מה הפיתרון הכי טוב לדעתכם לבעיה הפסיכו-פיזית?

לא להתייחס לזה כבעיה אלא להכיר בגוף נפש כקשר שקיים ועובד יחד ולחקור אותו ולתת לו מקום ויחס מותאם.
כאב, בין הוא פיזי או פסיכוסומטי בא לספר לנו על משהו שקורה לנו בגוף. בין אם פיזי ובין אם נפשי. אנחנו צריכים שהגוף יאותת לנו דברים כאלה.

שואל השאלה:
^אבל כיצד ייתכן הקשר?

אה, הכוונה להקשר הפילוסופי..
אוקיי, אז בעיניי אלה ביטויים שונים של אותו הדבר. אני חושבת שהם בהכרח אותו דבר כי עם השפעות פיזיות אנחנו יכולים לשנות מאפיינים מאוד בסיסיים במה שאנחנו מגדירים כ"נפש". פגיעות מוחיות מסויימות או תרופות יכולות להשפיע על האופי שלנו והתגובה שלנו למצבים או הזיכרון שלנו או יכולת הזיהוי שלנו והתפיסה שלנו של המציאות. אני לא יודעת איך אפשר להגיד שזה נפרד ואם כן- אז מה בדיוק נפרד? איזה מאפיין לנפש יש שלא תלוי בתפקוד פיזי?
ועם זאת זה לא אומר שהנפש שלנו היא דבר מכאני בלבד כמו שאנחנו נוטים להתייחס לגוף. לא כי היא עוד משהו בנפרד, אלא כי עצם קיומה מייצר לה עולם ומלואו שלשאר הגוף בלבד אין. התודעה מייצרת משמעות לדברים וזה בכלל לא משנה אם היא נולדה מגוף פיזי או לא כי היא מייצרת חווית חיים אחרת לגמרי. וזה גם לא אומר שאני מופעלת על ידי חומרים כימיים ואין לי רצון חופשי מהסיבה הפשוטה שאני הם החומרים הכימיים שפועלים בי וכל פעולה שלהם *היא* הרצון החופשי שלי. וכמובן שמעורבים בזה עוד גורמים פחות חופשיים, זה לא שחור ולבן. אבל זה בא יחד.

שואל השאלה:
^תודה על תשובתך!

שואל השאלה:
^תוכל לפרט?

^זה מבנה זהה.

שואל השאלה:
^וגם hard problem of consciousness?

להבין שזו בעיה מדומה בלבד.