למה זה ממש קשה לשמור על מוטיבציה ולהתמיד ולהיות פרודוקטיביים כל הזמן?

לדעתי יש כל כך הרבה הסחות דעת היום, ודברים חסרי תועלת שכיף לנו לעשות ברמה שזה מגיע למצב שאין כל כך מוטיבציה להתאמץ ולהיות פרודוקטיביים

פעם אני מניחה שמן הסתם היה יותר קשה ומשעמם בלי כל המסכים,
וככה יותר קל להתמקד במה שרוצים ואשכרה לעשות משהו מועיל.

שואל השאלה:
צודקת ממש לדעתי

שואל השאלה:
אבל גם במקרה שזה לא ממש סבל, למה עדיין קשה להמשיך למרות שזה חשוב?

שואל השאלה:
אני מנסה לא להיכנע אבל לפעמים זה גורם לי להרגיש שצריך להיות רובוט ולהשתיק את כל הרגשות

זוהי המטרה. לקבל חזרה תגמול מאשר סיפוק

שואל השאלה:
מה ההבדל בכלל בין הדברים?

סיפוק - לרוב הוא מיידי ולתווך הקצר
תגמול - הוא לתווך הארוך

שואל השאלה:
הבנתי, אבל אפשר לשלב ביניהם לא?

שואל השאלה:
אני באמת אראה את זה. תודה על ההמלצה

המוח שלנו לא אמור לעבוד ככה בכלל, הוא לא בנוי לשגרות ולוזים, ממליצה ממש לראות "מקרוב: נפלאות המוח" בנטפליקס, מסביר בצורה מדהימה למה איך ומתי

כי את נכנעת למחשבות שלך מאשר להשתיק אותם ולהמשיך לפעול. כדי להיות פרויקטיבי לא תמיד חייב להיות בעל כוח רצון לעשות משהו. דבר שני, אולי ישנם תחביבים בחייך שלוקחים ממך המון אנרגיה ולא מחזירים בתמורה כלום. עליך לשים לב לאותם דברים שציינתי ולפעול בהתאם