה זה כבוד ואהבה עצומה לאדם שחטא וממילא מתוך הכבוד והאהבה הוא לא ירגיש מאוים ויקבל את התוכחה בהבנה ואהבה
בתוכחה שבאה ברמז יש משהו עמוק יותר כי על ידי התוכחה הזאת אנחנו משדרים לאדם את הערך שלו ואנחנו בעצם נותנים לו את הכח לתקן את המעשים שלו כי אם אנחנו נאמר לאדם את הפגמים שלו באופן ישיר אנחנו עלולים להראות לו את התמונה כאילו הפגמים שלו זה הוא עצמו והם חלק מהאישיות שלו ועל ידי כך הוא ימשיך בחסרונות האלה כי אין לו מאיפה לשאוב כוחות להתקדם ולעלות מהמצב הנוכחי אם לכאורה הוא מעצמו פגום...
דווקא ההסתכלות על הערך העצום של האדם היא החלק העיקרי שצריך להעביר בתוכחה שהאדם שעשה את החטא הוא אדם גדול ולא מתאים לו להיות במקום הזה וזה מסר שמופיע בעומק הלב העדינות הרגישות וההערכה כלפיו מקרינות את מה שיש לנו בלב ובזה אנחנו מעניקים לו את הכח לשנות את המעשים הרעים שלו
תוכחה אמיתית לא נועדה לפתוח את העיניים של האדם שיראה את החסרונות שלו כי כל אחד ואחד מאיתנו יודע טוב מאוד את החסרונות שלו גם אם אנחנו לא מראים את זה באופן גלוי בתוך הלב שלנו כואב לנו על הפגמים שלנו ואנחנו מרגישים פגומים בצורה כזאת או אחרת ודווקא בגלל חוסר היכולת להתמודד עם העובדה שיש לנו פגמים אנחנו לפעמים מתכחשים אליהם ואם מישהו בא להוכיח מהרגשה שהשליחות שלו זה לפתוח לאדם את העיניים ולומר לו "אתה לא בסדר אתה פגום" - אדם שכזה פספס את הנקודה העיקרית בתוכחה
לפעמים אנחנו מתמודדים עם חסרונות בעומק הלב שלנו ואנחנו לא מצליחים לצאת ממנו ובגלל זה אנחנו מתכחשים אליו ודווקא המוכיח שמתייחס לחסרונות שלנו ממקום שמאמין בנו ומעצים אותנו דווקא המוכיח הזה הוא זה שמעניק לנו ומראה לנו את היתרונות שלנו ואת המעלות שלנו את מה שלא היינו מספיקים בטוחים בעצמנו ונותן לנו את הביטחון העצמי להשתנות
אדם שיודע להוכיח זה אדם שיודע לראות את המעלות העצומות והחבויות בבני אדם ולא את החסרונות החיצוניים עד כדי שהוא לא רק אומר את הדברים הטובים שבנו אלא אפילו את החסרונות שלנו ומעורר אותנו לתקן את החסר
זאת התוכחה שבאה מתוך אהבה מסותרת כאשר יש אהבה בסתר ליבו של האדם המוכיח היא בונה את המוכיח ולכן התוכחה צריכה להיות ברמז ולא בגלוי כי הרמז הוא בעצם מתייחס בעדינות לפגם ושם אותו "בנקודה צדדית" ושם במקום המרכזי את המעלה של האדם
עוד נקודה שיש בתוכחה ברמז כאשר התוכחה היא באופן ישיר אז בעצם אנחנו אמרנו לאדם לתקן את עצמו ואז יוצא שנקודת המוטיבציה שלו לתיקון היא מחוץ לנפש שלו ובדרך כלל שמנסים לדרבן בן אדם מבחוץ אליו זה לא מצליח באמת לגרום לשינוי משמעותי בתוכו וכאשר אנחנו אומרים רק ברמז ולא באופן גלוי אנחנו מאפשרים לו להבין ולעכל ולהתעורר לבד וזה בעצם יחלחל אליו באופן עמוק ביותר ועל ידי זה הוא יגיע בעצמו לתיקון שלם ואמיתי
שבעזרת השם נזכה במיוחד בימים האלה ימי בין המיצרים להרבות באהבת ישראל ודאגה אמיתית לעם ישראל ושבעזרת השם נזכה לראות את משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:
באופן פשוט כשמוכיחים ברמז זה נובע כתוצאה מהכבוד שרוכשים לאדם כי זה לא נעים לאדם לשמוע תוכחה על הפגמים שלו אז כשמכבדים את האדם ממילא האדם שמוכיח מרגיש באופן אישי את התחושה של חוסר הנעימות הזאת שנוצרת אצל האדם שמוכיחים אותו ובגלל זה הוא מדבר דווקא בעדינות וברמז כדי שלא יהיה לאדם חוסר נעימות
לפעמים יש רגעים שיש כשלונות לאנשים אחרים ואנחנו עלולים "לרכוב עליהם" כדי להשיג מזה משהו שכביכול האדם השני פגום ואנחנו מושלמים
לעומת זאת כשעסוקים בתוכחה עניינית כלומר תוכחה שהיא באה נטו כדי לתקן את האדם ולעזור לו אז הכבוד של אותו אדם נורא חשוב לנו מתוך הרגשה שהוא אדם גדול וזה לא מתאים לו ולא ראוי לו שהוא עושה חטא וההרגשה של הגדלות שלו היא זאת שמעוררת אותנו להוכיח אותו וההרגשה של הכבוד והערכה לאותו אדם היא זאת שגורמת לנו את הקושי להוכיח אותו ולהגיד עליו דברים לא טובים
מכאן אנחנו רואים נקודה מאוד עמוקה שבאה לידי ביטוי ברגישות הזאת - המניע לתוכחה זה כבוד ואהבה עצומה לאדם שחטא וממילא מתוך הכבוד והאהבה הוא לא ירגיש מאוים ויקבל את התוכחה בהבנה ואהבה
בתוכחה שבאה ברמז יש משהו עמוק יותר כי על ידי התוכחה הזאת אנחנו משדרים לאדם את הערך שלו ואנחנו בעצם נותנים לו את הכח לתקן את המעשים שלו כי אם אנחנו נאמר לאדם את הפגמים שלו באופן ישיר אנחנו עלולים להראות לו את התמונה כאילו הפגמים שלו זה הוא עצמו והם חלק מהאישיות שלו ועל ידי כך הוא ימשיך בחסרונות האלה כי אין לו מאיפה לשאוב כוחות להתקדם ולעלות מהמצב הנוכחי אם לכאורה הוא מעצמו פגום...
דווקא ההסתכלות על הערך העצום של האדם היא החלק העיקרי שצריך להעביר בתוכחה שהאדם שעשה את החטא הוא אדם גדול ולא מתאים לו להיות במקום הזה וזה מסר שמופיע בעומק הלב העדינות הרגישות וההערכה כלפיו מקרינות את מה שיש לנו בלב ובזה אנחנו מעניקים לו את הכח לשנות את המעשים הרעים שלו
תוכחה אמיתית לא נועדה לפתוח את העיניים של האדם שיראה את החסרונות שלו כי כל אחד ואחד מאיתנו יודע טוב מאוד את החסרונות שלו גם אם אנחנו לא מראים את זה באופן גלוי בתוך הלב שלנו כואב לנו על הפגמים שלנו ואנחנו מרגישים פגומים בצורה כזאת או אחרת ודווקא בגלל חוסר היכולת להתמודד עם העובדה שיש לנו פגמים אנחנו לפעמים מתכחשים אליהם ואם מישהו בא להוכיח מהרגשה שהשליחות שלו זה לפתוח לאדם את העיניים ולומר לו "אתה לא בסדר אתה פגום" - אדם שכזה פספס את הנקודה העיקרית בתוכחה
לפעמים אנחנו מתמודדים עם חסרונות בעומק הלב שלנו ואנחנו לא מצליחים לצאת ממנו ובגלל זה אנחנו מתכחשים אליו ודווקא המוכיח שמתייחס לחסרונות שלנו ממקום שמאמין בנו ומעצים אותנו דווקא המוכיח הזה הוא זה שמעניק לנו ומראה לנו את היתרונות שלנו ואת המעלות שלנו את מה שלא היינו מספיקים בטוחים בעצמנו ונותן לנו את הביטחון העצמי להשתנות
אדם שיודע להוכיח זה אדם שיודע לראות את המעלות העצומות והחבויות בבני אדם ולא את החסרונות החיצוניים עד כדי שהוא לא רק אומר את הדברים הטובים שבנו אלא אפילו את החסרונות שלנו ומעורר אותנו לתקן את החסר
זאת התוכחה שבאה מתוך אהבה מסותרת כאשר יש אהבה בסתר ליבו של האדם המוכיח היא בונה את המוכיח ולכן התוכחה צריכה להיות ברמז ולא בגלוי כי הרמז הוא בעצם מתייחס בעדינות לפגם ושם אותו "בנקודה צדדית" ושם במקום המרכזי את המעלה של האדם
עוד נקודה שיש בתוכחה ברמז כאשר התוכחה היא באופן ישיר אז בעצם אנחנו אמרנו לאדם לתקן את עצמו ואז יוצא שנקודת המוטיבציה שלו לתיקון היא מחוץ לנפש שלו ובדרך כלל שמנסים לדרבן בן אדם מבחוץ אליו זה לא מצליח באמת לגרום לשינוי משמעותי בתוכו וכאשר אנחנו אומרים רק ברמז ולא באופן גלוי אנחנו מאפשרים לו להבין ולעכל ולהתעורר לבד וזה בעצם יחלחל אליו באופן עמוק ביותר ועל ידי זה הוא יגיע בעצמו לתיקון שלם ואמיתי
שבעזרת השם נזכה במיוחד בימים האלה ימי בין המיצרים להרבות באהבת ישראל ודאגה אמיתית לעם ישראל ושבעזרת השם נזכה לראות את משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:
באותו הנושא: