זה נחשב דיכאון?

בזמן האחרון אני פשוט מבואסת ואין לי כוח לקום מהמיטה, אני כל היום לבד בחושך ואני בקושי אוכלת או שותה, להורים שלי זה לא אכפת והבעל של אמא שלי מכריח אותי לעשות דיאטות, אני מרגישה ממש חרא, בכל השנים בניתי את עצמי להיות מישהי אחרת כי זה מה שהחברה רצתה אבל זו אף פעם לא אני ואם תשאלו אותי לא חיכיכתי חיוך אמיתי כבר כמה שנים, אני אולי רק בת 12 אבל עברתי הרבה ואנשים אחרים חושבים שאני ממציאה בשביל צומי וכאלה אבל אני פאקינג מרגישה חרא ואין לי למי לפרוק ועם מי לדבר, אני רק רוצה מישהו אחד שיהיה איתי תמיד ויקשיב לי, אני רק רוצה חיים נורמליים כמו של כולם