למה יש כאלה שקל להם להאמין באמונה שלמה ולעשות מצוות ויש כאלה שלא מאמינים בשום אופן או מצליחים במצוות?

לא, זה תלוי באדם ובאופי שלו

לא, זה האופי של האדם וגם הסביבה בה הוא נולד

יש אנשים שפשוט קל להם יותר לעשות דברים בין אם זה ראש פתוח, חינוך או סיבות אחרות גם פשוט האדם עצמו והאופי שלו
אמונה לא קשורה לשום דבר מולד ולא נמצאת בתוך אדם

שואל השאלה:
^^אז אמונה תלויה באופי של האדם?
ומבחינת סביבה שנולדים בה זה לא 100% נכון יש אתאיסטים גם בחברה החרדית לדוגמא או חילונים שהפכו לחרדים באופן שלם.

לדעתי זה רק חינוך

^^
אופי תמיד יכול להשתנות, אבל כן.
ומן הסתם שלא 100% זה סביבה, אבל למי יהיה יותר קל להאמין, למי שנולד בסביבה חרדית או למי שנולד בסביבה חילונית? אותו דבר הפוך

שואל השאלה:
ובמה הרצון תלוי?

זה תלוי בגורמים סביבתים לא ממקום מולד

לגבי אתאיסטים בחברה החרדית לרוב זה דיסונס שמתעורר כתוצאה מלחץ דתי על בן אדם להישאר חרדי מגיל צעיר לעומת הרצון שלו להיות חופשי מציווים דתיים
לכל חרדי יש את הדיסונס הזה רובם נשארים חרדים חלק קטן מהם חוזר בשאלה

שואל השאלה:
^^זה נשמע שאתה מחבר בין עשייה לאמונה, ומה התשובה לגבי אלה שרוצים ומאמינים אבל לא עושים, או עושים אבל לא מאמינים?
ברגע שמחשיבים עשייה לאמונה זה די מוריד מערכה הרוחני, לא? הרי יש בה עוד מימד שהוא לא רק פיזי.

לא מצליחים לעשות מצוות בגלל קושי להתגבר על יצר הרע/לא מספיק רצון בגלל חוסר ידיעה

אל תרגישי רע עם עצמך לא כולם בנויים על הסדר. אמונה היא עוד כח בנפש ולא היחיד כדי להתקרב לבורא לפעמים היא יותר נסתרת מאשר גלויה על פי רוב. במקום תבררי את כח הרצון אצלך ותתפללי על זה

צריך לחלק בין אמונה להתעוררוץ האמונה, ובין שני סוגי אמונה.
יש אדם שמאמין כי אמרו לו, ויש אדם שמאמין מצד עצמו. לרוב כשזה מגיע מחינוך, זה מתחיל כאמונה בגלל שאמרו לו, והמטרה של זה שתתפתח לכדי אמונה פנימית. אני משער שכל שאלתך היא למה יש כאלו שהצליחו (ואפילו שלא גדלו בסביבה דתית, כלומר הגיעו לזה בלא אמונה כי אמרו להם), ויש כאלו שאילו שאמרו להם הם אתאיסטים.

ודע, שהאמונה הפנימית, אף שאין לה גבול ומעלותיה אין ספור, מעלה מעל מעלה גבוה מעל גבוה על אין סוף, כמה שאדן מתעורר בו האמונה.
ודבר זה תלוי בדבר הנקרא 'התערותא דליבא', שהוא חלק מעל השכל וכוונת האדם, זה כמעט על גדר 'בחרו בו 'הוא יאמין', זה דבר שהבחירה בו דקה מאוד על גבול הלא קיימת, אך באמת היא קיימת, אלא דקה מכדי שיוכל אדם להבחין בה. שיש התערותא דלעילא (התעוררות של מעלה, היינו משמיים) שהיא העיקרית, והתערותא דלתתא (התעוררות של מטה, היינו התעוררות האדם עצמו), והוא על דרך 'פתחו לי פתח כחוטו של מחט ואפתח לכם כפתחו של אולם', אלא שפה גם כן לא ברור היאך מגיע אדם לכדי התעוררות דלתתא, ופעמים שגם התעוררות דלעילא אינה מספקת לו בכדי להאמין (וכמו שיש אתאיסטים שרוצים להאמין ואומרים שאינם יכולים, הנשמה זועקת לצורכי אמונתה, אבל הזעקה אינה מספקת לה בכדי שילך אדם אחרי זעקות נשמתו 7בדרך האמונה משום שדעתו ושכלו מטעים ומרחיקים אותו צן האמת, שעקומים הם והולכים בדרכם שלהם).

אלא שזה דבר שיכול לקרות לכל אדם בכך רגע נתון, וכן עניין התפילה על האינו מאמין מועילה לכך, שכשיתנו לו מספיק התערותא דלעילא יחד עם התערותא דלתתא שלו, יועיל.

ולדבר זה מועיל מאוד עניין קברות צדיקים.