סוף סוף הצלחתי (לא חייבים להיכנס סתם פריקה)

שנים שהייתי הילדה המנודה והשקטה. לא היו לי חברים אמיתיים מאז היסודי, כל החטיבה הייתי ברצף של חברים מזויפים שפגעו בי בטירוף או בלי חברים בכלל. הייתי הילדה השקטה ושנאתי כל דבר בי.
עכשיו אני באמצע התיכון והגעתי היום לבית ספר והבנתי שעשיתי את זה.
קמתי והשקעתי באיך שאני נראת כי סוף סוף אני אוהבת את המראה שלי. יצאתי לבית ספר עם הבן זוג המושלם שלי וכל שיעור היה לי חברות או חברים לשבת לידם וכל הפסקה היה לי עם מי לדבר.
פתאום הבנתי שהצלחתי, ואני כל כך גאה בעצמי(: