למה יש אנשים שלא מבינים ש-ה' והיהדות זה אמונה ולא צריך הוכחות כדי להאמין?

הם לא מאמינים בכלום בגלל זה אין להם ניסיון אם זה אז הם לא מבינים

הם חושבים שצריך הוכחות כדי להאמין. הם חושבים שאת לא אמורה "להאמין על עיוור". הרי שאת לא תאמיני בחדי קרן מבלי שיהיו הוכחות שהם קיימים.

אמונה היא משהו שכביכול יותר גדול מהוכחה ואי אפשר להוכיח, וזה למה זה נקרא אמונה, וזה יותר קשה כביכול פשוט להאמין
כמו שלא אאמין שיש חייזרים או פיות עד שאראה אותם
ולאנשים זה קשה לראות את זה ככה וזה בסדר , כל עוד הם חיים טוב והם אנשים טובים שיבחרו את הדרך שלהם

בתור חרדי (עם ידע תורני, ברוך ה') אני לא מסכים. כתוב שיש *לדעת* (דברים ד, לט) שה' קיים (ולא סתם ה' נתן לנו הרבה הוכחות בתורתו הקדושה שהיא ממנו, כדי שנוכל לדעת את האמת אם נרצה בכך), ולא רק להאמין בזה.

אמונה - זה משהו אחר. זה להאמין שה' קיים את מה שהוא הבטיח, להאמין שהוא שופט בצדק, שהוא רואה את הכל, שהוא יודע הכל. לדברים כאלה לא צריך הוכחות, ופה הגדולה - זה להאמין. אבל אתה *יודע* שאתה מאמין במישהו שהוא באמת אמין. אלוקים הוכיח את נאמנותו אלינו לכל עם ישראל במצרים, ולאורך כל ההיסטוירה שלנו. הוא שומר עלינו מפני כל הגויים אשר רוצים להשמיד אותנו עד עצם היום הזה.

מסכים

אפשר להבין אותם, זה באמת קשה להאמין במשהו בלי לראות הוכחה של זה.
אבל הם לא מבינה שההוכחה היא גם בדברים הקטנים.
וכן יש הוכחות ליהדות ותנך
הם פשוט מתעלמים מהם. ונותנים את התירוץ שתמיד חוזר על עצמו שהם לא מאמינים במשהו שהם לא רואים.

בתור דתיה אני לא מסכימה. הוכחות לבורא עולם ולאמיתות היהדות נמצאות בכל מקום. זו לא אמונה על עיוור. להפך, מי שלא רואה את זה עיוור. א-לוהים קיים וזו ידיעה. כשאומרים אמונה מתכוונים להאמין בו. כלומר, שכל מה שהוא עושה לטובה, לסמוך עליו, וכו'. קיום ה' זה לא עניין של אמונה, זה עניין של ידיעה.
המון מתבלבלים בזה לצערי.

אמונה זה לא סתם, בלי הוכחות!
אמונה מלשון "אמין". כמו שאני אומר על רכב שהוא אמין או שחבר שלי הוא אדם אמין, זה לא דבר שמוטל בספק או תלוי בדעה סובייקטיבית. הוא משהו שניתן לסמוך עליו בוודאות.

יש ציווי לדעת את אלוקים כמו "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד', לה'). ועוד הרבה פסוקים כאלה...

ויש להאמין, כמו שאני מאמין בביאת המשיח, בהשגחה הפרטית וכדו'. אני מאמין שניתן לסמוך על אלוקים בהשגחה הפרטית והכללית, שהכל לטובה. אין פיקפוק באף אחד משני אלה.
אלוקים קיים זו עובדה, ואנחנו יודעים שהוא דבר שניתן לסמוך עליו, מאמינים בו.


אמונה היא לא רגש או חכמה שכלית, היא יותר משניהם ונובעת משניהם. היא חיבור לאלוקות ולעצמנו, לחיות את היהדות באמת זו אמונה שלמה.

עריכה: נכון שלא חייבים הוכחות בשביל להאמין, אבל אם אדם מבקש אותם לפי כולם צריך לחפש לו תשובה. אמונה בלי היגיון זו נאיביות.

אמונה בלי בסיס היא אמונת שווא, אפשר לטעון את זה על כל דבר - חדי קרן, אטומים, אלוהים, פיות, אבולוציה, עורבים לבנים, פלטיפוסים וחייזרים הנמצאים במרתף שלי - אז אמונה עיוורת היא לא טיעון טוב, כי היא לא מסבירה למה להאמין בדבר הספציפי הזה ואמונה במשהו לא הופכת אותו לאמיתי.

כי אנשים מחפשים עובדות במקומות שאין בהן צורך.

למה אין צורך? לא צריך לדעת במה אנחנו מאמינים, ושזה - אמין?

הכתוב (משלי יד, טו) קורא למי שמאמין לכל דבר ללא סיבה הגיונית "פתי".

יש אנשים שלא מאמינים זה עניין שלהם לא שלי