מה דעתכם/ן על הבעיה הפסיכו - פיסית?

מה השאלה
אמיתי/ לא אמיתי?

שואל השאלה:
^ כיצד מיישבים
מה המינון הנכון

אני חושבת שזו אחת השאלות הכי עמוקות שיש.
הבעיה הפסיכו־פיזית שואלת איך הנפש והגוף קשורים איך משהו לא מוחשי כמו מחשבה או רגש, משפיע על הגוף הפיזי שלנו, ולהפך.

החוויה האישית שלי היא שזה בלתי נפרד.
כשכואב לי בנפש הגוף שלי מרגיש את זה. אני יותר עייפה, כואב לי הראש, אין לי תיאבון.
וכשאני חולה או עייפה פיזית גם הנפש שלי משתנה, אין לי מצב רוח, אני יותר רגשית.

יש כאלה שמנסים להפריד בין הגוף והנפש, אבל בעיניי הם שזורים.
הנפש משפיעה על הגוף, והגוף מגיב לה.
וכשמטפלים רק באחד מהם מרגישים שמשהו חסר.
אז בעיניי זו לא בעיה זו מציאות. רק צריך ללמוד להקשיב לשני הצדדים.

תתנסח טוב יותר

שואל השאלה:
הבעיה הזו מנסה לבחון מיהו 'הגברא'
האם יש לכם ניסוח להגדרת הגברא

אני לא בטוח אני בהחלט לא מומחה בזה אך אני חושב שקראתי בפעם אחת דבר כזה
הנשמה/נפש איך תקרא לזה
היא לא יכולה להתקשר לגוף
אבל היא מתקשרת למשהו ששכחתי מה הוא והוא מתקשר למשהו. אחר וככה זה מתגלגל עד לגוף
עד שזה מתקשר לגןף
הנשמה לא קשורה ישירות לגוף אלא באופן עקיף שכזה

זה בעיה שכיום מאוד קשה לפתור אותה , למעשה אפילו לא קרובים, השאלה היא מי חווה, נניח שהצלחנו לנסח את כל הפיזיקה של גוף האדם למה זה גורם למישהו להרגיש? אפשר להסביר למה תגובה מסוימת גורמת לעליית מוליך עצבים במוח עם פיזיקה, ולמה זה גורם לו לחייך או להיות עצוב, אבל זה תכונת פיזיות, למה יש מישהו שמרגיש?
אין לחוקי הטבע המוכרים היום בניסוח הנוכחי שלהם שום יכולת להסביר את זה, הבעיה היא שכל הידע על קיום חוויה בכלל הוא אישי, ואין איך לחקור את זה .

הבעיה אמיתית, יש אי ידיעה של דבר שאין היום הסבר מדעי למה הוא קיים, (על פי חוקי הטבע הבסיסיים) ולכל אחד יש ידע ישיר רק על עצמו, וגם תחושה וגם היגיון שיש את זה או דבר דומה לזה גם לאחרים.

נאמר לי כי לייבוביץ ניסח אותה בצורה טובה אך עוד לא בדקתי בעצמי את העניין ועל כן אני אומרת דברים בשם אמרם