לאנשים שמנסים להוכיח את קיומו של אלוהים על ידי הסדר שיש ביקום...

הסדר מתחיל בזה שנמאס כבר מהשאלות האלה שרוצות להגיע לחמות

שואל השאלה:
אני לא מנסה להגיע לחמות חח
אני רוצה תשובות, זה הכל.

תראה בספר "חובות הלבבות", שער הבחינה. יש שם מלא דוגמאות.

שאלה טובה
אם היה נשאר לי מוח אחרי היום הזה אולי הייתי מחפשת תשובה
אבל בעיקרון נראלי העובדה שיש לעולם חוקים וזה לא תוהו ובוהו

שואל השאלה:
^
כן נכון, הטענה שלי היא שאין הגדרה אוביקטיבית לסדר ולכן הטיעון לא תקף.

דוגמה:
חוק שימור האנרגיה החוק הראשון של התרמודינמיקה.

שואל השאלה:
^
איזה סדר יש פה?

אני חושב שזה די מובן שזה שהכול צפוי וקבוע זה נחשב סדר.

גם אם תנסה מאוד למצוא את אלוקים על ידי טענות גשמיות אתה לא תצליח
בהצלחה ❤
אלוקים הוא מעבר למח שלך והוא גם זה שנתן לך את הבחירה אם להאמין בו או לא

שואל השאלה:
^^
הכל צפוי וקבוע, אבל לא מהבחינה שזה מכוון, אלא מהבחינה שאנחנו חיים ביקום שעובד על סמך סיבה ותוצאה לבד.
^
אי אפשר לבחור במה להאמין.

ועצם זה שהכל קבוע זה אומר שיש סדר וסדר בדרך כלל מצביע על תכנון

למה תמיד יש בשאלות כאלה רול קינמון?
ולשאלה: אני לא מוכיחה את קיום אלוקים, ההוכחה לבריאת העולם היא העולם.

כאשר אנשים טוענים שהסדר ביקום מהווה הוכחה לקיומו של אלוהים, הם לרוב מתייחסים לתחושת סדר, חוקיות, ומורכבות במבנה העולם והטבע. הם רואים את הכוכבים, הפלנטות, חוקי הפיזיקה, ואת כל התהליכים המתואמים יחדיו, ומסיקים שקיים כוח עליון שהניח את כל אלה במקומם.

אבל מנקודת המבט שלי, הסדר הזה אינו בהכרח עדות לקיומו של אל כל-יכול או על-טבעי. אני מאמין שאלוהים, כפי שאנשים מבינים אותו, נוצר על ידינו, על ידי הרצון האנושי למצוא משמעות וסדר בעולם, לתאר את שאיפותינו ואת הערכים שאנו רואים בהם חשיבות.

לדוגמה, השמש עבורי מייצגת את האלוהים שלי. היא אינה כל-יכולה ואינה על-טבעית, אבל היא מסמלת עבורי משהו עמוק יותר. השמש מעניקה חיים, חום, ואור, והיא עושה זאת באופן שווה לכל היצורים בעולם. היא אינה מבדילה בין עשיר לעני, בין טוב לרע - היא פשוט זורחת על כולם. בעיניי, זהו המודל האידיאלי לשאיפה אנושית: לתת ללא הבחנה, להאיר את הדרך לאחרים בפשטות ובנדיבות.

השמש מסמלת עוצמה בפשטות שלה. כל יום היא עולה מחדש, מזכירה לנו את היציבות והעקביות שבטבע, ושאנו גם חלק מהתהליך הזה. היא מאירה את הדרך, משרה חום ומבטיחה חיים, אך גם מזכירה לנו את קטנותנו ביחס לאינסוף הזמן והחלל.

כשאני חושב על הסדר ביקום, אינני רואה אותו כתוצר של תכנון על-טבעי, אלא כמשהו שאנו, בני האדם, מייחסים לו משמעות דרך הפרשנות שלנו. הסדר הוא האופן שבו אנו מבינים את העולם ומנסים להכניס לתוכו משמעות וסדר פנימי. אלוהים, בהקשר הזה, הוא התגלמות השאיפה שלנו למצוא סדר ומשמעות בכל דבר סביבנו.

כך גם השמש עבורי - היא אינה "מסודרת" כי מישהו סידר אותה כך, אלא כי אני רואה בה סמל לערכים כמו יציבות, נדיבות ושוויון. היא מייצגת את הכוח הטבעי הזה, שנמצא בכל אחד מאיתנו, לשאוף לסדר פנימי ולמוסר אישי, ולחיות בפשטות ובהרמוניה עם העולם סביבנו.

^אתה מאמין בשמש אח שלנו?

בהחלט, השמש היא מקור החיים והאנרגיה שלנו, אז אני לגמרי מאמין בה!

אפשר

שואל השאלה:
^
אז בבקשה תבחרי להאמין בישו

אבל בחרתי להאמין במה שאני רוצה
כל הבחירה הוא לבחור במה שאני רוצה

שואל השאלה:
אז תנסי לבחור להאמין בישו

ניסיתי לא הלך

שואל השאלה:
יפה, אז אני ניסיתי להאמין באלוהים, לא הלך - כי אין סיבה טובה.

בחירה שלך

שואל השאלה:
כל מה שהראתי לך זה שזאת לא בחירה שלי.

זה כן

רק מגיבה פה לנחפשה ונחקורה
חוק שימור האנ' אינו הוכח במלואו תכלס, אנחנו יודעים שהוא כנראה מתקיים בתנאים הספציפיים בעולם שלנו, אך מי יודע, ייתכן ובתנאים אחרים (מקומות שעוד לא גילינו למשל) הוא לא מתקיים.
ואם כבר חוקי התרמודינמיקה, מה עם החוק השני, שטוען שהיקום שואף דווקא לאנטרופיה, לאי-סדר?
(לא באה בטענות חלילה, הכל ברוח טובה ;)

לא נכון, אי אפשר לבחור במה להאמין
הגיוני לא להשתכנע מהטענות, אני חושבת שהקיום של ה' זה משהו שברור לי כמו הקיום של עצמי ולא קשור ככ להוכחות שכליות
דיברתי על זה שעות עם אבא שלי (הוא אחד האנשים הכי חכמים שאני מכירה)
והמסקנה הייתה שבאמת אין לבנרדם אתאיסט סיבה להאמין, ומריך להתפלל שה' יתן לו נקודת בחירה שממנה הוא יוכל לפתח את האמונה שלו.

^ השאלה איך זה מסתדר עם "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ברכות לג ע"ב, מגילה כה ע"א, נידה טז ע"ב).

נראה לי שירות שמים כאן הכוונה שבן אדם מודע לקיום של ה' ובוחר להכחיש אותו/לעשות רע למרות שזה לא רצון ה'.
אתאיסט שאין לו נקודת בחירה נכלל בגדר "תינוק שנשבה", לדעתי.
אי אפשר לבחור במה להאמין...

^ מכבד את דעתך, למרות שתדעי שיש דעות יותר קשוחות (האמת שאני מחזיק בהן), כמו הרב אלחנן בונים וסרמן הי"ד בספרו "קובץ מאמרים ואגרות" (מאמר על אמונה, עמ' 24-32). אם את רוצה, אני אתן לך לקרוא את זה.

לא שולל את חכמתו של אבא שלך, אבל גם הרב אלחנן בונים וסרמן הי"ד היה אחד מגדולי ישראל ותלמיד מובהק של רבן של כל בני הגולה רבי ישראל מאיר הכהן מראדין זיע"א בעל "חפץ חיים".