זה נחשב כדיכאון?

זה נשמע כמו מצב נפשי לא קל שמתפתח. יכול להיות דיכאון ויכול להיות פשוט תקופה גם אם ארוכה אבל שתעבור.
אני ממליצה לך לא לנסות לאבחן את עצמך לבד. פשוט תפני לאיש מקצוע אם את מרגישה צורך.

לא בהכרח.
צריך ללכת לאבחון כדי לדעת בוודאות

אה לא משנה חשבתי שאני מכירה אותך כי יש מישהי בול במצב שלך שאני מכירה

מצב לא פשוט וקשה אני קצת מבינה אותך, ממליצה, אם את רוצה לדבר ולבקש מהם עזרה, פסיכולוגית או פסיכיאטרית ואם את מרגישה שצריך אפילו ללכת לאבחון ולא לאבחן את עצמך לבד. יכול להיות דיכאון אך תיזכרי גם הראש והגוף מחוברים ולפעמים מחשבה הופכת למציאות, יכול להיות שזו תקופה קשה שתצאי ממנה לבד אך גם יכול להיות שלא לכן ממליצה לך לדבר עם מישהו שאת בוטחת בו, להתייעץ איתם ואם את מרגישה שאת צריכה, אפילו גם אם את לא רוצה, לטיפול פסיכולוגי ואם צריך לדעתך תרופות אז גם פסיכיאטרי ואם בהחלטה עם גורם טיפולי יש צורך לאבחון אז גם אבחון אם יש יכולת כלכלית ופיזית, סליחה אני לא רוצה להניח מה מצבך הכלכלי והפיזי, כנל גם לטיפול הרגשי, יש לדעתי גם יועצות או פסיכולוגים שאפשר ללכת דרך קופת החולים אז נראה לי תבדקי גם את זה אפשר גם פרטי כמובן

היי,
הפנייה ברשת לעזרה היא צעד אמיץ, כל הכבוד כי זה לא מובן מאליו! התחושות יכולות לחלוף עם הזמן אבל רצוי לא להישאר לבד עם הרגשות המכבידות ולשתף מבוגר אחראי שאת סומכת עליו כגון אחד ההורים או המחנכת והיועצת בבית הספר. קיימת גם אפשרות לשוחח באנונימיות עם נציג של אחת מעמותות לצעירים:-
לער"ן-באופן אנונימי באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר-באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, בצ'אט אנונימי https://sahar.org.il
או באינסטגרם ובטיקטוק elem.digital.
לעלם-באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-6786776, במייל: [email protected]

אני שולח לך חיבוק חם ומאחל לך שתעברי במהרה את התקופה שתיארת בפוסט.