31 תשובות
צודק לגמרי לגמרי לגמרי, בזה שאמורים "לדעת" את ה'. אך גם בכל ספרי המוסר נזכר המושג "אמונה", כלומר, להאמין שמעשי ה' הם לטובתנו, שהכול לטובה. עם הדורות התבלבלו במושגים והתבלבלו המילים. שהרי אמונה משמע לא במאת האחוזים, אך באמת אנו אמורים לדעת את ה'.


מה אתה אומר על המשפט "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח"? אולי באמת" אמונה שלימה" פירושה "ידיעה"?
כונת היהדות למילה אמונה-היא רבת משמעויות ופנים,
אמן-אומן-ואמין
לקוח מדברי רבנים כתשובה לשאלות אמונה.
המילה אמונה נזכרת בתנ"ך פעמים רבות בהקשר לתיאור הנהגתו של האל בעולם: "אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" (דברים לב 4), "כִּי יָשָׁר דְּבַר ה' וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה" (תהלים לג 4), "יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ" (תהלים צו 13). תיאורים אלה מעידים כי ה' מנהל את עולמו באמונה - באמת, בצדק וביושר. המושג 'אמונה' בתנ"ך מציין את הקשר בין האדם לאל - אך לא את עצם האמונה בקיומו של האל.
האמונה בה' במקרא מציינת "יחס ורגש יותר מידיעה", והיא ביטוי לביטחון של האדם בה': על אברהם אבינו, אבי המאמינים, נאמר: "וְהֶאֱמִן בה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה" (בראשית ט"ו 6). ובסיפור קריעת ים סוף נאמר כי לאחר שבני ישראל ראו בהצלתם ובטביעתם של פרעה וכל חילו - "וַיַּאֲמִינוּ בּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות יד 31). האמונה כהבעת ביטחון בה' נזכרת במקרא גם על דרך השלילה - " כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים וְלֹא בָטְחוּ בִּישׁוּעָתוֹ" (תהלים עח 22)
המאמין בה'- שומע בקולו ומקיים את מצוותיו וחוקותיו!
וכך דורש ה' מעמו ישראל. המקרא מדגיש את הקשר בין האמונה בה' ובין ההליכה בדרכיו והצדיק מתואר במקרא כאדם שחייו נטועים באמונה: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק ב 4). מן המילה אמונה נגזרת גם המילה המקראית ''אמן,'' כחתימת ברכות ותפילות, והמילה ''אומן'' שהוא האומן שברא עולם כזה מורכב משוכלל ופלאי!
במקורות חז"ל משמשת המילה אמונה במשמעות הנזכרת במקרא - אמת, צדק ויושר הנוגעים להתנהגותו של האדם וליחסים שבין אדם לחברו: כך, לדוגמה, מגדירים חז"ל תלמיד חכם: "שיהא צנוע במעשיו... רודף אחר האמת ולא אחר השקר, אחר האמונה ולא אחר הגזל...". ודומה לכך הביטוי "אין משאו ומתנו באמונה". שלח ובתלמוד הבבלי נזכרת הקביעה כי "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמונה" - וזאת על פי המסופר בספר ירמיהו (ה 1): "שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם... וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ אִם תִּמְצְאוּ אִישׁ אִם יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה - וְאֶסְלַח לָהּ."שלח
בימי הביניים השתמשו הוגי דעות יהודים במושג אמונה להגדרת ההכרה בקיומו של האל. רמב"ם קבע את האמונה באלוהים "יסוד היסודות ועמוד החוכמה". זוהי האמונה באלוהים כ"מצוי ראשון" וכבורא העולם, "ממציא כל נמצא... הוא לבדו האמת... שהתורה אומרת 'אין עוד מלבדו', כלומר: אין שָׁם מצוי אמת מלבדו כמותו."שלח לפי רמב"ם, האמונה באלוהים היא לא רק כאחת מתרי"ג מצוות, אלא המצווה הראשונה שבהן: "מצווה א' היא הציווי אשר ציוונו בהאמנת האלוהות, והוא שנאמין שיש שם עילה וסיבה, הוא פועל לכל הנמצאים והוא אמרוֹ 'אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ'". שלח בהתאם לכך הגדיר רמב"ם את האמונה במציאות האל כעיקרון ראשון בשלושה עשר עיקרי האמונה ביהדות, שהיו הבסיס לניסוח שלושה עשר עיקרי האמונה בסידור התפילה - "אני מאמין".
רמב"ם מגדיר שתי רמות של אמונה: "אמונה לשמה" - שהיא דרגה גבוהה מאוד, "ואין כל חכם זוכה לה... והיא מעלת אברהם אבינו". אמונה זו אינה מבוססת לא על ציפייה לתגמול ולא על חשש מעונש, אלא על אהבת האל מתוך הכרת האמת: "עושה האמת מפני שהוא אמת".
ואמונה "שלא לשמה", "כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע אליו פורענות" - שהיא השלב הראשון בחינוך לאמונה בה', "עד שישיגוהו וידעוהו ויעבדוהו מאהבה".
כשקיים מצב שאדם אינו מאמין - הרי זה כמו מצב של ערפל שמסתיר את המציאות הקיימת, מסתיר את השייכות של האדם לבורא.
האמונה היא הקשר של האדם עם הקב"ה: הנשמה שייכת לרבש"ע, היא רואה אותו כביכול, ואם האדם לא מאמין הרי זה מעיד שיש כאילו מחיצה שמפריעה לנשמה להתגלות ולהראות שהאדם שייך לרבש"ע. לפעמים המסך הזה עבה מאוד, ולפעמים דק מאוד.

המחיצה הזאת יכולה להווצר מחינוך לא נכון, כשאדם גדל בבית ללא אמונה וכל חינוכו היה ללא אמונה, או שמפריעים לו להאמין. בדרך כלל ילד באופן טבעי הוא מאמין, ואם לא יפריעו לו הוא יגדל כאדם מאמין. ברוסיה אומרים שחמישים שנה הם מחנכים לכפירה אבל לא הולך להם, לנוער יש נטיה לאמונה. באופן טבעי האדם חש קשר למקורו, כמו שיש כוח משיכה שכל פרט קטן נמשך אל הכלל כך הנשמה נמשכת אל מקורה, אל הקב"ה. לכל אדם מישראל יש נשמה שקשורה ודבוקה בקב"ה, וכשיש חינוך לא נכון אז מבלבלים את הילד וזה מפריע לאמונה. יש גם יצר באדם שנלחם באמונה, כמו שהיצר נלחם בכל דבר. אך לאחר שמחסומים אלו מסתלקים, האמונה הפנימית מתפרצת, ואין מי שיעצור בעדה.

כיון שהאמונה קיימת באדם ורק צריך לגלות אותה, עניין התשובה נהיה בטוח, מובטחים ישראל שיעשו תשובה. בסך הכל צריכים לעשות פתח במחסום שמפריד ומבדיל בין הנשמה הפנימית לבין ההתגלות בפועל במציאות שלנו. לא צריך לבסס את האמונה על דברים חיצוניים, לא צריך 'לקרב רחוקים'. אצל הגויים יש מושג של קרוב רחוקים, אך אצל היהודים כולם מקורבים, ורק צריך לתת לאמונה (=לנשמה) להתפרץ מתוך הפנימיות של האדם.
אנונימי
אם הוא אמר שאנחנו צריכים לדעת, אז שיוכיח לנו. שירד לאדמה ויוכיח את קיומו.
לא ראיתי אותו מעולם, מה יש לי להאמין בו?
דארלינג יקרה, הוא גם אמר שלא יראה אותו שום אדם חי...
כשהוא אומר ''וידעת'' הוא מתכוון שתחפשי ותבדקי ותחקרי ותגיעי לבד למסקנה, מכוח הגיון פשוט, שלא ייתכן שהעולם על כל חלקיו נברא מעצמו, הוא התגלה לאבותינו בהר סיני, וכל העמים מסביב העידו על כך, התגיירו ונבהלו רבים מהם, את חושבת שייתכן שכל אחד שירצה לראות, הקב''ה ירד בשבילו ויעשה סיבוב? ממלך בשר ודם היית מבקשת את זה?
''תצא מהארמון שנדע שאתה המלך?''-קצת כבוד לשמיים.
ייתכן שאדם שיראה את אלוקים יבהל ויעשה תשובה מתוך פחד? הרי זו כפיה! והקב''ה אמר ''ובחרת בחיים'' הבחירה צריכה להיות שלך מתוך זה שאמר בתורה ככה.
אם היו השכר והעונש גלויים לפנינו מידית, ונענשים על המקום, ברור שכולם היו חוזרים בתשובה, זה לא מה שהוא רוצה, כי הוא רוצה לתת שכר על כך, ומה פתאום שאלה שפחדו וחזרו יקבלו שכר, על מה בדיוק?
אנונימית
שואל השאלה:
כל הכבוד לשכחתי מה הכינוי שלי, אנונימי ואנונימית! שימחתם אותי. אם אתם רוצים, מוזמנים לפרטי, אני לא אחשוף אתכם.
שואל השאלה:
שכחתי מה הכינוי שלי, אכן יש דברים שהם בגדר "אמונה", כלומר שעכשיו אתה לא רואה לזה הוכחות, אבל בהחלט מאמין. זה לא משום שאתה "פֶּתִי, יַאֲמִין לְכָל-דָּבָר" (משלי יד, טו) חלילה, אלא משום שאתה יודע בוודאות שהקב"ה מקיים את הבטחתו, ולכן אתה מאמין בו ובדבריו. כמו שנאמר על אברהם אבינו, עליו השלום "וְהֶאֱמִן בַּיהוָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה" (בראשית טו, ו). אברהם אבינו וודאי ידע בשכלו שיש את ה' יתברך ולא רק מחקירה שכלית, אלא אפילו ה' דיבר איתו, אז במה הווא האמין? הוא האמין במה שה' הבטיח לו:"וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם-תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (בראשית ה).
אתה מאמין שאלוהים אמר שאתה צריך לדעת שהוא קיים. אם אני לא מאמין שהוא קיים, אז אני לא מאמין שהוא אמר את זה, והאמונה שלך היא ללא ידיעה - סתם אמונה. הדוגמאות שלך לא יכולות להגיע מתוך האמונה, אחרת גם הן סתם אמונה. כלומר, אם אלוהים ביקש שתחקור, תלמד ותגיע לידיעה אמיתית - לא עשית את זה או שהיית מבין שהוא לא קיים. אז אמונה היא אמונה, ידע הוא ידע, ואין צורך לקשר בין השניים. אתה מאמין באלוהים, אך לא יכול לדעת שהוא קיים.
שואל השאלה:
למרות שאף פעם לא היה לי ספק בקיום האלוקים מאז שאני זוכר את עצמי, בכל זאת אני כן למדתי הרבה חומר בנושא זה ולא נשארתי רק עם אמונה של ילד קטן. אז איך אתה קבעת עלי את מה שקבעת? איך אפשר לשכנע אנשים שהם שאפשר לדעת שיש את ה', אם הם יראו שלא? איך האמינו בתורה ככתוב בה שהם יודעים שיש את ה' ושכל העם שמעו אותו, אם הם לא?
קבעתי רק מכיוון שאם חוקרים באמת מבינים שהוא לא קיים. בינתיים אני שומע ממך טיעונים חסרי היגיון כגון טיעון העד (וואלה ברגע זה אנחנו מדברים עליו בדיון אחר, ואין כלום שאתה אומר שמראה על כך שבאמת חקרת את הנושא, אתה פשוט חוזר על דברים של אחרים) וההימור של פסקל. לנושא עצמו אתה שוב מתחיל להתחמק, ובמקום לענות על שאלה שואל אחת מנוגדת. מי אמר לך שהעם התחיל להאמין במעמד הר סיני מייד לאחר הזמן שבו הוא היה אמור להתרחש? הדת היהודית התגבשה לאחר מכן, והופצה בדיוק כפי שהיא מופצת היום. היו כאלה שהאמינו והי כאלה שלא, אבל הקשר למעמד הר סיני?
תוצאה
לפי דעתי כאשר אדם מאמין בבורא *באמונה שלמה* אבל באמת מאמין, בהכי אמיתי , שאין עוד מלבדו ושהקב"ה יכול להפוך הכל, לשנות סדרי עולם, לעשות נס מעל הטבע, להביא גאולה ממש ברגע זה, אדם שברגע שקשה לו מדבר עם ה', אדם שכל חייו זה לעבוד את הקב"ה.
אדם כזה שהאמונה שלו היא אמיתית ולא טכנית, אדם כזה יכול לומר ללא ספק שהוא יודע את קיומו של השם.

אמונה אמיתית מביאה לידי ידיעה.
צודק בכל מילה! אני איתך!
עצם הידיעה שאנו יהודים ושיש לנו את אלוקים צריכה לשלול הגדרות של: מאמין, דתי, מסורתי וכו'..
גאה בדרך שלך :)
שואל השאלה:
"קבעתי רק מכיוון שאם חוקרים באמת מבינים שהוא לא קיים" אין טענה יותר טפשית מטענה הזאת כמה סיבות: למה שימכרו לאנשים שיהיה כתוב בו לחקור על מציאות ה', אם בסוף החקירה מביאה לידי כפירה, כלומר תוצאה הפוכה. הפסדנו את המטרה. אני כבר לא מדבר על דבר יותר מוזר מלהאמין העולם המסודר שלנו שאין לא מתכנן, חס ושלום. עיין בספר "חובות הלבבות", שער היחוד, פרק ו.
זה מוזר לך שלא קיים מתכנן כי חסר לך ידע. תלמד ותוכל להבין. אין שום צורך במתכנן, וניתן להראות זאת בקלות. עוד טיעון חלש, חזק יותר מהעד ופסקל, אבל בימינו גם הוא חלש. אתה ממשיך להפנות אותי למקורות שלא מנסים אפילו להבין את האמת אז למה שאשתכנע מהם?
שואל השאלה:
למה אתה מזלזל? רבנו בחיי מפריך מצוין את אלה שסוברים "עולם קדמון", חס ושלום, או ש"נוצר במקרה", חס ושלום. למה אתה אומר שזה לא אמת?
טיעון יוצר השעונים הוא טיעון שבימינו מופרח מעל כל צל של ספק, כשגילינו שיש חלקיקים וירטואליים (וירטואליים לא כי הם במחשב, אלא כי הם לוקחים את האנרגיה לקיום שלהם מהחלל הריק) שנוצרים בעצמם, מה שאומר שלא לכול חומר יש יוצר כמו שהטיעון המפורסם רוצה שתאמין. ועכשיו זה כבר מוכח עובדתית.
כל הרבנים שלך שכביכול "הוכיחו" שאין "עולם קדמון" (אין לי מוסג מה הכוונה שהרי זה מונך שהומצא ע"יי הרבנים עצמם) בטח לא חקרו שום נושא מלבד התנך, ודעתם היא כדעת בונה בניין על עריכת דין. מטושטשת וחסרת משמעות.
שואל השאלה:
ככה אתה מזלזל ברבנים קדמונים וענקים. לך התמודד מול גדול המחזירי בתשובה של ימינו (הרב אמנון יצחק שליט"א), נראה אם תצליח. לא? כל שכן מול בנו בחיי, שחי כמעט לפני 1000שנה..
הרב אמנון יצחק? -_- לא רגע, אתה רציני? זו בדיחה, אתה מדגיש את מה שאמרתי. הרב אמנון יצחק הוא בור ועם הארץ, אתה יודע שהוא קורא למפץ הגדול פיצוץ? (שזו טעות עובדתית) אתה יודע שהוא מחשיב פרה-פסיכולוגיה כעובדה? הבן אדם הזוי. סתם קורא בתורה כל היום, ואז גם מתיימר לדעת משהו בענייני מדע.
שואל השאלה:
אני מוחה על בזיון תלמיד חכם הרב אמנון יצחק שליט"א! בכל אופן, למה שלא תגיע להרצאה שלו ולא תאמר לו שאת ה יודע איך לסתור את ההוכחות לקיום האלוקים ולאמיתות התורה הקדושה? הרב שליט"א נתן לכופרים מלא הזדמנויות לכופרים לדב ונתן להם את המיקרופון. הכופרים לא הצליחו להזיז אותו, אבל הוא ברוך ה', הצליח להזיז הרבה כופרים. איך אתה מסביר את זה?
שואל השאלה:
למי שלא יודע: התורה כוללת את כל הידיעות שבעולם, כמו שהחכמים אמרו בעצמם: "בן בגבג אומר, הפוך בה והפך בה, והגי בה דכולא בה, ובה תחזי, סיב ובלי בה; ומינה לא תזוז, שאין לך מידה טובה יותר ממנה" (אבות פרק ה, משנה כא).
אני כבר צפיתי בהרצאות שלו, שרלטן שאין כמותו. חצי ממה שיוצא לו מהפה הן שטויות. האתאיסטים שמבאים לדבר איתו מקבלים לעג, והרב אפילו לא מנסה להקשיב להם. הרב אמנון יצחק הוא בדיחה. אני רק נער צעיר ועם הידע המוגבל שיש לי אני יכול להפריח כל טענה שלו שקשורה איכשהו למדע. אתה יודע למה? כי לבן אדם אין שום מוסג קלוש במדע. ועושה רושם שגם לך לא.
שואל השאלה:
אני עוד פעם מוחה בך! מה הקשר "לעג"? אם יש לך טענות אמיתיות, למה אתה חושש ללעג? לך עם האמת עד הסוף.
מה הקשר לעג? אתה יכול להציג טענה כשהרב קוטע אותך כל שניה, ומתחיל לדבר שטויות עוד פעם, ואז הוא כבר שולח אותך לחקור בעצמך באיזה אתר נידח? זה נראה לך כמו דיון?
ובכול מקרה, אל תסטה מהנושא, אתה מהלל את האדם הזה כל כך הרבה על ההוכחות המדהימות שלו, ומציין את שמו בדיוק אחרי שאני אומר שלרבנים אין מוסג במדע, אבל גם הוא כלול בזה. אני רוצה שתביא לי פעם אחת שהיה לו טיעון שהסתמך על מדע אמיתי. אתה לא תמצא, יודע למה? כי אין לו מוסג במדע אמיתי!
שואל השאלה:
אני ראיתי כמה קטעים שהרב שליט"א נתן לכופרים לדבר חופשי. היה אפילו איזה בחורה שבסוף גם איזושהי בחורה ניסתה לעזור לו ולא הצליחה.
נ. ב. אני באמת לא רוצה לסטות מהנושא של השאלה ולדון פה חס ושלום על הרב אמנון יצחק שליט"א
אתה ציינתה אותו, לא אני. הרב אף פעם לא דן עם אתאיסטים בצורה הוגנת, אפילו אי אפשר לקרוא למה שהוא עושה דיון. "גדול המחזירי בתשובה" שלך הוא סתם שרלטן שהידע שלו במדע אפסי. בדיוק כמו כל שאר הרבנים שמנסים להוכיח דברים, שבכלל לא קשורים לתחום שלהם. אני לא מבין איך אתה יכול לטעון שרבנים הפריחו את קיומו של "עולם קדמון" אם אין לאף אחד מהם מוסג קלוש במדע?!
שואל השאלה:
איך אתה קובע משהו מבלי לקרוא את הספר?
אני לא צריך לקרוא את הספר. אני יודע מי כתב אותו.
שואל השאלה:
אז אתה החלטת מראש שכל הרבנים (גם הקדמונים ביותר) חס ושלום, כותבים "שטויות" וקוראים לזה "הוכחות" ו"הפרכות" וזה לא שווה קריאה. אדם שמחפש את האמת, לא טוען כזאת טענה, אדם שמחפש את האמת הוא יקרא את החומר שיש ל"צד השני" (למרות שאין כאן שני צדדים, כי האמת היא אחת: יש אלוקים) להציע. אתה מתנהג כמו אדם שבורח מהאמת.
יודע מה? פעם ראשונה שאמרת משהו הגיוני. עכשיו תן לי לשאול, איי פעם קראת ספר על חומר אתאיסטי? מה בדיוק רמת הידע שלך במדע פשוט? בכלל למדת מדע בבית ספר? למה אתה לא חוקר את הצד השני?

חוץ מיזה, הרבנים הקדמונים ביותר ודאי לא כתבו שום דבר רלוונטי למדע של היום.
שואל השאלה:
אכן יצא לקרוא הרבה כפירה (מחית הסקרנות של יצר הרע, אבל לא שהיו ספיקות חלילה). אפילו בתור בחור בן 18 ראיתי שם מלא שטויות וסתירות ופשוט שקרים וטענות שלהם, לעומת זאת, הנסיון שלהם להפריך את ההוכחות שלנו גס ביותר: הם מוציאים את הדברים מהקשרם, טוענים שהתורה אינה יכולה להיות עדות לעצמה ועוד כל מיני שטויות שאתם (הכופרים) כותבים פה. האמת היא שלא ניתן להשתיל על התגלות של אלוקים לתוך היסטוריה של עם ישראל מבלי שזה יקרה באמת וזה פשוט. נסיונות "להפריך" את זה - יופרכו בקלות, כי התורה כוללת הרבה דברים המסוגלים לסתור את דברי הכופרים בה, מה שמוכיח פעם נוספת שרק אלוקים יכול לתת לנו תורה שתסתור את דברי הכופרים בה.
שוב, זו לא טענה הוגנת, אתה יכול להגיד שאי אפשר להשתיל את התורה, אנתרופולוג מומחה יגיד לך אחרת. פשוט לא חקרת מספיק. וחוץ מיזה, התורה גם טוענת המון דברים שמדע פשוט יכול להפריח, ראה את סיפור הבריאה למשל, או את יונה במעי הדג (יונק) וכו' וכו'. לא הכול חייב להיות לוגיקה.
הי זו אנונימית, לא חוששת שתחשוף אותי אבל מעדיפה ככה בשלב זה,, לשם הדגמה ולא בכוונה אישית למישהו כאן חלילה, משל: אי אפשר ללמד חמור לאכול עוגת קרם, הוא רגיל לחציר, ברגע שאתה מדבר דברי עומק הגות ומחשבת ישראל, אתה כאילו מאלץ חמור לאכול מה שאינו מסוגל לעכל.
או קח הומלס שכל חייו ישן על מחצלת מעופשת ברחוב והכנס אותו לסלון בארמון, הוא יחפש מיד את המחצלת וישכב באמצע החדר.
אנונימית