אנשים שקיבלו התקף חרדה תכנסו

היי
תתכוננו כי זה הרבה
אישית האמת שאני עדיין לא יודעת למה זה קיים אצלי אז רק אענה על החלק הראשון

לפרוטוקול התקפי חרדה שונים לכל אחד, בין אם בהתנהגות חיצונית, בין אם בהרגשה, בין אם בתחושות בזמן ההתקף.
אבל כן יש הרבה מאפיינים משותפים.
אבל בעיקרון זה מצב בו האדם מרגיש תחושות מאוד מועצמות בעיקר של פחד עצבים או דברים דומים וזה מתבטא עם הרבה סממנים פיזיים וגם נפשיים.
אתאר את מה שאני מרגישה וחווה בזמן התקפים (כבר מעל 5 שנים עם זה)

מרגישה פיזית-
כאב ראש
סחרחורת
דחף להקיא
בחילה
כאבי רגליים וידיים
יש לי טיקים בראש, ברגליים ובידיים ובצוואר
רגליים וידיים רועדות
לרוב אני משותקת ולא יכולה לזוז
כאב בחזה
כאב בטן
לרוב מרגישה כאילו אני נדקרת גם כאילו מבפנים
דפיקות לב מהירות ממש
קושי לנשום בכלל שלא נדבר על להסדיר נשימה, כי הנשימות כל כך מהירות עד שזה מרגיש שהן לא קיימות ומתרחשות בכלל
ולסיום תחושה פיזית של פחד, קשה להסביר את זה קצת, בין אם זה פחד פיזי ממשהו שפיזית יכולה להוות סכנה או בין אם זה נפשית במצב שאתה חווה באותם רגעים
וכמובן שהכי מלווה את כל זה, לעיתים שקט, לעיתים ההפך
אה שיט- עוד משהו
לרוב גם איכשהו אני מוצאת את עצמי תמיד כאילו מחובקת עם עצמי וזזה כזה כמו התנועה של תפילה או קצת תנועה כמו כדור קדימה אחורה, ותמיד איכשהו אני גם נופלת לרצפה ולא מצליחה לעמוד יותר או לשבת, למדתי על זה לאחרונה יש איזה מושג שמתאר את זה stimming, אני יודעת שמי שיש לו אוטיזם אז לרוב הם זזים ככה זה עוזר להירגע או דברים דומים, אני גם עושה את זה הרבה, בכללי חושדת שיש לי אוטיזם וקשה וריכוז אבל לא אפרט על זה כאן.
יש גם תמיד תחושה כזאת שאתה מרחף ושהאדמה כזה נופלת בין הרגליים ואתה מתמוטט, אבל באותו זמן אתה מרגיש כאילו צונח כלפי מטה ונופל.

מרגישה נפשית-
סערת רגשות
אבודה
מבולבלת
מפוחדת
לא מבינה איפה אני
רואה הכל שחור/דמויות/לא רואה כלום בכלל
לא מבינה מה אני חווה
מרגישה משותקת ותקועה במחשבות
טונות של מחשבות בו זמנית
מרגישה חרא עם עצמי
כלואה בתוך איזה כלוב קטן וצפוף של זכוכית שאני רואה את הבחוץ אבל הם לא אותי
רואה את עצמי מחוץ לגוף שלי
מרגישה שני במציאות מדומה, כאילו אני רואה מהעיניים שלי שאני נמצאת במקום אחר, לרוב זה חשכה, או מקום עם עשן, מעורפל כזה, או ים ואני ראה את עצמי טובעת, ובמקרים האלה שזה מקומות אמיתיים אז כאילו אני גם מרגישה את מה שאני רואה, במקרה זה את ההרגשה של הטביעה, למרות שזה בחיים לא קרה לי
ואחרון חביב רצון להיעלם מאיפה שאני נמצאת, שאף אחד לא יראה, ומבוכה, שאני בכלל בהתקף

זה כאילו אני מודעת לזה שאני בהתקף אבל גם לא וגם אני בעולם אחר.

רוצה לציין גם שהדברים האלו הם ספציפית קשורים אליי, יכול מאוד להיות שאנשים שחווים התקפים חרדה יזדהו עם דברים מסויימים, או עם רוב, או עם הכל.
ואני גם בשלב כבר שאני מאוד מודעת למה שאני מרגישה אז אל תיבהלי בבקשה מכל הדברים שאני מתארת פה, זה ממש לא אומר שאת תחווי אותם גם, לכל אחד יש חוויות אינדיבידואליות כאלה משלו, אבל חשוב להבין שאדם שלא חווה התקף לעולם לא יבין אחר שחווה ומתמודד עם זה עד שיחווה בעצמו התקף חרדה. זה טיפ שאני מקווה שיעזור.

הייתה לי תקופה שהייתי מקבלת המון התקפי חרדה, זה קרה אחרי שעברתי כמה דברים קשים מאוד, כל הזמן הייתי מדחיקה את הרגשות ושומרת בפנים ולבסוף הן התחילו להתפרץ החוצה בתור התקפים.

זה היה קורה אצלי מטריגרים, למשל אם היו עושים משהו שמזכיר מאוד את ההתנהגות האלימה של האנשים שפגעו בי או האנשים עצמם ודברים בסגנון.

פיזית הרגשתי כשההתקף היה מתחיל הייתה לי סחרחורת חזקה מאוד, בחילה וכאב בחזה.
ככל שהוא נהיה יותר חזק אני מאבדת את תחושת הכאב, מתחילה להרגיש זרמים ברגליים בידיים ובפנים עד שזה מגיע לרמה של חוסר יכולת לזוז, קשה מאוד לסדר את הנשימות, ואני לא יודעת למה אבל דווקא האגודלים שלי תמיד ננעלים לבפנים של היד כזה ואני לא מצליחה לפתוח את הנעילה

נפשית זה גורם לי לפחד כי אין לי יכולת לשלוט על הגוף כשזה מגיע לשיתוק ונופלת על הרצפה, הרגשה של חוסר אונים גם, כאב נפשי בלב, בילבול ועצב ברמה מוגזמת

כאבים בבטן בחילות והקאות והרגשה לא נעימה בגוף ואפילו רעידות מדי פעם או מסכנה או מזה שאבא שלי משתעמם אז מחליט להתנהג פחות בוגר מתינוק בן שנה ולריב דווקא בלילה עם אמא שלי שעושה הכל בבית ואז הורס גם לי וגם לה את השעות שינה

שואל השאלה:
וואי אני מה זה מצטערת לשמוע על אבא שלך הם את רוצה לדבר על זה אני כאן:)